המלך צ'ינגיס הראשון / יונתן ילון
רביעי, 24 אוגוסט 2016

הוצאת גרף | 180 עמודים


נתחיל בגילוי נאות – אני מכירה את יונתן. אנחנו מסתובבים באותם חוגים אינטרנטים הקשורים לספרים וספרות. במשך תקופה מערכת היחסים הייתה וירטואלית לגמרי והסתכמה בחברות בפייסבוק והתמוגגות מהסטטוסים המשעשעים שיונתן מעלה עם ציטוטים של הבת ההורסת שלו – אודליה. בפעם הראשונה נפגשנו במקרה בהופעה של בון ג'ובי (יונתן זיהה אותי, אני לא רואה כלום בלי משקפיים). במשך כל הזמן הזה יונתן עבד בשקט בשקט על ספר. הוא התחיל לשווק אותו קצת לפני שבוע הספר והפעם הבאה שנפגשנו הייתה כשהגעתי לשבוע הספר, כדי לפרגן ולתמוך. אה ולקבל כמובן עותק חתום.

 
המקום הכי טוב בעולם / איילת צברי
שבת, 06 אוגוסט 2016

הוצאת עם עובד | 253עמודים | תרגום: ברוריה בן ברוך


הספר הזה סיקרן אותי עוד בלובי הבניין שלי, בזמן שחיכיתי למעלית פתחתי את המעטפה שהגיעה אלי בדואר. מתוכה יצא הספר הזה. החזקתי אותו הפוך בטעות (או שלא?) כי האימג' על הכריכה נראה הפוך. זה עוד יקרה לי הרבה עם הספר הזה. בעצם, בכל פעם שאני אפתח לקרוא אותו. המעלית הגיעה ונכנסתי. בזמן הזה הסתכלתי על שם הסופרתאיילת צברי. שם ישראלי. תימני לא?. מעבירה דף או שניים כדי לראות מי עיצב את העטיפה. סתם עיניין אותי. ואז אני רואה "תרגמה מאנגלית: ברוריה בן ברוך". רגע, מה? מה פתאום זה מתורגם? זה נכתב במקור באנגלית?. נכנסתי הביתה והלכתי לפשפש קצת אצל דר. גוגל. איילת נולדה בארץ וכיום היא חיה בקנדה. הספר נכתב במקור באנגלית ב-2013 אם אני לא טועה, זכה בפרס, תורגם לכמה שפות והנה עכשיו, הוא גם מתורגם לעברית. אז היא חיה שם, כותבת באנגלית ספר שנקרא "המקום הכי טוב בעולם", מה זה אומר? שקנדה זה המקום הכי טוב בעולם?. מדפדפת עוד קצת. לא, היא כותבת על ישראל. אז רגע, שאני אבין – היא לא בארץ כבר 18 שנה וכותבת, באנגלית, על ישראל?! מפה לשם – הספר נכנס לי לתיק ותוך זמן קצר סיימתי אותו.

 
מלאכים באופק - מרב זקס - פורטל
רביעי, 29 יוני 2016

הוצאת אקס ליבריס, ידיעות ספרים | 239 עמודים


איזה כיף שנופל לי לידיים ספר שהוא הפתעה טובה.

מרב פנתה אלי דרך הפייסבוק והציעה לשלוח לי את הספר. היא הגיעה אלי דרך חבר משותף (תודה, יונתן :) ) ושאלה אם היא יכולה לשלוח אלי את הספר. כבר כמה שבועות שאני מתחילה ספרים ונוטשת, אז ככה שלא ציפיתי ליותר מידי גם מהספר הזה. מה גם, שהרי ידוע שאני בחורה שטחית שעטיפות עושות לה את זה ולא מצאתי את עצמי מתחברת לעטיפה (אבל על זה עוד נדון בהמשך).

 
טיול שנתי / ענב שור-דיעי
שלישי, 16 פברואר 2016

הוצאת זמורה ביתן | 240 עמודים


אומרים שכל פעם שנולד ילד, נולדת איתו גם אמא חרדתית. חשבתי שאני לא אהיה כזו, אבל רצה הגורל ואני כן. הייתי רוצה לעטוף אותו בפצפצים, כדי שלא יקרה לו כלום, הייתי רוצה ללוות אותו לכל מקום, כדי להיות שם ולסלק את המהמורות והקשיים, הייתי רוצה לשבת יחד איתו בגן ולדאוג שאף אחד משאר הזאטוטים לא פוגע, מעליב או סתם משליך קסילופון בכיוון הלא נכון. אבל אי אפשר. זאת אומרת, אפשר, אבל אני לא באמת רוצה להיות האמא *הזו*. אני גם לא חושבת שזה נכון. חלק מהעניין זה להכין אותם (וכן, גם אותנו) לחיים שעוד יבואו עליהם לטובה.

 
פוסטים חדשים יותר>>><<<פוסטים ישנים יותר