סיני על אופניים / אריאל מגנוס
פורסם ב- 23 פברואר 2011

alt

הוצאת הספריה החדשה | 250 עמודים


גזענות יכולה להיות מאוד מצחיקה אם לא מנסים להיות פוליטיקלי-קורקט כל הזמן. מי מאיתנו לא שחרר פעם בדיחה על פרסים או רומנים או פולנים או, רחמנא ליצלן, ערבים? כולנו חוטאים בזה פה ושם ולכן זה גם אולי לא "פוליטיקלי קורקט" להגיד שהספר של אריאל מגנוס הוא פשוט מצחיק. 

צעיר ארגנטינאי בשם רמירו ולסטה נחטף מהשירותים בבית המשפט על ידי לי, פירומן סיני המכונה "גפרורון" שמואשם בהצתת כמה חנויות רהיטים. הוא מוצא את עצמו בלב הרובע הסיני של בואנוס איירס, מוקף במשפחה סינית ובמנהגים סינים. בהתחלה הוא די עסוק בעצמו ובאיי-פוד שלו (שאו-טו-טו נגמרת לו הסוללה ואין לו איך להטעין אותו) ומנסה לא להשתעמם בצורות שונות ומשונות. באיזשהו שלב הוא מגלה שאף אחד לא באמת מחפש אותו וחושב עליו ותכלס' גם לא כזה לחוץ לו לחזור למקום שממנו הוא בא והוא מתחיל להיפתח לאנשים שסביבו. לסינים, זאת אומרת.

במשפחה שהוא חי בה יש סבא, ילד ואמא ועוד שני סינים (עם כינור גדול?), צ'או ופן שמבשלים אורז כל היום. כבר מזה אפשר להבין שהספר מלא סטריאוטיפים – "צ'או פו" הוא שם של מנה סינית במסעדות סיניות, שכולנו כבר יודעים, גם בלי להיות בסין, שהאוכל שם הוא המצאה של האמריקאים ולא של הסינים, וכמובן – זה היה ברור שסינים יכינו אורז – אלא מה? ורצוי מטוגן אם אפשר. יש אנשים שזה יפריע להם אבל אני משוכנעת שזו לא כוונת המשורר. אריאל מגנוס לא גזען, הוא פשוט ציני ומפוצץ בהומור שחור. כמוני. אולי בגלל זה הספר הזה הצחיק אותי כל כך. יש כאלה שיגידו שזה עושה אותו "ספר לא רציני" אבל באמת שזה לא הפריע לי ולא הרגשתי ככה. זה בא לי טוב.

זה ספר קליל, עם פרקים קצרים, שלא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות. אפשר אפילו לקרוא אותו בין ספרים או במקביל לספרים אחרים כי אין איזו עלילה שקשה לעקוב אחריה ואפשר לקרוא כל פרק בפני עצמו גם בלי שזוכרים מה בדיוק היה בפרק הקודם או בזה שלפניו. הוא צוחק על הכל ועל כולם וכן, גם על יהודים. אבל בהיותו יהודי במקור – מותר לו, לא?

ובנימה קצת יותר רצינית – אפשר ללמוד מהספר הרבה על התרבות הסינית ועל המנהגים בכלל ועל המנהגים של המהגרים הסינים בארגנטינה בפרט.

בהחלט ספר חמוד ומשעשע, לא מעמיק ומתאים לתקופות שרוצים "לאוורר" בהן קצת את הראש ולא לחשוב יותר מידי.


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

אני קצת מסויגת בעיניין העטיפה...אני לא ממש אוהבת אותה. קודם כל היא צהובה, שגם זה סוג של סטראוטיפ. רואים מטוסים אדומים, רכבת אדומה (קריצה לקומוניזם?), השילוב של האדום והצהוב כמובן מזכיר את הדגל הסיני. יש לנו גשר עם שלט בכיתוב בסינית וברקע מגדל מגורים שנראה מתאים לאיזור של שיכונים. אה! ויש כמה אנשים ערומים שרצים עם הגב אלינו. לא כל כך הבנתי את כוונת המשורר ואז הסתכלתי בתוך הספר ומסתבר שזו יצירה שקוראים לה "שעטה קדימה" של צ'י פנג – סיני אני מניחה? זה כנראה ההקשר היחיד מבחינתי כי אני לא רואה כל כך קשר בין האימג' ובין הסיפור, אבל תמיד יכול להיות שאני מפספסת משהו. אהבתי יותר את העטיפה המקורית שבה רואים חזית מסעדה עם שם בספרדית שהפירוש שלו "כולם מרוצים", מי שיקרא את הספר יבין את ההקשר כבר...


ציטוטים:

"הם היו זוג ניגודים קלאסי, צ'ן היה שמנמן, ובדיוק בגובה כזה שרגליו הגיעו לרצפה וראשו הצץ מעל לשולחן. לעומת זאת, ליטו היה גבוה, ועורו נדבק לעצמותיו כמו נייר רטוב. שניהם נראו כאילו נאפו מאותו בצק, אלא שאחד נמתח והאחר גולגל לכדור".

"... אנשים משקרים אפילו לפסיכואנליטיקן שלהם, ומי יודע אם לא בצדק, שכן שכנועם של אחרים שאתה שפוי הוא לפעמים דרך יעילה, גם אם אינה מדעית, כדי להתרפא".

"...כמו המפגרים האלה, שמתלבשים כמו הודים וחושבים שאם הם עושים יוגה, הם יינצלו מהקארמה של הטמטום של עצמם".

"מה גדול הדימיון בין מורה אמיתי לבין מטורף. ההבדל האחד והיחיד הוא שהאחד מטורף והאחר מורה".

 

"אגרופיך חסרי תועלת

לא תוכל להרוג את המורה לאגרוף

במכות שלמדת ממנו" (לו סין, הטיסה לירח)

 

"תָה חיוור. מַשוּ קורה?"

"שום דבר ששווה לדבר עליו קודם, אם הוא הולך לקרות אחר כך"


 

תגובות 

 
1 עופר D: 2011-02-23 20:39
נחמד לקרוא גם ספרים כאלה.
ובתקופה הנוכחית של חייך, זה בטת מתאים במיוחד.
כיף לראות שאת חוזרת לפעילות כאן, שרון.

לילה טוב ובמשך שבוע מוצלח
 
 
2 Sharon: 2011-02-24 18:30
Quoting עופר D:
נחמד לקרוא גם ספרים כאלה.
ובתקופה הנוכחית של חייך, זה בטת מתאים במיוחד.
כיף לראות שאת חוזרת לפעילות כאן, שרון.

לילה טוב ובמשך שבוע מוצלח

היי עופר!
תודה.
כן, זה לגמרי התאים, התחלתי את הספר עוד בבית חולים, ממש קצת לפני שהתחילו הצירים :)
אני חוזרת לפעילות אט-אט, ייקח זמן עד שאחזור לקצב קריאה של פעם. אבל טוב לדעת שאתה עדיין עוקב!
לילה טוב ושבת שלום!
 

רוצה להגיב?