דג חמקמק / הוקן נסר
פורסם ב- 06 דצמבר 2018

הוצאת הוצאת הכורסא | 294 עמודים | משוודית: רות שפירא


יאנק מיטר ואווה רינגמר הם בני זוג ומורים באותו התיכון. הם מבלים לילה של שתייה בדירתם ובבוקר למחרת יאנק מתעורר בסלון עם האנג אובר רציני. מרוב ששתה לשוכרה, הוא בכלל לא זוכר מה קרה בלילה. כשהוא מתחיל לחפש את אשתו בדירה, הוא מוצא אותה צפה מתה במימי האמבט. יאנק אמנם אינו זוכר מה קרה אבל הוא סמוך ובטוח שלא הוא רצח את אשתו. האליבי שלו? הוא היה זוכר אם היה עושה דבר כזה. נראה שכל הפרשה סגורה שכן אין ליאנק טענות הגנה התומכות בחפותו והוא אכן מורשע, נידון למאסר ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית.

המפקח המופקד על החקירה נקרא ואן וטרן. תחילה גם הוא משוכנע באשמתו של יאנק, אך כשיאנק כבר יושב במאסר, מתחילות לכרסם בו ספקות. הוא מתחיל בסדרת ראיונות ובדיקות משל עצמו. כשמתחילות לצוץ עוד גופות, הוא כבר בטוח בזה במאת האחוזים. ואן וטרן, כמו בלשים אחרים, ניחן בכל מיני מניירות ובאופן כללי באופי לא הכי נוח. אבל הוא מבריק, אז כולם סולחים לו. את האווירה מאפיינים קיסמים לעוסים, סיגריות וקור.

אני לא יכולה לספר יותר מידי על העלילה מחשש לספוילרים.

אני חייבת להודות שהיו רגעים שקצת איבדתי את החוט המקשר של העלילה, אבל אולי זה בגלל שקריאת הספר נמשכה אצלי קצת יותר מידי זמן עבור ספר מתח שכזה. הפרקים קצרים והוא יכול להיקרא ממש במהירות, אם רק שוקעים בו.

זהו הספר הראשון בסדרה של הסופר הזה ויכול בהחלט להיות שהוא סובל מבוסריות מסוימת, מעניין יהיה לקרוא את הבאים בתור.

ממליצה לאוהבי הז'אנר, בתנאי שלא מגיעים עם ציפיות בשמיים, אלא עם רצון למשהו קל וסוחף.


דירוג הקואלית:

(שלוש וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

הספר הזה סיקרן אותי מאוד. כשהוא התחיל לצוץ ברשת ובחנויות הכריכה ישר לכדה את תשומת ליבי. שילוב של גווני לבן, אדום ושחור תמיד מושך את העין. גם בשלטים. זה נכון שהאיור הוא פשטני – אישה בתוך אמבטיה, אבל במקרה הזה, זה פשוט מתאים. ברקע השחור רואים קוים כמו שמסמנים אסירים על הקיר כדי לדעת כמה זמן עבר או כשעושים "ספירה לאחור" לתאריך מסוים. ואן וטרן סופר את הימים לטיסה שלו לאוסטרליה ולכן הוא לחוץ לסיים את החקירה לפני. האיור קצת קריפי, אבל אם לא היינו מכירים את העלילה אפשר היה בהחלט לחשוב שמדובר באישה שמתפנקת לה באמבטיה. כל השפה העיצובית מסביב גורמת להכל להיראות מורבידי ונפלא. בחלק האחורי, מתחת לכיתוב, ישנם גם כמה בדלי סיגריות.
אני מאוד אוהבת את השפה העיצובית של הוצאת הכורסא ומציינת את זה כל פעם. נראה שיש חשיבה גם על פרטים קטנים ולא רק על החלק הקידמי. זה בא לידי ביטוי בחלק האחורי ולפעמים גם בשדרה ובתוך הספר.


 

רוצה להגיב?