על הדבש ועל המוות / ערן בר-גיל
פורסם ב- 17 דצמבר 2019

הוצאת עם עובד | 355 עמודים


כשקיבלתי את הספר הזה מאוד הסתקרנתי מהכריכה, מהשם ומהתקציר בחלק האחורי. שכחתי בכלל שלפני שמונה שנים קראתי ספר אחר של ערן בר-גיל – "קסם וכזב", שאהבתי בזמנו מאוד. ולכן הספר הזה התיישן לו ליד המיטה כמעט חודש עד שהגעתי אליו. אבל ברגע שהתחלתי לקרוא, לא יכולתי לעצור.

חלק מהפרקים קצרים וחלקם ארוכים ממש והם מובאים מפיהן של שלוש דמויות במשפחה אחת בעת משבר – נתי, האב, הוא כוורן במקצועו שהיה רוצה מאוד שהילדים ימשיכו וירחיבו את העסק המשפחתי. אורי, הבן הבכור שבוחר בחיי הפשע ועמליה, הצעירה רק במעט מאחיה אורי, שהיא דיילת שרוצה להכיר את העולם הגדול. הם גרים במושב כלשהו בין חצור לתל נוף.

דמות נוספת בסאגה הזו, שקולה לא נשמע בפרקים, היא אם המשפחה רינה, מנהלת בית ספר וחולת סכרת וכליות שמצבה המדרדר נראה כאילו הוא הדבר המאחד בין כולם.

השם של הספר מעניין בפני עצמו ומעביר מעולה את הדילמות המשפחתיות שהדמויות שלנו נתקלות בהן. הן הלא משפחה, משפחה אמורה להיות לצידך לא משנה מה, נכון? זה מה שתמיד אומרים לנו. צריכים לתמוך בך גם ברגעי הדבש וגם ברגעי העוקץ. או ברגעי המוות כרומז שם הספר.

אורי מצטייר כדמות העיקרית בסיפור, הפרקים אשר מובאים מנקודת מבטו הם ארוכים יותר ונכנסים יותר לבטן. עוד כשהיה תלמיד עשה צרות וכבר בתחילת הספר אנחנו מבינים שהוא מתעסק בפריצות וגניבות. הוא רוצה הרבה כסף, רוצה להיות מישהו, רוצה שההורים יתגאו בו. מחפש את האישור שלהם, ובמיוחד של אימו כל הזמן.
גם עמליה מחפשת את עצמה וחלק גדול מזמנה לא נמצאת בארץ. יש נתק גדול בינה לבין ההורים ותכלס הם לא ממש יודעים מה עובר עליה.
נתי מאוכזב שהוא לא יכול להוריש את העסק לאף אחד מהילדים. לרגע הוא לא מפסיק לקוות שאולי זה עוד יקרה יום אחד, שהם יתעשתו. אבל הילדים, כל אחד בדרכו, פשוט תופסים מרחק מהבית ומגיעים רק כשאין ברירה. דרך עיניו של נתי אנחנו גם לומדים על מערכת היחסים שלו עם רינה, איך התחילה, איזו חברות מדהימה הייתה ביניהם ואיך הגיעו למצב של לינה בחדרי שינה נפרדים.
מחלתה של רינה גורמת לכולם לבלות יותר זמן יחד.

מה יקרה ביום בו אורי יחליט שהוא בורח מהחוק? או ביום בו עמליה תבחר לנהל מערכת יחסים עם גבר המבוגר ממנה בהרבה שלא חי בארץ בכלל?

הסיפור בנוי משני קווי עלילה – אחד בשנת 2014 והשני בשנת 1999. התקופות נשזרות אחת בשנייה, כמו גם הדמויות, מה שעלול להיות מבלבל עבור קורא לא מרוכז. יחד עם זאת, אני חייבת לציין שערן בר-גיל עשה עבודה טובה בזיגזוג בין הזמנים והדמויות. הסיפור בעבר מסביר את האירועים שקורים בהווה בזמן שהם "קורים" בפרק. ובגלל שזווית הראיה משתנה בהתאם למספר, אנחנו גם מקבלים הצצה לסיטואציה מכמה זוגות עיניים.

זה ספר מקסים ומרגש על משפחה, קשרי דם, סדרי עדיפויות ובחירות. אחד הטובים שקראתי לאחרונה. וגם עצוב. שלא תגידו שלא אמרתי.


דירוג הקואלית:

(ארבע וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

 

הכריכה די פשוטה, אבל יפה מאוד לדעתי. צילום תקריב של חלת דבש, אשר ניגרת ממנה טיפת דבש. לפעמים לא צריך יותר מזה בשביל שתהיה כריכה טובה, שתעביר טוב את האוירה הכללית של הספר ותתכתב כמובן גם עם השם שלו.


 

רוצה להגיב?