משפחה לדוגמה / מאירה ברנע – גולדברג
פורסם ב- 05 יולי 2015

הוצאת כנרת זמורה ביתן | 272 עמודים


אני אתחיל בגילוי נאות – אני מכירה את מאירה. טוב, לא בדיוק מכירה, לא נפגשנו אף פעם אבל אנחנו חברות וירטואליות כבר כמה שנים. הכרנו בפורום בתפוז, עוד לפני שכתבה את ספרה הראשון (מאז כבר יצא ספר שני וזהו השלישי, הבחורה עסוקה). נהיינו חברות בפייסבוק ואנחנו מקשקשות מידי פעם על דא ועל הא. מעולם לא נפגשנו. בשבוע הספר האחרון קניתי לי את הספר "משפחה לדוגמה". לא יוצא לי לקנות כל כך הרבה ספרים, כי מחכים לי פה הרבה לקריאה ולרוב אני מקבלת אותם לסקירה מההוצאות. את הספר הזה החלטתי לקנות, במחיר מלא. בכל זאת – חברה וירטואלית וזה...

אז לפנינו סיפור על משפחה, שהיא רחוקה מלהיות 'משפחה לדוגמא'. בכלל, המושג הזה הוא בעייתי מבחינתי, כי אני לא מאמינה שיש באמת משפחות לדוגמה. לכולן יש בעיות, לכולן יש סודות ולכולן שדים שמתים להתפרץ. 

הגיבורה היא מיכל, נשואה לערן ואמא לנמרוד, שאיכשהו מוצאת את עצמה עומדת כל פעם במרכזו של משבר משפחתי אחר. יש לה אחות ואח ואמא גזענית ואבא אוהב מאוד (אבל בתנאים שלו) וגם סבתא, שאומרת בדיוק מה שהיא חושבת.

אפשר להגיד שהמרכז של הספר הזה והגיבור שלו הוא נמרוד, בנם של מיכל וערן. יום אחד הגננת אומרת למיכל שנראה לה שיש לנמרוד בעיית תקשורת וכדאי לבדוק. המשפט הפשוט הזה זורק אותה כמובן למיליון אלף כיוונים. עד אותו הרגע לרגע לא חשבה שמשהו לא בסדר עם נמרוד. אנחנו, כהורים (במיוחד בילד ראשון) לא אוהבים לחפש בעיות ואין לנו כל כך למה להשוות, אז כל עוד אין משהו חריג, אנחנו בטוחים שהכל בסדר. ואגב, הכל באמת בסדר. לפעמים יש קשיים ואנחנו עוברים גם אותם. וזה בדיוק מה שקורה למיכל.

אבל לא רק הגננת מטרידה את מנוחה של מיכל. אחותה, רותם, עומדת להתחתן עם בחיר ליבה אלעד. בחור ממשפחה בעלת מעמד סוציואקונומי בשמיים, שלא בהכרח אהוד על בני המשפחה. הם נפרדים וחוזרים פעם אחר פעם ולאף אחד אין מושג אם החתונה הזו תצא אי פעם לפועל. רותם משגעת בדרך את כל בני המשפחה וכולם מתגייסים לעזור ולנחם פעם אחר פעם. למיכל אח נוסף, יוחאי, בחור מבריק עם תואר שני בפילוסופיה וספרות עברית (הוא גם האח שקרוב יותר למיכל), שבוחר להתעלם מכישוריו ועובד בחנות פרחים. יש לו חבר ילדות בשם ליאור והם מסתובבים יחד כל הזמן. הגזענות של אימם מעלה ראש כל פעם שהוא מוזכר כי הוא, אבוי, תימני, והיא כמובן לא מבינה מה יש ליוחאי ל"בזבז" עליו כל כך הרבה זמן. אם כל זה לא מספיק, למיכל יש בוסית נוראית, שנראה כאילו נשלפה הישר מהגיהינום, רודה בכולם ולא מגלה שום התחשבות כלפי מיכל וההיעדרויות שלה, שנובעות מהבדיקות של נמרוד.

אז הגננת אמרה "בעיית תקשורת". מיכל נכנסת ללחץ ומתחילה לבדוק את העיניין יחד עם בעלה, ערן. כל חיפוש ברשת מוביל אותם היישר לאוטיזם. כאמא לילד קרוב לגיל של נמרוד, אני יכולה רק לתאר לעצמי מה עוברת אמא בתקופה כזו. נמרוד מקסים, חייכן ומדקלם שמות של מלחינים ואת התקווה במלואה. זה נפלא! או שלא? פתאום דברים קטנים אצל נמרוד באמת נראים לה לא בסדר והם מתחילים תהליך ארוך ומייגע של אבחון וקבלה של הנושא. תחילה הם שומרים את העיניין לעצמם ובוחרים שלא לשתף את המשפחה והחברים, עד שהדברים מתבררים והם מחליטים 'לצאת מהארון' עם העיניין הזה. זה תהליך לא פשוט והפחד מ"מה יגידו?" מנחה אותם לפרקים.

אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל זה לא ספר כבד. מאירה מצליחה לדבר על נושאים כבדים וכואבים בקלילות ובהומור שגם מאפיינים אותה כבן אדם. היו רגעים שצחקתי בקול רם, במיוחד מהדיאלוגים המושחזים של מיכל ואחיה יוחאי, ופתאום היה לי לא נעים שאני צוחקת באמצע ספר על נושא כבד כל כך. אבל אני מבינה את זה, אני מבינה את הרצון לקחת את הנושא בקלילות, כדי לא לשקוע למרה שחורה. ובכל זאת – זה באמת לא סוף העולם. מאירה מביאה לקדמת הבמה את קולם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים וההורים שלהם. היום היא אפילו מעבירה סדנאות בנושא. זה באמת המקום לציין, שבגלל שאני מכירה את מאירה, אני יודעת שבנה אכן אובחן על הספקטרום האוטיסטי. ולכן הספר הזה נגע לליבי עוד יותר.

אני בהחלט ממליצה על הספר. הכתיבה קולחת ושנונה, העלילה מעניינת ואין רגע דל במשפחה הזו. אין ממש פרקים בספר וזה יוצר רצף קריאה, כי לפעמים פשוט לא מצליחים להפסיק. הספר הזה הוא כמו מאירה עצמה – אי אפשר שלא לאהוב אותו. parameters-article


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש - איך זה שאין לי ציטוטים?!)


פינת העטיפה:

לעטיפה אחראי אמרי זרטל, שהוא יקיר הבלוג בעינייני עיצוב עטיפות. האיור על העטיפה די מתבקש ואפשר היה אולי למנף את הנושא אחרת אבל יחד עם זאת, העטיפה יפה ומזמינה. הגוונים חמים ונעימים והתחשק לי לרגע להתכרבל על הספה ליד הזוג הזה. במיוחד התחשק לי לנשנש את השוקולד על השולחן שם, אבל זה כבר עיניין אחר...


ציטוטים:

"ציטוט"
"ציטוט"
"ציטוט"


 

תגובות 

 
1 yaelzn: 2015-07-05 16:39
ספר מהמם!! סופרת נהדרת וכולי מחכה לספרים הבאים שלה..
גם אני חברה של מאירה ומאוד אהבתי את ספרה
למזלי אני אפילו יכולה לציין שהייתי בהשקה של הספר שלה (היה כיף ומעניין)
שמחה שאהבת
אחלה של המלצה!!
 
 
2 לאה: 2015-07-28 17:55
כל כך נהנתי מהספר !!
תודה , שרון , על ההמלצה !
מחכה להמלצה הבאה..
 
 
3 תמר בלומברג: 2016-01-18 18:58
ספר מעולה ומרתק, סיפור קולח ללא קישוטים מיותרים, כתיבה מצוינת, דיאלוגים אמינים.
רק מי שחווה סיטואציה דומה מסוגל לתת לה ביטוי כזה, ביטוי שחף מכל זיוף.
חיסרון: קשה להפסיק באמצע. גילוי נאות: אין לי כל קשר עם הסופרת.
 
 
4 עדי: 2018-10-01 10:52
חווית קריאה זרימה, קלילה. מראה של החיים של הרבה משפחות שלא מכבסות את הכביסה המלוכלכת בחוץ כדי שיחשבו שהכל טוב..
 

רוצה להגיב?