אני לא אוהבת להדביק תוויות לילדים. העולם שלנו מלא ב"מדריכים" כאלה ואחרים, עד שאנחנו נוטים למהר ולקטלג ילדים בכל מיני צורות – היפר אקטיבי, בעל הפרעת קשב, עדין מידי, בעיות במוטוריקה, קושי ביצירת חברויות…מה לא?. מצד שני, יש המון ידע שמקיף אותנו מכל הכיוונים ואם אפשר להיעזר באינטרנט או בספרים כדי לנסות להבין ולהקל על הילדים ועל התסכול שלהם, אני חושבת שזה מבורך.

אני אמא לילד רגיש. אני לא יודעת אם הוא עונה להגדרה של "ילד רגיש מאוד", אבל הוא בהחלט רגיש. מה לעשות? קיבל את זה מאמא שלו. כשנתקלתי בספר הזה אמרתי לעצמי ששווה לבדוק את העניין. אין צורך לעשות מזה סיפור, זה ממש לא כזה ביג דיל, ואני, כאמור, לא אוהבת תוויות, אבל היה נראה לי שיש לו לפעמים תסכולים וכעסים, שאם אני רק אבין אותם קצת יותר טוב, אני אוכל לעזור לו להתמודד איתם ולהכין אותו יותר טוב לעולם שבחוץ.

ילדים רגישים מאוד מהווים 15%-20% מכלל הילדים. זה לא מעט. זה מספיק בשביל שנעלה את זה לסדר היום ונחשוב איך אפשר לעזור להם. ילדים כאלה רגישים יותר מאחרים, לעיתים באופן קיצוני ולכן הם חשופים יותר לגירויים ול"הצפות" מהסביבה (מה שנקרא גריית יתר). חסרים אצלם מנגנונים מסוימים, שמקשים עליהם להסתגל לכל מיני מצבים, שילדים אחרים צולחים בקלות יחסית.

ד"ר איליין ארון היא פסיכולוגית קלינית ומגדירה את עצמה "אדם רגיש מאוד" (היא גם חיברה ספר הנושא שם זה). בספר שלפנינו היא מנסה לדבר לכולם, אני מניחה שגם הורים עם ילדים 'רגילים' לגמרי ימצאו את עצמם שם.

החלק הראשון נקרא "מיהו ילד רגיש מאוד" וד"ר ארון מביאה הרבה דוגמאות, שדי מכלילות את כולם – את אלה המופנמים ואת אלה המוחצנים, את אלה שהכל מפריע להם ואלה לא מפריע להם כלום. אני חושבת שזה נובע מהעובדה הפשוטה שבאמת קשה לשים את האצבע על איך בדיוק מזהים ילד רגיש מאוד, וגם מתוך הרצון לדבר לכולם. בסופו של דבר – תסמכו על האינטואיציות ההוריות שלכם. לפחות לגבי הזיהוי של העניין (כלומר, בהנחה שאתם לא הורים היסטריים שכל הזמן חושבים שמשהו לא בסדר עם הילד שלהם). ככה זה היה אצלי – אמרו לי שאני מגזימה, שאני מדמיינת, שלכל הילדים בגיל הזה יש "קטעים", שזה גיל התבגרות, שהוא בודק גבולות. אבל אני הבנתי אותו. לי זה קל, גם אני כזו. אני יודעת מה אני צריכה ומנסה לתת לו את אותו הדבר. וברגע ששיניתי גישה – פתאום דברים השתנו לטובה.

ייאמר לזכותה של ד"ר ארון שהיא נותנת המון טיפים ודוגמאות ליישום. את רובם כבר יישמתי טרום קריאת הספר ועדיין זה חשבו לכתוב על זה ולקרוא כי לפעמים אנחנו לא חושבים דווקא על הדברים הכי פשוטים. בין היתר, היא גם מבקשת להסתכל על עצמנו, כהורים, ואיך אנחנו מתמודדים עם רגשות.

בספר היא מתייחסת לילדים בשלל גילאים ומצבים – גן, בית ספר, מתבגרים ויציאתם אל העולם. הספר פשוט וכתוב בשפה רהוטה וברורה, כך שכל אחד יכול להבין ולמצוא את מה שמתאים לו ולילד הרגיש לו.

לדעתי, הדבר הכי חשוב בספר הזה ובהרבה ספרי עיון דומים, הוא להבין. להבין שזה המצב ושלילד רגיש יש המון מעלות ויתרונות, הוא מסוגל לפרש מצבים בצורה הרבה יותר טובה מרוב המבוגרים שאני מכירה. לפעמים אני יושבת עם הבן שלי, עוד לא בן ארבע, ומנהלת איתו שיחות לפני השינה ואני צריכה להזכיר לעצמי שהוא ילד. המסקנות שהוא מגיע אליהן, ההבנות ותשומת הלב לפרטים פשוט מדהימה בעיני. אז כן, הוא רגיש. וזה לא דבר רע, להיפך. צריך רק לקבל את זה ולהכיל את זה. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליהם עד כמה שאפשר, תוך שמירה על הגבולות והחוקים שחשובים לנו. אנחנו צריכים להכיל את כל קשת הרגשות שלהם, גם הטובים וגם היותר בעייתיים.

דירוג הקואלית:

(שלוש וחצי קואלות מתוך חמש – אפשר היה לקצץ קצת וממש אין צורך לקרוא ה-כ-ל)

פינת העטיפה:

עטיפות של ספרי עיון לרוב חסרות מעוף וגם כאן ההוצאה חטאה בעניין הזה. התמונה נראית כאילו נלקחה היישר מבנק תמונות. בתמונה רואים אם וילד מחובקים ומאושרים (למה תמיד אימהות? למה מזניחים את האבות? האם רומזים לעובדה שאנחנו קהל היעד העיקרי של הספרים האלו?). התמונה נחמדה ולא יותר מזה. העיגולים הגרפים שהוסיפו בחלק העליון של הכריכה מיותרים לגמרי לטעמי. סך הכל מדובר בעטיפה נעימה ומזמינה.

הפוסט ילד רגיש מאוד / ד"ר איליין ארון הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.