באתר של ניקניים נתקלתי לראשונה לפני כמה שנים, כשהבן שלי בא איתי לעבודה וחיפשתי לו ברשת דפי צביעה. באתר שלהם אפשר להדפיס דפי צביעה עם שם הילד בכל מיני נושאים (חיות, חגים וכו') לגמרי בחינם. הדפסתי לי סטוק ועל הדרך גם הצעתי לגננת להכין לכל ילדי הגן.
לא הרבה זמן אחר כך עומר קיבל גם פאזל עם השם שלו ובחינה מהירה של הקופסה גילתה שגם למוצר הזה "ניקניים" אחראים.

נתקלתי ביותר ויותר פרסומות שלהם ברשת ואז גיליתי, לגמרי במקרה, (זהירות, גילוי נאות לפניכם) שמי שאחראית על הדבר המקסים הזה הייתה איתי בצבא.

וכך, לפני כמה ימים קיבלתי שני ספרים מקסימים לשני הילדים ("שרון, אי אפשר לעשות רק לאחד, זה לא יפה"). באתר יש מבחר פסיכי של ספרים שמשלבים בתוכם את שם הילד – חיות, ספורט, מספרים, אותיות, שודדי ים ונסיכות. שם הילד משובץ בסיפור והופ! הוא הגיבור. ילדים מתים על זה.

אלינו הגיעו כאמור שני ספרים – "משחק הכדורגל הגדול של עומר" (יש לציין שעומר בן 8.5) ו"קוראימלי אריאל" (בת 0.9). עומר פריק של כדורגל והספר הזה ישב עליו בול. מסופר בו על ילד שמשחק כל הזמן, מפסיד במשחק אחד, מתבאס ולא רוצה לשחק יותר, איך חבריו מעודדים אותו והקונפליקט נפתר. בספר השני, שמומלץ כמתנת לידה, הירח מכנס את הכוכבים ויחד הם בוחרים שם לילד/ה. כל אות ניתנת על ידי חיה שמתחילה באותה אות, עד שנוצר השם ושם המשפחה.

בכל ספר שאתם בוחרים, אתם מתבקשים לכתוב את שם הילד והקדשה, אשר מודפסת בתחילת הספר.
באתר, יש לכם אפשרות לדפדף בכל ספר מתחילתו ועד סופו. הכל כדי שלא תרגישו שאתם רוכשים חתול בשק.

מהקטנה קצת קשה להוציא תגובה בגיל הזה, אבל הגדול הקריא לה והיא צווחה באושר בכל פעם שהעביר דף. הגדול אהב מאוד את הסיפור, במיוחד שהוא הכוכב. אני חושבת שהוא די הזדהה, כי גם לו קשה להפסיד וזה נתן לו נקודה למחשבה.

בקיצור – ממליצה בחום!

דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש. זו יכולה להיות מתנה נפלאה לכיתה א', לתחילת קריאה או אפילו ללידה, כשכבר יודעים את שם הילוד.)

פינת העטיפה:

אין פה יותר מידי התחכמויות, במקרה של הספרים שאנחנו קיבלנו, אלו איורים מתוך הספר, אשר נותנים מושג די מדויק על התוכן. הספרים גם מגיעים כל אחד בקופסה חמודה משלו.

אתר ניקניים

הפוסט קוראימלי אריאל / שרי כפיר, משחק הכדורגל הגדול של עומר / אלירז אוריין הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.

כמו כל הספרים של זיקית, גם הספר הזה הוא בעצם ספרון. כל כולו 170 עמודים וזה כולל גם אחרית דבר. בקיצור, אם תתיישבו עם הספר הזה, הוא פשוט יספק לכם "שעה חופשית", מקסימום שעתיים, כי זה בערך הזמן שייקח לכם לקרוא אותו. וזו תהיה שעה חופשית לגמרי, חופשיה מעכבות, ממוסכמות, ומצנזורים. מה תחליטו לעשות אחרי שתסיימו את הספר ועם מי? זה כבר עניין שלכם…

"הסיבה המשמעותית היחידה לכך שהם הפכו לנאהבים היא שבמקרה הייתה לשניהם שעה חופשית – השעה הרביעית של הבוקר, כלומר כשמוסיפים את ההפסקות – בין עשר ועשרה לאחת עשרה וחמישה – באותם ימים בשבוע: שלישי וחמישי. אירינה לימדה ספרדית; אנדרס, היסטוריה" (עמוד 9).

זו הפסקה הפותחת את הספר, שמסבירה לנו בעצם מה היה צירוף המקרים הראשון שגרם לאירינה ולאנדרס להיפגש בטעות בבית קפה ליד בית הספר בו לימדו. אירינה נשואה למנואל, יש לה שני בנים, בני שלוש וחמש ו"יחסים קפואים עם בעלה" (כך בעמוד 16). אחרי הלידה השנייה נעלמו כל ההבנה והאינטימיות בקשר שלהם. מעבר ל"קיפאון" ביחסים, מנואל מתייחס אליה בצורה לא מתחשבת ובאופן כללי – לא ממש שם עליה ומנהל רומן מהצד. אנדרס נשוי גם הוא, דווקא באושר רב, לחולייטה. אין להם ילדים.

יש לציין, למי שזה אולי ירתיע אותו – מדובר בספר ארוטי לכל דבר ועניין, בצורה מאוד ישירה ובוטה ובלי הרבה התחכמויות. כבר בעמוד 37 מתחיל הבלגן. לא קראתי את "50 גוונים של אפור", אבל הבנתי ששם מתחילים התיאורים האלה בשלב הרבה יותר מאוחר בספר. כאן, כאמור, אין צורך לחכות יותר מידי…

כאמור, אירנה ואנדרס מוצאים את עצמם פנויים באותם ימים ובאותן שעות ושוכרים חדר במלון קרוב מראש על מנת לממש את תשוקותיהם. כל זה בעיקר בניצוחה של אירינה, שנמצאת במערכת יחסים שלא נותנת לה כלום. אותה בהתחלה עוד אפשר להבין. לא ברור איך אנדרס נגרר לכל זה, הרי טוב לו בבית.

כמובן שגם כאן יש קצת קלישאות כי הרי זה ברור, שאפילו שהשניים לא נראים כמו דוגמנים, איבריו המוצנעים של אנדרס בהחלט מרשימים בגודלם ואיבריה של אירינה מרשימים לא פחות, היא כמובן חווה אורגזמות מטורפות בפרקי זמן קצרצרים ואפילו ממשיכה לחוות אותן במהלך השיעור שאחרי. אבל נו, מילא, זה לגמרי נסלח. במיוחד כשמדובר בספרון קטן, שהוא סוג של ממתק.

שתי הדמויות עוברות תהליך שונה לאורך הספר. לא ברור מה בדיוק השניים מרגישים אחד כלפי השנייה מעבר לעניין המיני. אנדרס כאמור, נשוי באושר, וההרפתקה הקטנה לא משפיעה כהוא זה על נישואיו ואילו אירינה עוברת תהליך שהוא סוג של התבגרות, התפכחות ופריחה. כל התהליך הזה מעלה שאלות לא מעטות ונוגע בנושאים הכי רגישים ועדינים של כל מערכת יחסים בין בני זוג.

הספר הוא הראשון מתוך טרילוגיה שהעורך קרא לה "הטרילוגיה על בגידות", שכולה מתעסקת בדו שיח שבין נאמנות וחוסר נאמנות ובעצם מה אפשר "להרוויח" ומה אפשר להפסיד הן מנאמנות והן מחוסר נאמנות.

בקיצור – מומלץ, מעניין ומסקרן.

דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

כמה העטיפה הזו יפה! אין לה ולו זכר לפורקן היצרים המתואר בספר ועדיין היא מתאימה. יש משהו מאוד אגבי במאוורר תקרה, כאילו הוא נע בעצלתיים, בקושי מעיף את הזבובים. מעין אנטיתזה לכל מה שקורה בתוך אותו חדר קטן במלון. הצבע הוא סגול לילך, שגם הוא בחירה מעניינת, שכן אצלי לפחות, הוא לא מתקשר בכלל לארוטיקה. אני אוהבת את הפשטות שבעטיפה. כל הכבוד לאנשי זיקית, מעצב הסדרה דוד בו הרא"ש והמאיירת נטע חמו, שמצליחים לעשות עטיפות מקסימות ועדיין לשמור על הקו העיצובי הכל כך מובהק של ההוצאה.

ציטוטים:

"אבל האם רק כשמדברים מכירים את האחר?" תהה "הרי אחרי הפעמים הרבות שהיינו ביחד, יכולתי כבר לדעת שלא יאונה לי כל רע בידיה, לא? הוא לא ידע מה להשיב לעצמו. הוא חשב לעצמו שדווקא לא חייבים להיות קשורים בידיים וברגליים כדי להיות נתונים לחסדי האחר, מספיק שדעתו של אדם תהיה מוסחת, שהוא יישן או שיהיה שקוע בעצמו. ואחר כך חשב, שדיבורים, קרוב לוודאי, לא יבטיחו היכרות מלאה, ועוד פחות מזה היעדר פגיעה".

הפוסט שעה חופשית / ארקולה ליסרדי הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.