ברית הנישואים / מישל ריצ'מונד
פורסם ב- 18 מאי 2018

הוצאת ידיעות ספרים וספרי עליית הגג | 525 עמודים | מאנגלית: שמעון בוזגלו

 


משהו מאוד מעניין ומוזר קרה לי עם הספר הזה. על פניו – אין בו כמעט שום דבר שמשך אותי מההתחלה – השם והכריכה ממש לא עשו לי את זה ורק עצם ההתעסקות במערכות יחסים, נישואין וגירושין נראתה לי מסקרנת. אתם צריכים להבין שלרוב זה לא מספיק. אני מקבלת הרבה ספרים ויש פה גם המון שממתינים בצד, לפעמים חודשים על גבי חודשים, ואני בכלל עובדת במשרה מלאה ומתחזקת ילד אחד בגיל וילד אחד בנפש. אני צריכה לבחור את הספרים טוב טוב. ולכן זה היה מוזר שמשהו המשיך למשוך אותי לספר הזה, השד יודע מה זה היה.
זה גם המשיך בתחילת הספר, כי עד עמוד 160 בערך הוא בכלל לא זז לי, אבל עדיין המשכתי לקרוא. לא התייאשתי. בסופו של דבר אני שמחה שזה קרה. אבל קודם בואו אספר לכם על מה הספר.

אליס וג'ייק הם זוג צעיר שמתחתן. כמו כל זוג צעיר בשלב הזה, הם לא רואים את עצמם בנפרד ובטח לא חושבים על להתגרש אי פעם. לכן, כשמציעים להם להצטרף למועדון שיבטיח שלעולם לא יתגרשו – הם חותמים בלי להסס. יותר נכון, אליס פחות מהססת. ג'ייק עוד לא לגמרי מבין מה קורה.
המועדון שומר על כמה כללי אצבע קבועים – לענות תמיד כשבן/בת הזוג מתקשר/ת, כל חודש קונים מתנה אחד לשנייה, כל שלושה חודשים יש לצאת יחד לטיול ואסור שיהיו בין בני הזוג סודות. נשמע הגיוני סך הכל נכון? אז זהו, שלא בהכרח.

מעבר לכללים הבסיסיים האלה יש עוד ספר מדריך שלם המפרט את כל הדברים שיש לעשות ובעיקר את מה שאין לעשות. כמו כן, הוא גם מפרט את העונשים על כל "עבירה" שמתבצעת.
בהתחלה מוזמנים אליס וג'ייק למסיבות בחברת חברי המועדון הנוספים. המסיבות והנוכחים בהן עשירים ומסנוורים את הזוג.

אז מה קורה כשעוברים על אחד הכללים? אמנם הזוגות האחרים לא גרושים, אבל יש לא מעט אלמנים ואלמנות, האם יש קשר בין הדברים? ומה קורה אם פשוט רוצים לצאת מהמועדון?

אליס היא מוזיקאית לשעבר שעזבה את התחום ועברה לעריכת דין. היא קורעת את עצמה בעבודה, יוצאת מוקדם בבוקר וחוזרת מאוחר בערב. ג'ייק הוא מטפל. הוא נפגש עם בני נוער ועם זוגות לייעוצים. הוא מעריץ את אליס ולא רואה את עצמו עם אף אחת אחרת, ולרוב נראה כאילו הוא רוצה בנישואים האלה יותר ממנה.

הספר בעצם מגיע מנקודת מבטו והקטעים בהם הוא מספר על מערכת היחסים שלהם, על האנקדוטות הקטנות שיש לכל זוג, הם פשוט מקסימים ומלאים באהבה. מידי פעם ג'ייק מספר על הזוגות שהוא פוגש ולא פעם היה נראה לי כאילו הזוגות האלה הם מראה לזוגיות שלו ושל אליס. הוא מחפש אותם בכל זוג, מסיק מסקנות ומשליך על עצמו. זה יפה. הזוגות האלה משקפים כל מיני סוגים של מערכות יחסים.

בכלל, יש פה שני קווי עלילה, שאפשר להגיד שנושקים אחד לשני בכל מיני נקודות – אחד זה המועדון וכל מה שקורה לאליס וג'ייק בעצם היותם חלק ממנו. והשני הוא מערכת היחסים שלהם ואיך היא מושפעת מכל מה שקורה – האם המועדון באמת עושה להם טוב או שאולי רק מקשה וגורם להכל להרגיש מאולץ?

במהלך הקריאה עלו הרבה מאוד תהיות לגבי מערכות יחסים. בהיותי גרושה ובפרק ב', יש לי לא מעט מסקנות משלי על העיניין וזה היה מרתק בעיני. הצד של ג'ייק מוצג בצורה מאוד אותנטית ויפה ורגישה.
כל זה בא באופן הפוך לגמרי למה שקורה במועדון.
אני חייבת לציין שמתוארות סצנות לא פשוטות, שלא הייתי ממליצה לבעלי לב או קיבה רגישים. יש שם הרבה משחק פסיכולוגי וזה עובר בצורה מדהימה.

אמנם עד עמוד 160 הכל די זחל לי, אבל ברגע שעברה המשוכה הזו – פשוט לא יכולתי להניח אותו מהידיים. גם אם הספר הסתיים בצורה שהייתה צפויה לי, עדיין נהניתי מהדרך עד אליו והתהפכה לי הבטן לא פעם וגם התרגשתי לא פעם. לא נראה לי שתוכלו להסתכל על מערכת היחסים שלכם אותו דבר אחרי זה.


דירוג הקואלית:

(שלוש וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

אני ממש מצטערת אבל פה אחת מנקודות היותר חלשות של הספר וחבל מאוד כי העטיפה הזו לדעתי עושה עוול. הבחירה בשחור וגוונים צהובים באמת גורמת לכריכה קצת "לקפוץ", אבל זה לא מספיק. אני אישית גם לא אוהבת את השילוב הזה. האימג' של שלשלאות שמחוברות אחת לשנייה בטבעות נישואין נטחן עד דק. זה פשטני לאללה ואם כבר החלטתם ללכת על הקו הזה, לפחות תביאו איזה צילום קצת יותר מעניין של שלשלאות ולא אימג' כל כך גרפי ומשעמם. בקיצור – אם תהיה מהדורה נוספת, אני ממליצה בחום לחשוב על משהו יותר מעניין. ברשת מצאתי כמה עטיפות שיצאו לספר הזה בארצות שונות והן נראות הרבה יותר טוב – למשל זו שגם היא נראית כמו תמונה מאימג' בנק, אבל יותר מוצלחת. מצאתי גם את זו ואת זו– את כולן אהבתי יותר.

 


ציטוטים:

"כשהלכתי להיות מטפל, לא הבנתי למה נכנסתי. רציתי לעזור לאנשים. ראיתי רק את הצד החיובי בעבודה הזאת. אקח אנשים ברגע בעייתי בחיים שלהם, ואעזור להם לנוע צעד אחרי צעד לקראת מצב של אושר גדול יותר. זה נראה פשוט. מה שלא הבנתי הוא שניצחונות בטיפול מגיעים לאט. הם נפרשים על פני הרבה פגישות – לעיתים קרובות במשך הרבה חודשים, אפילו שנים – והם עטופים בתחפושות שונות. הכישלונות, לעומת זאת, מגיעים בפתאומיות, בלי עמימות ותכופות בלי אזהרה".

"לשאוף להיות טוב כולך, אבל לדעת שאתה לא יכול," אמרתי. "להשתדל להינות כל יום, אבל לדעת שלא תוכל. לנסות לסלוח לאחרים ולעצמך. לשכוח את הדברים הרעים, לזכור את הטובים. לאכול עוגיות, אבל לא הרבה. לאתגר את עצמך לעשות יותר, לראות יותר. לתכנן תוכניות, לחגוג כשהן מצליחות ולהתמיד כשהן לא. לצחוק כשהולך טוב, לצחוק כשהולך רע. לאהוב עד כלות, לאהוב בצורה לא אנוכית. החיים פשוטים, החיים מורכבים, החיים קצרים. המטבע האמיתי היחיד שלך הוא הזמן – תשתמש בו בחוכמה".


 

תגובות 

 
1 Yaelzn: 2018-05-18 17:59
הייי, הרבה זמן לא ביקרתי כאן. תמיד טוב לקרוא אותך
זהו ספר שמאוד אהבתי
תודה רבה על הסקירה...
 

רוצה להגיב?