השופט / שי אספריל
פורסם ב- 31 ינואר 2019

הוצאת עם עובד | 284 עמודים


כשהספר הזה הגיע אלי הבטתי לא מעט זמן בכריכה. כמו שקורה לי לא מעט, הכריכה לפעמים קובעת את גורלו של הספר – מתי ייקרא והאם יקודם מקומו בתור הבלתי נגמר של ספרים שאני מקבלת או רוכשת בעצמי. יש משהו מהפנט באימג' המיימי הזה, שגרם לי לחזור אליו שוב ושוב.

שם הספר – השופט – והכיתוב שמאחורה הגיע בתזמון ציני עם חשיפת פרשת "מין ומינויים", ככה שהיה נראה לי שמדובר בספר מתח קליל וזורם ורצה הגורל – עכשווי.

סיימתי את הספר תוך שלושה ימים.

אתחיל מהסוף – הוא מצוין לדעתי. הכתיבה נפלאה ואפילו שלא מדובר בספר מתח פר אקסלנס (פשע נתעב, פענוח, מרדף, תפיסת הפושע וסגירת מעגל), הוא הצליח להחזיק אותי עירנית ומתוחה.

"כה נורא הוא השקר שבשתיקה, כה נתעב הוא הסוד. כה בזויות הן אילמותו וחמקמקותו, שהופכות אותו למסוכן אף יותר מן הבדיה הנאמרת בקול. כן, בעוד השקר המפורש נחשב תמיד למוקצה, כמו פושע אלים וגס, השקר הדומם מתעתע כנוכל מתוחכם, מנהל השקעות בחליפה ששודד במתק שפתיים חסכונות של זקנים, או עורך דין שמזייף צוואות וגונב מיליונים ("אני זרועו הארוכה של בית המשפט!")."

כך מתחיל הספר שלפנינו. זו הפיסקה הראשונה. חזרתי אליה כמה פעמים במהלך הקריאה כי משהו ממנה מלווה את כל העלילה.

הסיפור מחולק לארבעה חלקים ומסופר מכמה זוויות, כלומר מעיניהן של כמה דמויות. אני אוהבת את המבנה הזה כי זה נותן לקורא אפשרות לבחון מצבים מכמה נקודות מבט, להבין שאין אמת (או שקר) אחד ושאפשר לקרוא את הסיטואציה בכמה דרכים.

ואלו הדמויות הראשיות:

אריאל – כוכב עולה בשמי המשפט בארץ, רווק נצחי שלא ממש רואה את עצמו מתמסד. העיניין כנראה טמון בעובדה שאביו נטש את אימו בעודו תינוק ואין לו ממש מושג מי הוא או איפה לחפש אותו, מלבד לשאול את אימו הגוססת.

מרסל – אלמנה טרייה, עשירה כקורח מעסקיו של בעלה המנוח, אמא לשני ילדים – מיכאל וסוזנה.

נתן – גר בבית ילדותו, שחלק עם אימו עד שזו נפטרה לא מזמן. אביו נפטר מדום לב כשהיה בן 15. זה קרה כשנתן התלווה לאביו בעבודה והוא עדיין מסתובב עם רגשות אשמה שלא עשה יותר וזה רודף אותו.

אני לא רוצה לספר לכם יותר, כי זה תענוג לגלות איך כולם מתקשרים לאט לאט.

עבר הרבה זמן מאז שנהניתי ונשאבתי לספר ככה. המבנה והעלילה הזכירו לי קצת את "ארבעה אבות" שכתבתי עליו וגם אותו אהבתי מאוד. השפה יפה והבנייה של העלילה מצליחה להשאיר את הקורא במתח עד הרגע האחרון. אפילו כשכבר חשבתי שכל הקצוות נסגרו, באה לי עוד הפתעה.

בקיצור – מומלץ בחום.


דירוג הקואלית:

(חמש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

אז כמו שכבר ציינתי, יש בעטיפה הזו משהו מהפנט. התנועה הסיבובית של המיים, מעין מערבולת, העין שבמרכזה והדג שמסתתר לו שם בפנים. הגוונים אמנם כחולים וקרים, אבל השילוב עם הסגול העדין יוצרים חום מסוים. למיים יש אפקט חשוב בסיפור ולכן הבחירה בהם נכונה. לגבי הדג אני לא בטוחה, אבל זה סך הכל משתלב יפה.


 

תגובות 

 
1 Yaelzn: 2019-08-03 06:06
תודה קואלה יקרה, הספר ממתין לי
 

רוצה להגיב?