אבקועים / שירז אפיק
פורסם ב- 09 אפריל 2020

הוצאת פרדס | 195 עמודים


לפני כמה שנים הבן שלי התחיל לטפח חיבה יתרה לחרקים, לפרוקי רגליים ולזוחלים. מצאתי את עצמי מקריאה פרקים ממגדיר זוחלים לפני השינה ומגלה עולם שלם גם בעצמי. מהר מאוד הוא התחיל לשאול אותי שאלות שלא ידעתי לענות עליהן וכמו אמא טובה – יצאתי לחפש תשובות ברחבי הרשת. הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק שכל עיקרה פרוקי רגליים, חרקים וזוחלים. התמכרתי. לדעתי היום אני חובבת גדולה יותר ממנו של כל הדברים האלה.

ואז הגיע אלי הספר "אבקועים", עם כריכה מינימליסטית שנחש שחור מתנוסס עליה ובמרכז הסיפור – ג'ומעה, ילד טבע חובב זוחלים והרפתקאות. לא היה לי סיכוי מולו.

הספר מלווה את ג'ומעה במשך 35 שנים, כמעט כל חייו. ג'ומעה הוא שם חיבה של בועז. בועז גדל עם אם יחידנית ואין לו מושג מי אביו, היא לא מוכנה לגלות לו (וגם לא לאף אחד אחר כנראה) ומתעצבנת בכל פעם שהוא שואל אותה על זה. בצעירותו הוכש בועז על ידי צפע ואושפז בעקבות כך. במקום לפתח חרדה תהומית מהזוחלים האלה, הוא בוחר את הדרך השנייה – חוקר ולומד הכל על נחשים ולשנים הופך ללוכד נחשים מדופלם ומוערך, שגם מגדל נחשים בבית להנאתו.

בועז ממשיך לגור עם אימו גם בבגרותו ואני לא היחידה שלא היה לה סיכוי מולו – הוא מלא בכריזמה ומושך אליו בחורות כל הזמן, בכל שלב בחייו.

הדמות של בועז מורכבת ולא ידעתי אם בא לי לחבק אותו או לתת לו סטירה. יש רגעים שהוא נואש לתשומת לב וחום ואהבה ולעומתם רגעים שהוא הודף מעצמו את כולם ולא נותן לאף אחד לחדור את השריון שעטה על עצמו. במהלך בגרותו המתוארת בספר נראה כאילו הייתה חסרה לבועז איזושהי הדרכה בחיים, אולי המחסור בדמות אב והוא מחפש את עצמו כל הזמן. רק ליד הנחשים שלו הוא מרגיש רגוע ושלם.

לחייו של בועז מתפרצים נער ונערה – דניאל ונופר, ועושים לו בלגן שלם בכל עולמו הפנימי.

יש משהו מאוד שובה בדמות של בועז. גם אם לא הסכמתי עם הבחירות שהוא לוקח ועם הדרך שבה הוא מדבר עם אנשים, עדיין מצאתי את עצמי מוקסמת ממנו. בדיוק כמו הדמויות שנכנסות ויוצאות מחייו.

אבקועים הם בעלי חיים הבוקעים מביצים כשהם בעלי יכולת תפקוד עצמאית. גם בועז הוא כזה.  הוא צריך היה לגדל את עצמו כמעט לבד וללמוד איך לתפקד בחברה הזו בכל מיני אופנים – עם חברים, עם בנות זוג, עם משפחה ואיתו עצמו.

הספר מלא בתיאורי נחשים ומידע רב על הגידול שלהם, תהליכי רבייה ועוד פרטי טריוויה מאוד מעניינים (אותי לפחות). זוכרים את אותה קבוצה שהצטרפתי אליה כדי לענות לבן שלי על שאלות? אז בתודות שבסוף הספר מצאתי מישהו שזיהיתי את שמו מהקבוצה הזו, שאני מניחה שעזר בין היתר עם כל הפרטים.

אהבתי מאוד את הספר והוא נקרא במהירות, על אף שאין בו ממש פרקים ואין איפה "לעצור". השפה יפה וקולחת ותיאורי הטבע, הנופים ובעלי החיים (ובתוכם כל סוגי הזוחלים) מרגשים ותואמים את המציאות.

מומלץ.

אפשר להתרשם מפרק ראשון כאן


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

כמו שציינתי מקודם – הכריכה די מינימליסטית ויחד עם זאת לגמרי עושה את העבודה. כולה צבועה בצהוב, שם הספר כתוב באדום ובין האותיות מתנוסס לו נחש שחור. צהוב, אדום ושחור – צבעי אזהרה. לחלוטין משרת את המטרה ומושך להרים את הספר ולהבין ממה בדיוק מזהירים אותי. זה מושלם. אני לא מצליחה לחשוב על כריכה מתאימה יותר, אפילו שעל פניו נחש הוא הבחירה המתבקשת. לפעמים הפשוט הוא הכי נכון.


 

רוצה להגיב?