אמא של הים / דונטלה די פייטרנטוניו
פורסם ב- 17 אוגוסט 2019

הוצאת הוצאת כנרת, זמורה, דביר | 206 עמודים | מאיטלקית: יערית טאובר


יום אחד נערה בת 13 מוחזרת להוריה הביולוגיים, אחרי שכל חייה גדלה עם הורים מאמצים. היא לא יודעת למה ומה קרה, יש רגעים שהיא חושבת שהיא עשתה משהו לא בסדר. היא לא מכירה בכלל את הוריה הביולוגיים ולא פגשה אותם מעולם (לפחות לא שהיא זוכרת).

אצל הוריה המאמצים היא גדלה ברווחה כלכלית מסוימת, הבית היה ליד הים והיא ביקרה הרבה בחוף, היה לה חדר משלה, בגדים ונעליים שלא הייתה צריכה לחלוק עם אף אחד. היא מגיעה מהעיר למשפחה קשת יום, מרובת ילדים, שבקושי מצליחה להתקיים. הילדים עובדים מגיל צעיר מאוד בעבודות הבית (לפעמים כדי להרוויח את הארוחות שלהם) וגם מחוצה לו כשהם מתבגרים. הבית מוזנח ומלוכלך. אף אחד לא ממש מתרגש מהגעתה. למעט אדריאנה, אחותה הביולוגית הצעירה. היא פותחת בפניה את הלב ומפנה לה מקום במיטתה. היא מלמדת אותה את עבודות הבית, מגנה עליה ותמיד שמחה לשמוע סיפורים מביתה הקודם.

הגיבורה נטולת שם ונקראת בפי כל 'זאתי' ולאחר מכן, בבית הספר, נדבק לה הכינוי 'המוחזרת'.

היא מרגישה שעולמה קורס. כל מה שהאמינה בו מתפורר סביבה כמו מגדל קלפים. היא מגלה כל מיני חורים בסיפור חייה הקודם ולא מבינה איך אימה, שאותה היא מכנה "אמא של הים", פשוט נעלמה ולא מדברת איתה אפילו מאז שחזרה. מצד שני, כשהיא שולחת לה מכתב ומספרת לה כמה רע לה, היא מקבלת באופן מפתיע חבילה עם דברים טובים.

היא כל הזמן מנסה להבין למה הוחזרה, למה ההורים לא יכלו להחזיק בה יותר ולמה לא יוצרים איתה קשר.

ההבדל בין המציאות הקודמת לזו הנוכחית מאוד גדול. זה גם מתבטא בשפה. השפה והנימוסים של הגיבורה לעומת השפה של אחיה וההורים (שלהם לרוב שפה לא 'תקנית'). הגיבורה שלנו בוחרת ללימודים, שם היא מצליחה לא רע בכלל. נראה שהקשר המיוחד עם אדריאנה מצליח להחזיק אותה בימים הקשים.

זה מעין מסע התבגרות לא קל בכלל. ההבנה שכל מה שהכרת עד עכשיו כבר לא קיים, המציאות החדשה, גילוי הגוף והמיניות, פתאום לחלוק בית עם כל כך הרבה אנשים (שגם לא ממש עוזרים לך או מחזקים אותך).

זה ספר לא קל, אבל מרגש מאוד. כביכול עצם העובדה שאין לגיבורה שם, גורם קצת לריחוק של הקורא, אבל אין מצב שהיא לא תיכנס לכם ללב.

זה ספר קצר, עם פרקים קצרצרים, שאפשר גם לסיים בכמה שעות.

מומלץ.


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

הכריכה עדינה ולא משקפת את המציאות הסוערת שהגיבורה נקלעה אליה. שזה אולי דבר טוב. האימג' של הנערה מול הים, מסיטה כבסים בדרכה למים הוא כל כך תמים. רק הים אולי מבטא את הסערה הבאה לבוא, אבל הוא ברקע ומטושטש. מעל שם הספר יש צדף בלמינציה סלקטיבית שאני מאוד אוהבת. הכל בגוונים שקטים ופסטלים. יפה.


ציטוטים:

"חזרתי ואמרתי את המילה אמא מאה פעם, עד שהיא איבדה כל משמעות והפכה רק לתנועה של השפתיים. נותרתי יתומה משתי אימהות חיות. אחת מסרה אותי כשחלב עדיין על שפתי, ואחת החזירה אותי בגיל שלוש-עשרה. הייתי בת להוֹרוֹת כוזבות ודוממות, רחוקות. לא ידעתי עוד ממי באתי. למעשה, עדיין אינני יודעת".


 

תגובות 

 
1 Yaelzn: 2019-08-19 03:26
בוקר טוב,
יופי של המלצה,
אני עוד צריכה ורוצה לקרוא את הספר..
יש עליו כל כך הרבה המלצות טובות שמצד אחד זה עושה חשק מצד שני הציפיות בשמיים..
שיהיה אחלה יום!
יעל
 

רוצה להגיב?