בשבוע הספר האחרון רכשתי לי את הספר הזה. אני קונה ספרים בפינצטה, כי באמת שיש לי המון בבית ואני לא מספיקה להגיע אליהם, אז חבל. בחודש שקדם לשבוע הספר (תכלס זה חודש) ליקטתי לי המלצות מהרשת, מאנשים שאני סומכת עליהם וחולקת איתם את אותו טעם ספרותי וגיבשתי לי רשימה מצומצמת מאוד. הספר הזה היה באותה רשימה.

רצה הגורל וכשהגעתי לדוכן של זמורה ביתן, בדיוק הייתה שם שהרה בלאו וכתבה לי הקדשה. בין היתר כתבה – "מקווה שתאהבי את שילה שלי, יש לי חשד שתבינו זו את זו". היא צדקה ממש. מאוד אהבתי את שילה.

קראו עוד… "האחרות / שהרה בלאו"

נתחיל מזה שזה ספר שהיה לי לא פשוט לקריאה, לפחות בהתחלה. יש פה בעצם שלושה סיפורים, בזמנים שונים, ובסופו של דבר הכל מתחבר ומתקשר. לקח לי כמעט חמישים עמודים להתאפס על הדמויות ולקשר כל אחת לסיפור המתאים. בשורה התחתונה – זה היה לגמרי שווה את המאמץ.

קראו עוד… "זיכרונות מחיים אחרים / דייוויד וייטהאוס"

אמה היא בחורה צעירה שעובדת במשרד גדול כעוזרת שיווק. היא מתה להתקדם ובטוחה שהתפקיד לא מנצל את מלוא הפוטנציאל שלה. יש לה כל מיני סודות לא מזיקים – היא משקה את העציץ של הקולגה שהיא לא סובלת במיץ תפוזים, משקרת לבן הזוג שלה לגבי מידת המכנסיים שלה, היא גם לא מספרת לו שהיא בכלל לא אוהבת ג'ז ובאופן כללי מנסה להציג מצג שווא של מערכת היחסים שלהם, העבודה שלה והחיים שלה באופן כללי.

קראו עוד… "אפשר לגלות לך סוד? / סופי קינסלה"

הרבה ספרי ילדים טובים הגיעו אלי לאחרונה. ריכזתי את אלה שאהבתי בשני פוסטים. לפניכם החלק הראשון.

קראו עוד… "ספרי ילדים – חלק א'"

אני לא יודעת למה, אבל קשה לי להתחיל לכתוב על הספר הזה, אז אני פשוט אתחיל מהפרטים היבשים – לגיבורה אין שם. אין שמות בכלל, למעט בן הזוג שלה ששמו אריק. הספר כתוב כמו יומן. אין פרקים, אלא קטעים או פסקאות המופרדות אחת מהשנייה בכוכביות. הגיבורה שלנו באמצע דוקטורט בכימיה והיא פשוט לא מצליחה לסיים אותו. היא מאוד אוהבת כימיה, אבל לא מגיעה לאיזה ניסוי או גילוי מרעיש, שיוכל לקדם אותה אל התואר הנכסף.

קראו עוד… "כימיה / וייקי ואנג"

לתת לי לקרוא ספר על זוגות גרושים זה די מתבקש. במיוחד ספר משעשע, שמצליח גם קצת לצחוק על העניין. כשהספר הגיע אמרתי לעצמי "זה תפור עלי". מה גם שבדיוק חודש לפני שהספר הגיע, יצאנו לחגוג יום הולדת הגרוש ואני, הנוכחיים שלנו והילדים (אחד משותף ועוד אחת שלי). אז ככה שהרעיון של חופשה משותפת לא נראה כל כך מופרך.

קלייר ומאט התגרשו. יש להם ילדה משותפת בשם סקרלט. הם מחליטים יחד שהדבר הכי טוב עבור הילדה הוא לבלות יחד את חופשת חג המולד במקום עם שם מבטיח – "היער המאושר". אל החופשה הזו מצטרפים בני הזוג הנוכחיים של השניים – אלכס בת זוגו של מאט ופטריק בן זוגה של קלייר. גם פוזי מצטרף, הארנב הדמיוני של סקרלט.

קראו עוד… "המבוגרים / קרולין האלס"

יום אחד נערה בת 13 מוחזרת להוריה הביולוגיים, אחרי שכל חייה גדלה עם הורים מאמצים. היא לא יודעת למה ומה קרה, יש רגעים שהיא חושבת שהיא עשתה משהו לא בסדר. היא לא מכירה בכלל את הוריה הביולוגיים ולא פגשה אותם מעולם (לפחות לא שהיא זוכרת).

קראו עוד… "אמא של הים / דונטלה די פייטרנטוניו"

זה מה שהיה לעומר, בן 8.5, בן גאה לקואלה להגיד על הספר:

הספר "מסע עולמי ב80 חידות" לא מטייל באמת סביב העולם כולו, יש מקומות שהוא לא עובר בהם, כמו אנטרקטיקה, המקום הכי קר בעולם. והקוטב הצפוני גם הוא קר מאוד (מינוס 70 מעלות מתחת לאפס),אבל גם בלי המקומות האלה הספר מעניין מאוד.

קראו עוד… "מסע עולמי ב80 חידות / אלכסנדרה ארטימווסקה"

החדשות בזמן האחרון עושות לי לא טוב, בלשון המעטה. היו לא מעט בני נוער שעלו לכותרות בהקשרים שונים של עבירות מין (אונס ילדה בת 11, אונס לכאורה של תיירת בקפריסין ועוד). "בני טובים". צמד המילים הזה חוזר בכל פעם. "בני טובים" לא מוצאים את עצמם מסתבכים בפרשיות כאלה, בין אם זה נכון או לא. "בני טובים" לא מצלמים את עצמם ואת החברים שלהם מקיימים יחסי מין עם תיירת ומפיצים את זה, בין אם זה בהסכמה או לא. איפה הכבוד? איפה הכבוד לבני אדם בכלל ולנשים בפרט? איפה המוסר? ואיפה ההורים?. אביו של החשוד המרכזי באונס בת ה-11 אמר "מדובר במעשה קונדס" ומישהו אחר אמר משהו בסגנון "הוא גבר (החשוד), באה ילדה ופותחת רגליים, אי אפשר לעמוד בפיתוי". הנה, הנה ההורים וזה מה שהם אומרים. רק אתמול פורסם באחד העיתונים שאביו של אחד החשודים מהאונס לכאורה בקפריסין אמר "אם היו אומרים לי שהוא דקר 3 ילדים הייתי מאמין לזה, אבל לא שנגע בבחורה". משם הכל מגיע.

קראו עוד… "ארוחת הערב / הרמן קוך"

בואו נתחיל מהפרטים היבשים – אסנת ודרור הם זוג הורים צעירים לשתי בנות. הם קנו בית פרטי (ושיפצו אותו כמובן) בשכונה "שלוש חמש" שבדרום תל אביב, שכונה שבעוד כך וכך שנים תהיה להיט והיום עדיין המחירים סבירים. דרור לא הכי מתלהב מהמעבר וטורח לעקוץ את אסנת בכל הזדמנות. יש הרבה חששות שמלוות מעבר – איך תהיה השכונה? איך יהיו השכנים? איך הילדים האחרים? בחוגים? (הם מחליטים להשאיר כרגע את הבנות במסגרות הישנות עם החברים) ועוד הרבה שאלות פתוחות, שיענו לאט לאט.

קראו עוד… "אנשים כמונו / נעה ידלין"