האדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס
פורסם ב- 03 אוגוסט 2013

הוצאת זיקית | 187 עמודים | מאנגלית: יהונתן דיין


הוצאת זיקית היא הוצאה יחסית חדשה ועצמאית, ששמה לה מטרה להעשיר את עולם הספרות ביצירות משובחות שלא תורגמו עד היום ולא ב"עוד-רב-מכר-שנמכר-בארבע-במאה". אי לכך ובהתאם לזאת הספרים לא נמכרים ברשתות הגדולות, אלא רק באלו הפרטיות. זו משימה לא פשוטה בכלל כי אין הרבה חנויות כאלה בארץ (כדי לסבר את האוזן – באילת למשל, אין חנות כזו). הדבר הזה גרם לי להסתקרן מאוד לגבי הספרים שהחברה' בזיקית מחליטים להוציא. אז דאגתי לי לזיקית משלי – האדון שנפל לים מאת הרברט קלייד לואיס, החמישית שיצאה בהוצאה. מאוד התרגשתי כשהגיע הספר – הוא קטן, שונה מכל הספרים שיש לי, הדפים בצבע קרם נעים לעין וכולו אומר עיצוב ומחשבה והוא גם מצוידת בסימנייה קטנטנה, בדיוק בגודלו של הספר, הנושאת את הכיתוב "ספרות מתחת לפני השטח" ובאיור מכריכת הספר. בנוסף, הספר הגיע אלי עטוף בנייר דקיק ומקסים, עם חותמת ההוצאה וגרם לי להרגיש שקיבלתי מתנת יומולדת מוקדמת (בספטמבר, למקרה שתהיתם וחשקה נפשכם לשלוח לי משהו נחמד).

הגיבור שלנו הוא הנרי פרסטון סטנדיש, ג'נטלמן ניו יורקי מחונך היטב, שחייו מתנהלים במסלול רגיל וקבוע מראש עד כדי שעמום. הוא נשוי ויש לו ילדים ועושה רושם שהכל הולך טוב ולפי התוכניות. הוא מחליט לצאת לחופשה לבדו ומוצא את עצמו על ספינה בשם ארבלה. הכל מתנהל בסדר עד שבוקר אחד הנרי מחליק על כתם שמן מטופש ונופל למימי האוקיינוס השקט. מאותו רגע אנחנו מבלים את כל הספר בחברתו של סטנדיש הצף לו בים. תחילה הוא אפילו לא מנסה לצעוק כי זה לא צפוי מג'נטלמן כמוהו וככה חינכו אותו. בעצם, בהתחלה הוא פשוט לא עושה כלום, אלא פשוט מחכה שהארבלה תיסוב על מסלולה על מנת לאסוף אותו והוא פשוט צף לו וצופה באחוריה המתרחקים באופק. במקביל, אנחנו קוראים על ההתרחשויות בספינה עצמה ברגע שהצוות מתחיל להבין שסטנדיש נעלם. הסופר הוא "סופר כל יודע" וכך אנו מתוודעים לפרטים נוספים לגבי הנוסעים האחרים, על חייו של סטנדיש וכמובן על הרהורי ליבו בזמן ההמתנה שלו להינצל.

זה מרגיש כאילו הנרי הוא אמנם הגיבור של הסיפור הזה, אבל גם הים וגם הארבלה. הנרי מהרהר הרבה על הים ועל מה שהוא טומן בחובו ועל אחוריה הענקיים של הארבלה ואפילו על הנוסעים האחרים, שהוא יודע שהוא תלוי בהם, שהוא תלוי בעובדה שמישהו ישים לב שהוא נעלם מהר, אולי הטבח, אולי הנוסעת שדיבר איתה אתמול ואולי הילד שאהב לשחק עמו.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן סוג של ביקורת כלפי החברה. הנרי סוחר באגרות חוב ובמניות בניו יורק – ואפשר להרגיש נימת האשמה קלה כלפי עולם העסקים והבורגנות הגבוה (הספר נכתב ב-1937, זה היה טרנדי אז).

מאוד נהניתי מהספר. אני מודה שהייתי די סקפטית בהתחלה. בכל זאת, להעביר ספר שלם בים, ביחד עם גיבור כמו סטנדיש, אחד כזה שחינכו אותו לא לצעוק ולא להחליק על כתמי שמן והוא עסוק בלהתבייש שבכלל קרתה לו תאונה כזו, לא נראה לי כאילו יוכל להחזיק אותי ספר שלם. אבל הופתעתי לטובה. הספר נקרא מהר והוא טומן בחובו רגעים פילוסופיים וחברתיים מעניינים מאוד. ההתייחסות הרבה לים גרמה לי להרגיש שאני בעצמי צפה ומתנדנדת לי במים לצידו של הנרי, נצרבת מהשמש ומייחלת לכוס מים.

בקיצור – עוד ספר מומלץ לימי החום, שיצנן אתכם ויעשיר אתכם. ובחייאת – תתמכו בהוצאות כמו זיקית, זה חשוב לשוק הספרים ולתרבות הספרותית שלנו.


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

טוב, אז לזיקית יש קו עיצובי אחיד לכל הספרים, מה שדי כובל אותם מבחינת העיצוב. העטיפה היא כחולה (אוקיינוס כבר אמרנו?), שם הספר והסופר כתובים בשחור ובלבן  בהתאמה ובאותו הגודל. על איור העטיפה אחראית נטע חמו והוא נעשה בעבודת יד בטכניקה של גילוף חותמת. על אף שהאיור די מופשט אפשר לזהות מגבעת, כזו של ג'נטלמנים של פעם, צפה על פני המים. מאוד מינימליסטי ומתאים לקו של ההוצאה וכמובן לספר. עוד דבר מעניין בעטיפה הוא שיש עליה הרבה מידע. בגב הכריכה כתובות כמה שורות על הספר ועל ההיסטוריה שלו, מתי יצא לראשונה וכו' והמלצות של מבקרים. בחלקים הפנימיים של העטיפה יש מידע על הסופר, על מעצב הסדרה (דוד בו הרא"ש) והמאיירת. לספר גם מצורפת אחרית דבר מאת יהונתן דיין, שתרגם את הספר. ועוד דבר, בלי קשר לעטיפה – אני מתה על הלוגו של זיקית, הוא מעוצב כמו משחקי ה"טנגרם" שהיו לי כשהייתי קטנה, שזה ישר זורק אותי למקום שצריך לחשוב בו ואולי זו באמת הייתה הכוונה – להביא ספרות שגורמת לנו לחשוב ולא להאכיל אותנו בכפית של רבי מכר, שרובם לא מפעילים לנו שום תא אפור בראש.


ציטוטים:

"הוא הביט לשמיים. הם היו עצומים כאומץ ליבו של האדם, והים היה רחב כתקוותיו".

"הים הוא אדם זר שיש לו כל מיני רעיונות מוזרים, גרועים אפילו מאלו העולים בראשו שלו כשהוא שיכור. מלחים מפליגים בים והים אומר בסדר, אבל לא להגזים. הכל בעדינות; לכו אתם לדרככם ואני לדרכי".


 

תגובות 

 
1 yael: 2013-08-03 14:04
סקירה מדהימה - תודה!!!
 
 
2 judith: 2013-08-03 14:10
Your blog is wonderful. I love the way you write. Makes me feel that I must read all the great books you recommend. Thanks
Judith
 

רוצה להגיב?