בארבע ידיים / ענבל אלמוזנינו
פורסם ב- 31 אוגוסט 2017

הוצאת U ספרות שנוגעת | 507 עמודים


כשקיבלתי את הספר הכריכה קצת הלחיצה אותי והיה נראה לי שיעברו עלי כמה לילות בלי שינה מפחד. העיניים האלה הציצו אלי מהשידה שליד המיטה והייתי צריכה להפוך את הספר. אז אכן לא ישנתי כמה לילות, אבל זה לא היה מפחד, אלא פשוט כי לא הפסקתי לקרוא. אלו היו שלושה לילות קשים, עיניים שורפות ושקיות שחורות בבוקר שלמחרת ויחד עם זאת היו מספקים, מעניינים, מותחים ואפילו לוהטים (ולא בגלל אוגוסט-שייגמר-כבר).

נתחיל בזה שאספר לכם על מה הספר. אני לא יכולה להיכנס ליותר מידי פרטים כי מדובר בספר מתח פר אקסלנס וממש לא בא לי לעשות לכם ספוילרים. הסיפור נמשך על פני שלושים ימים ומתרחש בניו יורק אהובתי. כתבת פלילים מבוסטון בשם סמנתה (סאם בשבילכם) נשלחת לניו יורק על מנת לסקר בלעדית פרשה חדשה שמסעירה את המדינה – שלוש נערות נחטפו מבית ספרן. הימים עוברים והמשטרה לא מצליחה להתחקות אחר החוטף/ים, לא מגיעה שום דרישת כופר וזה מתחיל להרגיש שהשוטרים רצים סביב עצמם כמו תרנגולת בלי ראש. סאם מצליחה להגיע לשם, בזמן שהמשטרה לא מוכנה לדבר עם אף איש תקשורת, בזכות היותה עיתונאית מוערכת וקצת פרוטקציה – דוד שלה רוברט ואישתו קתרין (אשר גידלו את סאם מגיל קטן כביתם, לאחר שהוריה נעלמו בדרום אמריקה) הם פרופיילרים מהמעלה הראשונה. רוברט – בבוסטון וקתרין – בניו יורק. סאם פוגשת בניו יורק שלל אנשים, בינהם את ג'ייקוב טורס הלא הוא ה"צ'יף" הממונה על החקירה.
בין סאם לטורס יש המון מתח. גם מקצועי וגם אישי. מהבחינה המקצועית – שיטות הפעולה שלהם שונות וסאם עקשנית ומנסה לגלות בעצמה דברים, ומהבחינה האישית – הם נפגשו בעבר באקראי, משהו קצר ולא מחייב וסאם משום מה מתעקשת להכחיש את העיניין. הם מאוד נמשכים אחד לשני וזה משבש להם את כל העמדת הפנים ששניהם מנסים לשחק, כל אחד בדרכו.
זהו, מפה מתחילה חקירה, רדיפה אחרי רמזים, חשודים, חלומות רעים, סקס פרוע, מועדונים אפלים וקתרזיס אחד. לא מספרת לכם יותר.

סיימתי את הספר בשלושה ימים. מדובר ב-500 עמודים, ובואו ניקח בחשבון שיש לי ילד אחד, בן זוג אחד וקצת חיים, אז תבינו לבד שמדובר בכמה שעות מאומצות בלילה. הסתובבתי עם הספר בבית וקראתי בכל הזדמנות. הפרקים קצרים ותסמונת ה"רק עוד פרק אחד ודי" השאירה אותי ערה עד השעות הקטנות של הלילה. אז כן, הוא מותח בטירוף ולא צפוי. במהלך הקריאה היו לי המון הימורים, פתאום כולם נראו לי חשודים והמתח הזה מצליח להישמר עד העמוד האחרון.

אז סגרנו את הפינה על הסיפור עצמו, סגרנו שהוא מותח לאללה וזהו? ממש לא! יש לי הרבה דברים להגיד על הספר הזה ואני לא אשתוק עד שאוציא אותם מהסיסטם...
זה הספר השלישי של ענבל אלמוזנינו. לא הכרתי את השם שלה עד שקיבלתי את הספר. ראיתי את הכריכה רצה בכל מיני קבוצות בפייסבוק. רוב הקבוצות הן של "הרומן הרומנטי" או של ספרות אירוטית. אני בדרך כלל לא קוראת את הסגנון הזה ולכן לא התעכבתי שם. כשפירסמתי שאני קוראת אותו, ניגשה אלי חברה ואמרה לי "מה פתאום את קוראת את זה? זה לא קשור אליך בכלל". מה אני אגיד לכם? חבל מאוד!. משום מה הספר הזה נכנס לקטגוריה של רומן רומנטי או אירוטי ומפספס קהל שלם של קוראים שאוהבים ספרי מתח, או שפשוט אוהבים ספרים קצביים וטובים. יכול להיות שבגלל ההוצאה - הוצאת Uספרות שנוגעת– הספר מקוטלג ככזה, אבל אני חייבת להגיד לכם, כן, יש שם קטעים אירוטיים (לוהטים!!!) אבל הם ממש לא העיקר. גם הרומן שקורה או לא בין סאם לטורס הוא לא העיניין. ברור שזה מוסיף הרבה לסיפור ומפלפל אותו, אבל החקירה היא היא העיקר פה. והחקירה מסועפת ומפתיעה ומקפיצה, שזה פשוט שווה.
אז אני מרגישה שאני ממש צריכה להכיר את הספר הזה לעוד קהלים. בהתחלה חשבתי שזה ספר שידבר בעיקר לנשים, אבל אחרי שסיימתי אותו אני יכולה להגיד לכם בביטחה, שגם גברים יהנו ממנו מאוד. אפילו הודעתי לאבא שלי, קורא מתח נלהב, שיהיה לו ברור שהוא הולך לקרוא את הספר. מעבר לזה, מדובר בהוצאה קטנה ולא מוכרת ובא לי שעוד אנשים יכירו אותה. עוד דבר זו העובדה שספר מתח טוב, באורך של 500 עמודים כמעט ואין בארצנו הקטנטונת וזה תענוג!!.

עכשיו, אחרי שסיימתי לחפור לכם על הספר עצמו, אני יכולה לחפור קצת על הסופרת, ענבל. סיימתי את הספר בלילה וכיוון שכל התקשורת ביננו נעשתה בפייסבוק, שלחתי לה הודעה – "סיימתי". באופן מפתיע, גם היא הייתה ערה ומיד ענתה לי. התחילה התכתבות, שעברה לשיחה בטלפון ומצאנו את עצמנו מדברות עד שלוש בלילה. שאלתי אותה שאלות על הספר, דיברנו על ספרים אחרים, על סרטים, על סדרות, על הוצאות וזו הייתה אחת השיחות הכי כיפיות שהיו לי לאחרונה. אז מעבר לעובדה שהספר טוב, גם הסופרת מקסימה. היא פתוחה לשמוע דעות שונות והערות, היא לא תופסת תחת כמו הרבה אנשים בתעשייה וחלק מהזמן היא עדיין מופתעת שאנשים אוהבים את הספר. זו לגמרי תחילתה של ידידות מופלאה...

למקרה שלמישהו לא היה ברור - מומלץ!!


דירוג הקואלית:

(חמש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

העטיפה אפלה בדיוק כמו הספר. העיניים האלה מלחיצות וכל הזמן נראה כאילו הן מסתכלות עלי. גם כשראיתי את הספר בחנויות, הרגשתי כאילו העיניים האלה עוקבות אחרי וזה מעולה. שם הספר כתוב באותיות אדומות עם דוגמאות של טביעות אצבעות ומובלטות בלמינציה סלקטיבית, שזה משהו שאני מאוד אוהבת. זה ממש "מקפיץ" את הטקסט ועושה עבודה מצוינת. אחלה עטיפה.


 

רוצה להגיב?