תעצמי עיניים / איתן חנן
רביעי, 31 מאי 2017

הוצאת כנפיים וכתר | 350 עמודים


"סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו, הבאנו ביכורים"
אז לכבוד חג השבועות, אני ממליצה לכם על ספר ביכורים. זו פעם שניה בחודשים האחרונים שאני נתקלת בספר ביכורים שהוא כל כך מוצלח (הראשונה הייתה עם "ארבעה אבות") וזה כיף כל פעם מחדש.

בכל משפחה יש סודות כאלה ואחרים. יש משפחות שמצליחות להשאיר אותם מתחת לפני השטח שנים ואפילו דורות, ויש משפחות שמתישהו העניין צץ ואז נהיה בלגן גדול. האחרון הוא המקרה שלפנינו. פתק אחד קטן וסתמי לחלוטין מתגלה לגמרי במקרה והופך חיי משפחה אחת על פיה.

 
רק בישראל, ספר החיפושים הגדול / רחלי שלו
שבת, 20 מאי 2017

הוצאת ידיעות אחרונות | 24 עמודים


הספר הזה הגיע אלי בדיוק בזמן. אני אמא לילד נמרץ בן שש וקצת ועמדו לפני כמה ימי חופש והחששות הרגילות הנלוות אליהם – איך לשעשע את הילד בזמן הזה. לא רציתי שכל החופש יבהה כמו זומבי בטלוויזיה או לחילופין ישחק עם בן הדוד שלו ב"קלאש רויאל". שלא תבינו אותי לא נכון, אני לגמרי בעד טכנולוגיה, ואני גם חושבת שיש הרבה דברים טובים שהיא תורמת לדור הזה. יחד עם זאת, אין תחליף לקריאה בספר או למשחקים יותר מסורתיים כמו משחקי קופסא, ציור או יצירה. הכל שאלה של מינון.

 
שמונה עשרה מלקות / אסף גברון
שני, 08 מאי 2017

הוצאת ספרי עליית הגג | 320 עמודים


איתן (שמסתבר שהוא גיבור מספרו הקודם של אסף גברון, שלא קראתי), הנקרא בפי חבריו "תנין" הוא נהג מונית בשנות ה-40 לחייו. הוא היה מפורסם לתקופה קצרה בעברו, כששרד שלושה פיגועים בשבוע אחד. הוא גרוש ויש לו ילדה שהוא מטורף עליה. הוא מתאמן באגרוף בזמנו החופשי, כדי לנקות את הראש ודי אוהב את העבודה שלו. במיוחד הוא אוהב להתקיל בשאלות טריוויה נוסעים על שמות הרחובות שהוא מביא אותם אליהם.

 
לחוץ חתונה / עומר ברק
רביעי, 26 אפריל 2017

הוצאת מודן | 336 עמודים


אחרי הכבדות של הספרים האחרונים הרגשתי שמגיע לי קצת חופש. חופש מהעבודה לרגל חג הפסח – קיבלתי. חצי חג הילד אצל אבא שלו – קיבלתי. אז מין הראוי שגם אקבל חופש מלחשוב יותר מידי, חופש מספרים כבדים שגורמים לי להרהר בהם הרבה וכמובן לא עלינו – חופש מדמעות.
אי לכך ובהתאם לזאת, עשיתי משהו שאני לא עושה לעיתים קרובות – קניתי ספר. ועוד רב מכר!
הקרובים אלי יודעים שאיכשהו יוצא שאני לא קוראת רבי מכר. או שאני מקבלת אותם לפני שהם נהיים כאלה, או שבכוונה אני קוראת אחרי שכל הבאזז נרגע. אני מתבאסת לעלות לאוטובוס או לחכות אצל רופא ולגלות שכולם קוראים את אותו הספר שאני קוראת. זה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, עוד יתחיל דיון ואנשים שאני לא מכירה יתחילו לשאול את דעתי על הספר ויפריעו לזמן קריאה יקר.

 
פוסטים חדשים יותר>>><<<פוסטים ישנים יותר