אתה הבא בתור / גרג הורביץ
פורסם ב- 01 אפריל 2018

הוצאת דני ספרים | 519 עמודים | מאנגלית: דפנה לוי


הייתי צריכה ספר מתח. כזה שישאיר אותי ערה, שישאיר אותי במתח ושבאופן כללי יחזיר אותי לענייני הקריאה, שקצת סובלים מהזנחה לאחרונה.
זה הספר הראשון של גרג הורביץ שאני קוראת, על אף ש"פרויקט X" גם הוא ממתין לי פה. בסופו של דבר, אהבתי לספרים עבי כרס גרמה לי לבחור בזה.

הגיבור שלנו הוא מייק וינגייט. למייק הייתה ילדות לא פשוטה. הוא ננטש בגן שעשועים בהיותו בן ארבע ומאז גדל בבית אומנה. החיים בבית לא היו בדיוק קלים, אתו גדלו עוד כמה אחים מאומצים ועל כולם ניצחה "האם-הרובצת". הוא לא זוכר את הוריו, למעט פרטים יבשים ומקוטעים. כמו למשל שלאביו קוראים ג'ון.
עכשיו מייק מבוגר וחי את החיים שתמיד רצה. יש לו חברת בניה שזכתה במכרז רציני לבניה אקולוגית והיא מצליחה באופן כללי, הוא נשוי באושר לאנאבל ולשניהם ילדה משותפת - קאט, שמייק רוצה להעניק לה את כל מה שלא היה לו בזמן שגדל.

ואז כמובן הכל מתחיל להסתבך. העבר של מייק מתחיל לרדוף אותו והוא מקבל איומים על חייו. עם הזמן האיומים הופכים למציאות, אנשים עוקבים אחריו ודמויות מפוקקות צצות בכל מיני מקומות. מייק כמובן שם את מבטחו במשטרה, אך זו משום מה לא להוטה לעזור לו. להיפך, השוטרים והבלשים רק עסוקים בלחקור אותו על פרטים מסוימים בנוגע לעברו, במקום להעניק לו ביטחון ולרדוף אחרי אותם אנשים.
למייק אין ברירה והוא נאלץ לשים את מבטחו באדם היחיד שהוא מרגיש שהוא יכול לסמוך עליו – שפ. שפ הוא החבר היחיד של מייק מתקופת בית האומנה. הם גדלו יחד ופנו לכיוונים שונים בחיים. שפ בעצמו פושע, אבל מייק יודע שהוא יעשה הכל על מנת לעזור לו. והוא צודק.
ככל שהעלילה מתקדמת אנחנו מגלים מי האנשים שרודפים אותו ולמה, מדוע המשטרה כל כך מקשה עליו ואיך הכל קשור להוריו הביולוגים.

ההתחלה נראתה מבחינתי מאוד מבטיחה ומותחת. לקראת עמוד 350 כבר נהיה לי ארוך מידי ומפותל מידי. פתרון התעלומה פה הוא מסועף ברמה שאולי הייתה קשה לי להבנה בתקופה זו של חיי. יותר מפעם אחת חזרתי אחורה כדי לבדוק מה פספסתי, כי ריבוי הפרטים הקשה על העניין. לאנשים עם הפרעות ריכוז כמוני – ברגע שמתחילים להסתבך, המתח מתחיל להתפוגג. וזה ביאס אותי לאללה. בסוף הספר הרגשתי כמו אחרי מרתון.

קחו בחשבון גם שזה ספר סופר אמריקאי מכל בחינה אפשרית – החל ממערכת היחסים של מייק ואנאבל ועד סטריאוטיפים של אינדיאנים, בתי אומנה וכו'.

מומלץ למי שמורגל בקריאת ספרי מתח בעלי עלילות מפותלות ופתרון תעלומה הזוי במקצת. קראתי ביקורות מצוינות על הספר ברשת, לי אישית זה קצת פחות עבד.


דירוג הקואלית:

(שתיים וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

העטיפה היא די בנאלית ויחד עם זאת משרתת היטב את המטרה – הצבע הצהוב מושך את העין והכיתוב בשחור ואדום משלים את התמונה. יש צללית של דמות, נראה כמו גבר, אשר מחזיק אקדח ומכוון. כמו בהרבה ספרי מתח אחרים – מופיעים סופרלטיבים של הרלן קובן ולי צ'יילד על הכריכה הקדמית ועוד כמה בחלקה הפנימי.


 

תגובות 

 
1 yaelzn: 2018-04-08 09:44
הייי, תודה על הסקירה..
סבתא אמרה פחות או יותר את מה שאת אמרת אך היא אהבה..
עשית לי חשק לקרוא, מעניין אותי לראות איך דברים יראו דרך עינייץץ
שבוע טוב קואלה יקרה!
 

רוצה להגיב?