הספר ייאוש יצא לראשונה לפני כעשרים שנה ומאז פשוט אזל לגמרי בהוצאה, לאחרונה יצא מחדש בהוצאת כתר בתוספת של אחרית דבר מאת מתן חרמוני. אתחיל מגילוי נאות – זה ה"נבוקוב" הראשון שלי. לא קראתי את לוליטה ולא שום דבר אחר שלו, אבל הבנתי שהוא אוהב להתעסק בכל מיני נבלים ואנשים פרוורטים באופן כללי. הרמן קרלוביץ' – הגיבור שלנו בספר זה לא שונה. הוא נבל, אפילו נבל לא קטן…

חלק ראשון- אבא מדמם היסטוריה, 159 עמודים
חלק שני – וכאן החלו צרותי, 140 עמודים

קשה לכתוב על נושא טעון כמו השואה, על אחת כמה וכמה אם מדובר בספר קומיקס על השואה. מה? קומיקס? על השואה? זה אכן נשמע קצת תמוה. איך לוקחים נושא קשה ורציני כזה ומתרגמים אותו למדיה שלצערי, עדיין נתפסת בעיני אנשים כ"לא רצינית" כמו קומיקס?? תשאלו את ארט ספיגלמן. הוא עושה את זה מדהים.