טוב, אז זה ברור וידוע שהיורש אוהב מאוד חיות. מאוד מאוד אוהב חיות. כל ספר שמגיע וטומן בחובו חיות הוא פשוט הצלחה. במיוחד אם מדובר גם בספר שמפעיל. ילדים הם יצורים סקרנים למדי והשילוב של חיות וסקרנות הוא בכלל מנצח.

הספר שלפנינו הוא פשוט מאוד – ילד מספר בגוף ראשון שהוא כתב לגן החיות וביקש שישלחו לו הביתה חיה. בכל דף הוא מספר מה שלחו לו מגן החיות ומאיזו סיבה הוא החליט להחזיר אותה. החיות מסתתרות מאחורי דפים, שאותם מרימים (בדומה מאוד ל"פינוקי" שכולנו מכירים) ואז מתגלה החיה.

כך הוא מספר ששלחו לו פיל, אבל הוא היה גדול מידי, ג'ירף שהיה גבוה מידי, אריה שהיה פראי מידי, גמל מצוברח מידי, נחש מפחיד מידי, קוף שובב מידי, צפרדע קופצנית מידי ולבסוף כמובן, איך לא – כלבלב, שהיה מושלם.

פשוט, ברור, נגיש, איורים חמודים ולא משתלטים, טקסטים קצרים ולא מסובכים – מתאים בול לילדים קטנים עד גילאי שלוש לדעתי. הדבר היחיד הבעייתי הוא העובדה שיש פה מתכון בטוח לחבלה, במיוחד אם אתם מחזיקים בבית תא רדום של אל-קעידה, שלא תמיד מבין כמה כוח יש לו ומרים את הדפים חזק מידי, לעיתים עד כדי קריעה, מתוך התלהבות.

בסך הכל – חמוד מאוד, היורש אוהב ומתלהב לגלות כל פעם את החיות שמסתתרות (הוא אגב, בן שנתיים וארבע ויש מצב שבקרוב מאוד הספר הזה יהיה "קטן" עליו כבר).

דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש – יורדות נקודות על עיניין המועדות לפורענות והעובדה שזה מתאים עד גיל מסוים, שהוא לא מבוגר במיוחד.)

פינת העטיפה:

על העטיפה אנחנו רואים את אחד האיורים מתוך הספר, את זה של האריה. רואים את הטוסיק של האריה מבצבץ מבין סורגי התיבה שבה נשלח, כך הילדים אמורים בעצם לנחש איזו חיה זו.

הפוסט לכבוד גן החיות / רוד קמפבל הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.