ארוחת הערב / הרמן קוך
חמישי, 01 אוגוסט 2019

הוצאת עברית וכתר | 262 עמודים | מהולנדית: ענבל זילברשטיין


החדשות בזמן האחרון עושות לי לא טוב, בלשון המעטה. היו לא מעט בני נוער שעלו לכותרות בהקשרים שונים של עבירות מין (אונס ילדה בת 11, אונס לכאורה של תיירת בקפריסין ועוד). "בני טובים". צמד המילים הזה חוזר בכל פעם. "בני טובים" לא מוצאים את עצמם מסתבכים בפרשיות כאלה, בין אם זה נכון או לא. "בני טובים" לא מצלמים את עצמם ואת החברים שלהם מקיימים יחסי מין עם תיירת ומפיצים את זה, בין אם זה בהסכמה או לא. איפה הכבוד? איפה הכבוד לבני אדם בכלל ולנשים בפרט? איפה המוסר? ואיפה ההורים?. אביו של החשוד המרכזי באונס בת ה-11 אמר "מדובר במעשה קונדס" ומישהו אחר אמר משהו בסגנון "הוא גבר (החשוד), באה ילדה ופותחת רגליים, אי אפשר לעמוד בפיתוי". הנה, הנה ההורים וזה מה שהם אומרים. רק אתמול פורסם באחד העיתונים שאביו של אחד החשודים מהאונס לכאורה בקפריסין אמר "אם היו אומרים לי שהוא דקר 3 ילדים הייתי מאמין לזה, אבל לא שנגע בבחורה". משם הכל מגיע.

 
אנשים כמונו / נעה ידלין
שבת, 27 יולי 2019

הוצאת כנרת זמורה - דביר | 288 עמודים


בואו נתחיל מהפרטים היבשים – אסנת ודרור הם זוג הורים צעירים לשתי בנות. הם קנו בית פרטי (ושיפצו אותו כמובן) בשכונה "שלוש חמש" שבדרום תל אביב, שכונה שבעוד כך וכך שנים תהיה להיט והיום עדיין המחירים סבירים. דרור לא הכי מתלהב מהמעבר וטורח לעקוץ את אסנת בכל הזדמנות. יש הרבה חששות שמלוות מעבר – איך תהיה השכונה? איך יהיו השכנים? איך הילדים האחרים? בחוגים? (הם מחליטים להשאיר כרגע את הבנות במסגרות הישנות עם החברים) ועוד הרבה שאלות פתוחות, שיענו לאט לאט.

 
חוצי / הילה נועם
שישי, 28 יוני 2019

הוצאת עם עובד


וכך כתב עומר, בן 8.5:

מסופר בקומיקס על חתול ושמו חוצי שכל הזמן בורח מהבעלים שלו - תמר, ועושה דברים משוגעים ומצחיקים מאוד. לתמר יש חבר בשם יונתן ויחד הם מטפלים בו ומנסים להבין לאן הוא הולך כל הזמן. בכל פעם שחוצי יוצא מהבית, הוא חוזר עם מלא דברים מוזרים ומעניינים שתקועים לו בפרווה. יום אחד חוצי חוזר עם משהו מבהיל. זה הרגע שתמר מחליטה לעקוב אחריו ולראות לאן הוא הולך.

 
צ'יק ואני / וולפגנג הרנדורף
רביעי, 19 יוני 2019

הוצאת עם עובד | 216 עמודים | מגרמנית: שירי שפירא


איזה ספר כייפי!

התחלתי לקרוא אותו לגמרי במקרה. חיכיתי שהילדה תירדם וידעתי שלא אוכל להתרכז ולשקוע בספר הרציני שקראתי באותו רגע (מה גם, שבטח עוד רגע וגם ברגע שאחריו אצטרך שוב לקום ולהרגיע). אז הסתכלתי סביבי ועל השולחן בסלון נח לו הספר "צ'יק ואני", שהגיע באותו היום בדואר. הרמתי אותו, הוא לא עבה במיוחד, מצוין. הכריכה גם הזכירה לי משום מה את "פחד ותיעוב בלאס וגאס", אז אמרתי "יאללה". מפה לשם - סיימתי אותו ביום למחרת.

 
פוסטים חדשים יותר>>><<<פוסטים ישנים יותר