אגדות אמיתיות, כרך ראשון / תום ביקין-אוחיון
פורסם ב- 24 אפריל 2019

הוצאת פנק | 181 עמודים


אגדה –

1. ז'אנר של סיפור בדיה, עם יצורים מיתיים ובדיוניים, לעתים בעל מסר חינוכי.

2. אֵין כמוהו, יָחִיד במינו, מִסְפָּר אֶחָד.

צירוף המילים "אגדות אמיתיות" סיקרן אותי. הרי אגדות לא יכולות להיות אמיתיות. הן אגדות. זה קצת כמו "לילה לבן" או "שתיקה רועמת". לפעמים כשנתקלים בדמות שרוצים לשוות לה נופך מיתי מסוים אומרים עליה שהיא "אגדה בחייה". אבל אגדות הן אגדות, לא אמיתיות. והנה בא לו הספר הזה שכל כולו אסופה של סיפורי אגדות ועוד אמיתיות.

בן השמונה וחצי שלי אוהב אגדות, במיוחד כאלה שיש בהן מלחמות, אבירים, מלכים, כובשים ומצביאים, אם יזרק פנימה איזה פרעה זה בכלל מעולה או אולי כדורגל. אז התחלתי להקריא לו. הוא היה קצת חשדן בהתחלה (אני "מפילה" עליו הרבה ספרים שאני מקבלת ומשגעת אותו עם שאלות אחר כך), הסתכל על תוכן העיניינים ובחר שני סיפורים, אחד על כדורגל (כמובן) ואחד על מצרים (מפתיע). מה שהפתיע אותו במיוחד הייתה העובדה שמדובר בסיפורים אמיתיים. כך שיצא, שעל הדרך גם הרחבנו את ידיעות ההיסטוריה שלו.

אחרי סיפור שלישי, על קיסר בסין, הסתיים הזמן שמוקצב להקראה ואז הוא פשוט...המשיך לקרוא לבד. מיוזמתו. הספר מנוקד והשפה כל כך קולחת, כך שהיא מצליחה ל"תפוס" קטנים וגדולים כאחד. כיף לקרוא את הספר הזה, לא משנה בן כמה אתה. הסיפורים קצרים ואין משמעות לסדר הקריאה. פשוט ברגע שהקטן הבין שהכל מעניין אותו, הוא התחיל לקרוא לפי הסדר.

הסיפורים חוצי עולם, חוצי תרבויות, חוצי שפה וחוצי גיל. ממש כוווולם יכולים לקרוא וליהנות מהם.

אהבתי את העובדה שהסיפורים מסודרים בסדר כרונולוגי מסוים – הסיפור הראשון הוא על האדם הקדמון ואיך הוא שינה את העולם בעזרת המצאה קטנטנה והסיפור האחרון הוא על טופאק אמארו שאקור, הראפר המפורסם שגדל בהארלם. באמצע תמצאו סיפורים על סין, מצרים, פורטוגל, שוודיה ועוד.

לרוב ספרי הילדים יש נטייה לדבר בעיקר לילדים ופה הטקסט פונה גם למבוגרים, ברמה די מרגשת אפילו. יש כאן ניסיון להעביר מסרים הומניים ופמיניסטים – אישה יכולה לשלוט ולהיות מוערצת ואפשר להיות שליט גדול בלי להילחם כל הזמן (גרם לילד להרים גבה).

עצם העובדה שהסיפורים קרו באמת, אפילו שחלקם פשוט מופלאים ובלתי ניתנים לתפיסה למוחות הצעירים, היא אחת מנקודות החוזקה של האסופה הזו. זה בהחלט מרענן לא לקרוא על תוצרי המערב סטייל דיסני (שכבודם במקומם מונח).

עוד דבר מקסים בספר – יש 30 סיפורים ו-31 מאיירים. אחד לכל סיפור והכריכה. ככה שיש מגוון רחב של איורים ודרך נפלאה להכיר מאיירים חדשים.

בסוף הספר ישנה אחרית דבר מרתקת לא פחות - מאמר של תום בייקין-אוחיון בנושא שעת סיפור. על חשיבותה והיתרונות הרבים המגולמים בה. שווה קריאה.

מדובר בכרך ראשון, אני לא יודעת מתוך כמה, אבל אנחנו בהחלט מחכים לבאים בתור.

כרגע אפשר למצוא את הספר באתר ההוצאה ובחנויות עצמאיות נבחרות, ושווה לעשות את המאמץ על מנת להשיג אותו. שימו לב שישנו ספר נוסף הנושא את אותו השם, אז אל תתבלבלו

 

רוצה להגיב?