על וילקי קולינס שמעתי לראשונה כשאבא שלי, קורא מתח מושבע, סיפר לי שקרא את 'האישה בלבן'. אני עצמי עדיין לא קראתי וברגע שסיימתי את הנובלה הזו, רצתי לסמן אותו והוא הורד אחר כבוד לספרייה הדיגיטלית שלי.

הסיפור נפתח עם ג'נטלמן אנגלי בשם פרסי פיירבנק. פרסי ואשתו הצרפתייה נקלעים לכפר כלשהו באנגליה בגלל שאחד הסוסים עליו רכבו נקע את רגלו והיה זקוק לטיפול. הם מחפשים סייס כי לא יכולים להמשיך את מסעם (המאה ה-19 כבר אמרנו?). הם מגיעים לפונדק ומוצאים בו סייס המצוי בשינה עמוקה ומסויטת. הסייס מסקרן את אשתו של פרסי ולבסוף מספר להם את סיפורו.

העלילה השנייה מובאת מפיו של הסייס – פרנסיס רייבן. מסתבר שאחת לשנה, ביום ההולדת שלו, באותה שעה בדיוק, מגיעה אליו בחלומות אישה מסתורית בלבן (אולי לאדון קולינס יש משהו עם נשים בלבן?!) ומנסה לרצוח אותו. כבר לא ברור מה חלום ומה המציאות (גם לנו כקוראים). אנחנו נחשפים לרקע הקודם לחלומות – לא ידוע מאין הגיעה האישה ומי זו, אך פרנסיס נשבה בקסמה ועל אף כל הנורות האדומות והאזהרות – הוא מתפתה אליה.

העלילה השלישית חוזרת לנקודת מבטו של פרסי פיירבנק והעלילה האחרונה מובאת מפיו של הסייס הראשי בביתם של פרסי פיירבנק ואשתו.

הספר מתאר היטב את התקופה שבה נכתב – הכפרים, הכרכרות, הדרכים הרעועות, פונדקים ויערות. אפילו הנרות כמקור אור לילי. לרגע נזרקתי 150 שנים אחורה וזה רק הוסיף לאווירה.

כל הסיפור אפוף מסתורין ומתח ולא ברור מה אמיתי ומה לא. הנובלה הזו מוכיחה שאפשר לייצר אחלה מתח במעט מאוד עמודים. לפעמים לא צריך ספר עב כרס כדי לבנות מתח, אם יודעים לעשות את זה כמו שצריך. זה בא בזמן ממש טוב, שבו קשה לי להתרכז וספרים קטנים או פרקים קצרים, ממש עושים איתי חסד.

מומלץ בחום – שעה שעתיים של קריאה תקופתית ומותחת, עם תרגום מופלא.

את הספר ניתן למצוא באתר של מקום לשירה

דירוג הקואלית:

(חמש קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

הכריכה פשוט מושלמת בעיני. זהו ציור בשם – From the Earth to the Moon direct in ninety-seven hours and twenty minutes, and a trip round it (1874) , גם הוא מהמאה ה-19. אין לי מושג איך מצאו אותו, אבל הוא מתאים בצורה מושלמת. רואים דמות של אישה, כשראשה הוא כביכול הירח, מכוסה דוגמת פרחים (בניגוד למכתשים שאנחנו מכירים). היא מעופפת מעל לעננים ומסביבה כוכבים. מאוד ויקטוריאני והולם את התקופה ואת האוירה הכללית בספר.

הפוסט אשת החלום / וילקי קולינס הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.

אז סוף סוף, אחרי כמעט שנתיים, הגעתי לזיקית הראשונה. הספר הראשון שיצא בהוצאה המקסימה הזו. מאז הרבה זיקיות החליפו צבעים, והשבוע נחת אצלי בתיבה הספר ה-13 במספר. הסיבה היחידה שלא קראתי עד עכשיו את "פרנסוס" היא העובדה שבשלב מסוים הספר אזל בהוצאה ולקח קצת זמן עד שחזר למדפים. שמעתי עליו  כל כך הרבה דברים טובים, שהייתי חייבת לבדוק את העיניין – והנה אנחנו כאן.

הלן מק'גיל גרה עם אחיה אנדרו באיזו עיירה קטנה בארה"ב. היא בת 39 וכל כולה עסוקה בניהול משק הבית וטיפול באחיה, סופר שיוצא מידי פעם למסעות ארוכים ומשאיר אותה לבדה עם כל המטלות. יום אחד מגיעה עגלה משונה מלאה ספרים אל הבית וממנה יוצא אדון חביב בשם רוג'ר מיפלין. הוא אומר להלן כי הוא מעוניין למכור את כל העגלה (העונה לשם פרנסוס על גלגלים), על תוכנה, ונראה לו שהדבר יעניין את אחיה. הלן לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן שאנדרו יראה את העגלה, כי היה ברור לה שיתלהב, ירכוש אותה ושוב יצא למסע נדודים ארוך. על מנת למנוע ממנו את רכישת העגלה, ממהרת הלן ורוכשת את העגלה בעצמה. וכך, בהחלטה של רגע וסידורים מועטים יוצאת לחוויה משל עצמה, הראשונה מזה שנים רבות.

זה ספר לאוהבי ספרים, לאוהבי הרפתקאות ולאוהבי אנשים. מיפלין מצטרף תחילה אל הלן, על מנת ללמד אותה את העבודה – מכירת ספרים בדרכים, במקומות שבהן אין חנויות ספרים מסודרות. הוא חדור מוטיבציה ואהבה לספרים ואי אפשר שלא לאהוב אותו ולהשתכנע לקנות משהו. אנשים מחבבים אותו, מזמינים אותו לביתם ומחכים לביקוריו החוזרים מידי כמה חודשים. הלן מתפעלת ולומדת. בדרך הם משוחחים, מתווכחים, שותקים ומהרהרים.

הלן היא דמות משעשעת. לראשונה בחייה היא עושה משהו עבור עצמה והדבר גורם לה להרהר מה הפסידה בכל השנים האלה כאישה, ובכלל על מעמדן של נשים כעקרות בית. רוג'ר מיפלין גם הוא דמות סוחפת למדי, יש לו מונולוגים שלמים על ספרים, ספרות, השכלה ובורות, והכל בשפה קלילה וקריאה.

לא קורה בספר יותר מידי ועדיין לא יכולתי לעזוב אותו. זה ספר מצחיק, מלא בתקווה, שיעשה לכם חשק לצאת למסע, חמוד ובעיקר מעורר השראה. לא מפתיע כלל שהספר הפך לרב מכר והצליח להחזיק הרבה שבועות בראש הרשימות של החנויות הפרטיות. זו פשוט סוכריה אמיתית.

ספרי זיקית נמכרים אך ורק בחנויות הפרטיות, מתוך רצון אידאולוגי לחזק את החנויות אל מול רשתות הענק, שמרשות לעצמן מבצעים מטורפים. העובדה ש"פרנסוס" נשאר רב מכר כל כך הרבה זמן מראה שזה הצליח. כל הספרים של זיקית נמכרים במחיר זהה של 50 ₪, ללא מבצעים. רק על העיניין הזה יש להוריד בפניהם את הכובע, ואני מזכירה את זה בכל פעם שאני כותבת על ספר שלהם – סחטיין עליכם ותמשיכו ככה!

ולכם הקוראים אני מאחלת שתמצאו חנות פרטית שמוכרת את הספרים של זיקית ותשיגו לכם עותק של הספר הזה, רצוי אפילו כמה עותקים, כי זה ספר שתרצו לתת מתנה לאנשים שאתם אוהבים.

דירוג הקואלית:

(חמש קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

כל הספרים שיצאו עד היום בהוצאת זיקית הם בעלי קו עיצובי אחיד. הדברים היחידים שמשתנים הם צבע העטיפה, שכיאה לזיקית משתנה כל פעם, והאיור הקטן על הכריכה. שם הספר והסופר כתובים תמיד באותו הפונט ובאותו הגודל, שם המתרגם כתוב כבר על הכריכה הקדמית ואפשר למצוא בכריכה האחורית והפנימית הרבה מידע על הספר, הסופר, מעצב הסדרה, המאיירת ושלל המלצות על הספר. עוד לא נתקלתי מימיי בספר שמספק כל כך הרבה אינפורמציה בכריכה. זה מקסים בעיני ונותן מקום של כבוד לכל המעורבים ביצירה. עוד דבר יפה הוא שבכריכה הפנימית של כל ספר ישנה סימנייה, אותה תולשים מתוך הכריכה הפנימית בצורה מושלמת, גם היא צבועה בצבעי הכריכה – והנה חסכתם לכם סימנייה. האיור על הספר הראשון בסדרה מציג עגלה עם סוס, הרי הוא "פרנסוס" בכבודו ובעצמו.

ציטוטים:

"היגיון בריא?" הוא חזר על דברי, "אלי הטוב, גברתי, היגיון הוא הדבר הכי פחות בריא בעולם".

"דברנים לעולם אינם כותבים. הם רק ממשיכים לדבר".

"זו הייתה הפעם הראשונה, אני חושבת, שבה הבנתי כיצד מרגיש אנדרו באותם טיולי נדודים שלו. למה כל זה הוסתר ממני בעבר? מדוע המיסתורין הנשגב של אפיית לחמים עיוור את עיניי זמן רב כל כך למיסתורין של השמש, של השמים ושל הרוח בעצים? חלפנו על פני בית חווה לבן סמוך לדרך. בשער ישב האיכר על בול עץ, מגלף מקל ומעשן מקטרת. מבעד לחלון המטבח ראיתי אישה מבריקה את התנור. רציתי לזעוק: "הו, אישה פתיה! הניחי לתנורך, לסירייך, למחבתותייך ולמטלותייך ולו ליום אחד! צאי וראי את השמש בשמיים ואת הנהר הרחוק!"

"אילו קורבנות מגוחכים לתשוקות מנוגדות אנחנו! כשאדם יושב במקום אחד, הוא עורג לנדודים, וכשהוא נודד הוא עורג לבית. ועם זאת, מה בהמי הוא השובע – כל הדברים הגדולים בחיים נעשים בידי אנשים שאינם שבעי רצון.

ישנם שלושה מרכיבים לחיים הטובים: לימודים, רווחים וכיסופים. במסלולו על האדם ללמוד, עליו להרוויח לחם לעצמו ולאחרים ועליו גם להיכסף: להיכסף לדעת את הבלתי ניתן לידיעה".

הפוסט פרנסוס על גלגלים / כריסטופר מורלי הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.

הוצאת זיקית היא הוצאה יחסית חדשה ועצמאית, ששמה לה מטרה להעשיר את עולם הספרות ביצירות משובחות שלא תורגמו עד היום ולא ב"עוד-רב-מכר-שנמכר-בארבע-במאה". אי לכך ובהתאם לזאת הספרים לא נמכרים ברשתות הגדולות, אלא רק באלו הפרטיות. זו משימה לא פשוטה בכלל כי אין הרבה חנויות כאלה בארץ (כדי לסבר את האוזן – באילת למשל, אין חנות כזו). הדבר הזה גרם לי להסתקרן מאוד לגבי הספרים שהחברה' בזיקית מחליטים להוציא. אז דאגתי לי לזיקית משלי – האדון שנפל לים מאת הרברט קלייד לואיס, החמישית שיצאה בהוצאה. מאוד התרגשתי כשהגיע הספר – הוא קטן, שונה מכל הספרים שיש לי, הדפים בצבע קרם נעים לעין וכולו אומר עיצוב ומחשבה והוא גם מצוידת בסימנייה קטנטנה, בדיוק בגודלו של הספר, הנושאת את הכיתוב "ספרות מתחת לפני השטח" ובאיור מכריכת הספר. בנוסף, הספר הגיע אלי עטוף בנייר דקיק ומקסים, עם חותמת ההוצאה וגרם לי להרגיש שקיבלתי מתנת יומולדת מוקדמת (בספטמבר, למקרה שתהיתם וחשקה נפשכם לשלוח לי משהו נחמד).

הגיבור שלנו הוא הנרי פרסטון סטנדיש, ג'נטלמן ניו יורקי מחונך היטב, שחייו מתנהלים במסלול רגיל וקבוע מראש עד כדי שעמום. הוא נשוי ויש לו ילדים ועושה רושם שהכל הולך טוב ולפי התוכניות. הוא מחליט לצאת לחופשה לבדו ומוצא את עצמו על ספינה בשם ארבלה. הכל מתנהל בסדר עד שבוקר אחד הנרי מחליק על כתם שמן מטופש ונופל למימי האוקיינוס השקט. מאותו רגע אנחנו מבלים את כל הספר בחברתו של סטנדיש הצף לו בים. תחילה הוא אפילו לא מנסה לצעוק כי זה לא צפוי מג'נטלמן כמוהו וככה חינכו אותו. בעצם, בהתחלה הוא פשוט לא עושה כלום, אלא פשוט מחכה שהארבלה תיסוב על מסלולה על מנת לאסוף אותו והוא פשוט צף לו וצופה באחוריה המתרחקים באופק. במקביל, אנחנו קוראים על ההתרחשויות בספינה עצמה ברגע שהצוות מתחיל להבין שסטנדיש נעלם. הסופר הוא "סופר כל יודע" וכך אנו מתוודעים לפרטים נוספים לגבי הנוסעים האחרים, על חייו של סטנדיש וכמובן על הרהורי ליבו בזמן ההמתנה שלו להינצל.

זה מרגיש כאילו הנרי הוא אמנם הגיבור של הסיפור הזה, אבל גם הים וגם הארבלה. הנרי מהרהר הרבה על הים ועל מה שהוא טומן בחובו ועל אחוריה הענקיים של הארבלה ואפילו על הנוסעים האחרים, שהוא יודע שהוא תלוי בהם, שהוא תלוי בעובדה שמישהו ישים לב שהוא נעלם מהר, אולי הטבח, אולי הנוסעת שדיבר איתה אתמול ואולי הילד שאהב לשחק עמו.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן סוג של ביקורת כלפי החברה. הנרי סוחר באגרות חוב ובמניות בניו יורק – ואפשר להרגיש נימת האשמה קלה כלפי עולם העסקים והבורגנות הגבוה (הספר נכתב ב-1937, זה היה טרנדי אז).

מאוד נהניתי מהספר. אני מודה שהייתי די סקפטית בהתחלה. בכל זאת, להעביר ספר שלם בים, ביחד עם גיבור כמו סטנדיש, אחד כזה שחינכו אותו לא לצעוק ולא להחליק על כתמי שמן והוא עסוק בלהתבייש שבכלל קרתה לו תאונה כזו, לא נראה לי כאילו יוכל להחזיק אותי ספר שלם. אבל הופתעתי לטובה. הספר נקרא מהר והוא טומן בחובו רגעים פילוסופיים וחברתיים מעניינים מאוד. ההתייחסות הרבה לים גרמה לי להרגיש שאני בעצמי צפה ומתנדנדת לי במים לצידו של הנרי, נצרבת מהשמש ומייחלת לכוס מים.

בקיצור – עוד ספר מומלץ לימי החום, שיצנן אתכם ויעשיר אתכם. ובחייאת – תתמכו בהוצאות כמו זיקית, זה חשוב לשוק הספרים ולתרבות הספרותית שלנו.

דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

טוב, אז לזיקית יש קו עיצובי אחיד לכל הספרים, מה שדי כובל אותם מבחינת העיצוב. העטיפה היא כחולה (אוקיינוס כבר אמרנו?), שם הספר והסופר כתובים בשחור ובלבן  בהתאמה ובאותו הגודל. על איור העטיפה אחראית נטע חמו והוא נעשה בעבודת יד בטכניקה של גילוף חותמת. על אף שהאיור די מופשט אפשר לזהות מגבעת, כזו של ג'נטלמנים של פעם, צפה על פני המים. מאוד מינימליסטי ומתאים לקו של ההוצאה וכמובן לספר. עוד דבר מעניין בעטיפה הוא שיש עליה הרבה מידע. בגב הכריכה כתובות כמה שורות על הספר ועל ההיסטוריה שלו, מתי יצא לראשונה וכו' והמלצות של מבקרים. בחלקים הפנימיים של העטיפה יש מידע על הסופר, על מעצב הסדרה (דוד בו הרא"ש) והמאיירת. לספר גם מצורפת אחרית דבר מאת יהונתן דיין, שתרגם את הספר. ועוד דבר, בלי קשר לעטיפה – אני מתה על הלוגו של זיקית, הוא מעוצב כמו משחקי ה"טנגרם" שהיו לי כשהייתי קטנה, שזה ישר זורק אותי למקום שצריך לחשוב בו ואולי זו באמת הייתה הכוונה – להביא ספרות שגורמת לנו לחשוב ולא להאכיל אותנו בכפית של רבי מכר, שרובם לא מפעילים לנו שום תא אפור בראש.

ציטוטים:

"הוא הביט לשמיים. הם היו עצומים כאומץ ליבו של האדם, והים היה רחב כתקוותיו".

"הים הוא אדם זר שיש לו כל מיני רעיונות מוזרים, גרועים אפילו מאלו העולים בראשו שלו כשהוא שיכור. מלחים מפליגים בים והים אומר בסדר, אבל לא להגזים. הכל בעדינות; לכו אתם לדרככם ואני לדרכי".

הפוסט האדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.