לרוב אני לא כותבת על ספרים שהייתי מעורבת בתהליך ההוצאה שלהם לאור, אבל מדי פעם יש פנינים כאלה שאני פשוט לא יכולה להתאפק. הספר הזה הוא אחד מהמקרים האלה. אז קבלו גילוי נאות, כבר על ההתחלה – כן, עבדתי על הספר הזה. אבל לא הייתי עוצרת רגע לכתוב עליו, אם לא הייתי חושבת שמגיע לכם להכיר אותו.

נתחיל מהעלילה – טאנר הוא נער בי־סקסואל שעבר עם משפחתו ממקום פתוח וליברלי בקליפורניה, לעיירה קטנה ביוטה עם רוב מורמוני. משפחתו של טאנר פתוחה מאוד בנושא ומכירים את ההתמודדויות שלו, אך המעבר למקום כזה שמרני, הכניס את טאנר ב"חזרה לארון". כרגע אף אחד בעיירה פרובו לא יודע על נטיותיו של טאנר, אפילו לא חברתו הקרובה ביותר, אוטום, שיש לה קראש קטן עליו.

זה הסמסטר האחרון של הלימודים, וטאנר רק מת לעוף משם לקולג' ולמקום שהוא ירגיש בו יותר נוח וחופשי. אוטום מציעה לו לעשות מעין סמינר "קליל", שבו תלמידים מצטיינים כותבים ספר ומגישים אותו בסוף הסמסטר. מפה לשם, העניינים מתחילים להסתבך, מי שמנחה את הסמינר הוא סבסטיאן בראדר, הוא מבוגר מטאנר רק בשנה וסוג של "ילד פלא מורמוני" שספרו נמכר לפני שנה, אחרי אותו סמינר בדיוק. תוך פחות מחודש טאנר כבר מאוהב בו לגמרי. ומכאן מתחיל סיפור על אהבה, על קבלה, על חברות, על סבלנות וכן… גם על דת.

אני אוהבת ספרים שמלמדים אותי משהו, והאמת שהייתי די בורה בכל הנוגע למורמונים. טאנר חוקר את הזרם המורמוני, על כל היבטיו, לעומק ואפשר ללמוד מזה לא מעט, גם על הצדדים הטובים וגם על אלה שהרבה פחות.

יש ניגוד מאוד חזק בין טאנר לסבסטיאן. טאנר מגיע ממשפחה פתוחה וליברלית, וסבסטיאן מגיע מבית שבו שולט אחד הזרמים הכי קיצוניים שיצאו מהנצרות. ואביו הוא עוד הבישופ בכבודו ובעצמו אללי. שלא לדבר על זה שהעבר של משפחתו של טאנר, גם הוא לא בדיוק "מזהיר" בעיניים מורמוניות. בקיצור – הכול נגדם.

אני לא אחת שידועה ברגשנות יתרה, יש גם איזה "ניתוק" כשקוראים ספר לצורכי עבודה, ועדיין – נתפסתי עם לחלוחית בעין פעם אחת ובפעם אחרת צעקתי בתסכול בבית ונשאתי את שם אלוהי המורמונים לשווא (אתכם הסליחה). יש פה שני נערים ואהבה גדולה ואומרים להם שאסור, פשוט אסור. כי ככה. זה בכלל לא משנה אם אלו מורמונים או כל זרם דתי אחר, אפשר להשליך את זה על כל אחד מהם, יו ניים איט. ובימים אלה במיוחד, בלי להזכיר פוליטיקה (לכאורה), סיפור כזה הוא חשוב. ללמד סבלנות וקבלה זה חשוב. אהבה זה חשוב. בכל הצבעים.

לסיכום – סופר מומלץ לכוווווולם. הגיבורים הם בני נוער והספר "נקי" לחלוטין ולכן לגמרי מתאים לכל הגילים והמינים. זה חשוב, תקראו אותו.

---

דירוג הקואלית:

(ארבע וחצי קואלות מתוך חמש)

---

פינת העטיפה:

הכריכה מושלמת בעיניי. היא דומה  למקור (אפשר לראות כאן) ולדעתי הרבה יותר יפה ממנה. רואים ערמת ספרים ועליה צללית של זוג יושב. ברקע שמיים זרועי כוכבים והעיר. כמה פשוט – ככה יפה. לכל דבר יש כמובן משמעות – הספרים, כי טאנר וסבסטיאן מכירים בסמינר לכתיבת ספר וסבסטיאן גם עסוק בקידום הספר החדש שלו. והנוף – טוב, בשביל זה תצטרכו לקרוא, אבל סמכו עליי שזה גם הנוף שלהם.

 

---