הנה ספר שיכניס אתכם להוצאות. הרבה הוצאות. למה? כי במקרה הטוב, יבוא אליכם הזאטוט ויגיד שהוא רוצה טיול בר מצווה לסקוטלנד (כד להגיע ללוך נס כמובן) או לברזיל לראות יערות גשם. במקרה הגרוע – אתם תרצו לנסוע לשם בעצמכם ואז לא יהיה לכם את מי להאשים…

אז מה יש לנו פה? ספר מקסים מקסים שבא לספר לילדים על מקומות אקטוזיים שונים בעולם, בשפה ברורה וקולחת בגובה העיניים ובליווי קומיקסים מגניבים ומשעשעים ואפילו צילומים. גם המבוגרים ימצאו בו כמה רגעים (אם לא יותר) של עיניין.

מקס הוא קיפוד סקרן שהכל מעניין אותו – מי בנה את הפירמידות, היכן חיות צפרדעים ארסיות ועוד אי אלו קושיות. מקס בעצם יוצא למסע סובב עולם, בעקבות מתנה שקיבל מחבריו הטובים, ומספר את החוויות שלו בספר שלפנינו. למקס יש כמה חברים חמודים – ארתור הדב, בלו הציפור, פנחס העכבר ומנחם דב הנמלים.

הספר נפתח בשלושה אתרים במדינתנו הקטנטונת – אתר החרמון, אגמון החולה ומערת אילון. בכתוב על החרמון, למשל, יש סקירה קצרצרה של ענף הסקי, מאיפה התחיל ומה מקורו. ובאגמון החולה מספר לנו מקס על ציפורים נודדות. לא תמצאו כאן פרטים יבשים ועובדות עייפות, רק דברים שיעניינו ילדים (וגם מבוגרים, אבל לנו לא נעים להגיד).

אחרי מקום הכבוד של ישראל בפתיחת הספר מופיעים מקומות כמו יון, הרי האלפים בצפון איטליה, לונדון, סטונהנג' שבדרום אנגליה, הפיורדים שבנורבגיה, הקוטב הצפוני, אי אלו מקומות במזרח הרחוק ואפילו אבו – דאבי. המקום האחרון שמור לשכנינו המצרים – גיזה. ממש כאילו סגירת מעגל עולמי וחזרה ארצה.

מקריאה בכריכה האחורית למדתי שדובי קייך, המחבר והמאייר של הספר המקסים הזה הוא מאייר, אנימטור, יוצר קומיקס, מרצה לאנימציה וגם טייל חובב. הוא התחיל לצייר קומיקס כבר בגיל שש ובגיל 12 פרסם את הקומיקס הראשון! ארתור ובלו, שהם חברים של מקס הקיפוד, מספר הסיפור שלנו במקרה הזה, הם גיבורים של סדרת קומיקס משל עצמם, המופיעה שנים רבות בעיתוני ילדים ואפילו עובדה לשני משחקי מולטימדיה. אז בהחלט יש מצב שהילדים יכירו את הדמויות בספר וישמחו להיתקל בהן שוב.

אתם יכולים להיות בטוחים שהספר הזה יעבור עיון שלכם הרבה לפני שהוא יגיע לילדים, זה בכל מקרה מה שקרה אצלנו. בעלי שיחיה בדרך כלל פוטר ספרים כאלה ב"זה ממש מוקדם בשבילו, הוא עדיין צעיר מידי לזה" ומניח את הספר בצד, לקריאה עתידית (מדובר פה על כמה שנים, כן?) או להעביר הלאה, וכאן הוא פשוט דפדף בכל הספר, כשכל כמה דקות אני שומעת לאן אנחנו צריכים לנסוע. הוצאות כספיות כבר אמרתי?

ספר מושלם לילדים סקרנים, שאוהבים לגלות את העולם ואת התופעות שהוא מגלם בתוכו.

אני לא סגורה לאיזה גיל זה מתאים, אבל בטוח לילדים גדולים יותר, אולי אפילו שקוראים בעצמם ומעניין אותם מה קורה מעבר לעולם שבו הם גרים. נראה לי גילאי 5 ומעלה, אבל אל תתפסו אותי במילה, עוד לא הגעתי לשם…

מומלץ!

דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

על העטיפה אנחנו רואים את מקס הקיפוד, כשתרמיל על גבו, מטפס לו מחוייך על איזו גבעה או הר. כשהרקע לתמונה נראה כמו טקסטורה של מחברת או יומן, כיאה למעמד. בפינות העטיפה נמצאים בלו וארתור, המספקים לנו משפטים חמודים – "ממש אנציקלופדיה בקומיקס! ואוו!" ו-"ביומן של מקס יש הסברים ותצלומים מכל העולם" – דרך מקסימה להסביר למי שאין לו ממש כוח לדפדף מה יש בספר. הכל כתוב בפונט צעיר, שגורם להכל להיראות קצת יותר אישי ופחות "רציני".

הפוסט הטיול הגדול של מקס / דובי קייך הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.

לא מזמן קטלתי כאן ספר טיולים. הביקורת הופיעה גם באתר תפוז וכתגובה, כתבה לי הגולשת אביבה יובל את המשפט הבא: "יש לי ספר מקסים מעם עובד "101 עצים מופלאים" שמטייל ברחבי הארץ בעקבות 101 עצים ייחודיים, וברובו מותאם למשפחות (עם עגלות)כשהוא נמצא לצד אטרקציות נוספות לעיתים. הספר הספציפי ההוא בהחלט ייחודי בנוף ספרי הטיולים, אבל מכיוון שכמוני יש עוד לא מעט אנשים שבונים ספרית טיולים משלהם בכל עת, הרי שלספרים כאלו תמיד יש מקום." (אביבה – אני מקווה שזה בסדר שאני מצטטת אותך…).

סיקרן אותי מאוד הספר המדובר והחלטתי לשים את ידי עליו. והנה – באה לה המלצה חמה מאוד!

נתחיל בפרטים היבשים – אי אפשר בדיוק לקרוא לזה *ספר טיולים*, כי אין פה ממש מסלולים, אלא יותר אתרים ספציפיים, שמסודרים על פי איזורים. בכריכה האחורית כתוב:"ספר זה מספר את סיפורם של 101 עצים מיוחדים בישראל, שאין דומה להם. יש שצמחו לממדים בלתי רגילים ואחרים מלווים את תולדותינו מאות שנים; יש עצים שהתקדשו על ידי יושבי הארץ, ויש שהפכו עדים נאמנים לעלילות ולאירועים בתולדות ארץ ישראל. יש שיופיים מושך את העין, ויש שצומחים במקומות מרהיבים. הספר מביא את נקודת מבטם של העצים על הטבע, על התרבות ועל האמונות שהותירו אחריהם דורות של אנשים שחיו בארץ הזאת".

לכל עץ מוקדשים שני עמודים – בעמוד אחד הטקסט ובו מידע: הכתובת והמיקום המדויק שהעץ נמצא בו (אפילו מה המרחק מהרכב) ומידע כללי על העץ – הסיפור שמאחוריו והאמונות שקשורות בו ובעמוד הנגדי – צילומים יפייפיים של חנן ישכר. הצילומים כאן עושים עבודה מדהימה, הם נותנים לכל אחד מהעצים את הכבוד המגיע לו.  בעזרת עדשות רחבות מצליח ישכר להכניס לרוב את כל העץ ולפעמים יש תצלום נוסף של תקריב מסוים של אחד הענפים או הגזע. לא תארתי לעצמי שעץ יכול להיות כל כך עשיר.

בסוף הספר יש פרק קטנטן שנקרא "לזכרם" והוא על עצים שהיו ואינם. ואחריו גם תעודות זהות של כל העצים המופיעים בספר.

בקיצור – זה בדיוק מה שחיפשתי בספר טיולים, משהו מרענן, משהו שלא חשבו עליו קודם ומקומות מיוחדים. שוב פניתי לחבר שלנו, שהוא מדריך טיולים, על מנת שיעיף מבט (אחרי שעשיתי זאת עם ספר הטיולים ההוא שקטלתי). הוא דיפדף בספר ואמר שיש שם כמה מקומות שאפילו הוא לא מכיר. זה מבחינתי מספיק בשביל להבין שיש מולי ספר עם אתרים ייחודיים ומעניינים.

דירוג הקואלית:

(ארבע וחצי קואלות מתוך חמש – כי זה ספר גדול, שלא נכנס לתיק וחבל להשאיר אותו באוטו…)

פינת העטיפה:

הצילום המרהיב שעל העטיפה אינו מופיע בספר וזה חירפן אותי כי תארתי לעצמי שהעץ כן מופיע בספר, פשוט מזוית אחרת. אם אני לא טועה, מדובר בשיטה סלילנית ("מלכת המדבר" על פי יעקב שקולניק) שנמצאת בתל פרעה הדרומי, שבנחל הבשור שבנגב. אני מבקשת, אם לא קשה, ליצור איתי קשר ולהגיד לי אם אני אכן צודקת… בכל אופן – מדובר בצילום מהמם, חלקו העליון הוא שמיים כחולים, זרועי עננים, באמצע צמרתו הירוקה של העץ וחלקו התחתון הוא אדמת הנגב הצהובה. ממש מנעד יפה של גוונים – כחול, ירוק וצהוב, מחולקים על פי "חוק השלישים", מה שעושה את הכל עוד יותר נעים בעין.

הפוסט מסע אל 101 עצים מופלאים בישראל / יעקב שקולניק הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.

אני מאוד אוהבת ספרי טיולים. זה מסוג הדברים שתמיד מקבלים כמתנה מהעבודה או מחברת הביטוח או מאיתוראן או ממשרד הביטחון (זה רק מדגם ממה שיש לי פה), אבל אף פעם לא ממש קונים. תמיד כשאני מקבלת לידי ספר חדש כזה אני מתלהבת כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה את אותם מסלולי טיולים שאני רואה בכל מקום – שוב נחל עמוד, שוב בריכת המשושים, שוב רמת הנדיב, נחל קומראן ומכתש רמון. ואז אני מסמנת באדיקות כל מיני מסלולים ובמשך יומיים בערך אני מתלהבת ומתכננת טיולים ואז, אחרי שבוע, אני כבר לא זוכרת איפה הנחתי את הספר בכלל (בדרך כלל הוא מוצא את דרכו לשירותים ונשאר שם).

בסך הכל אני די מקנאה בערן ובדוד, אביו, שהיה להם את הזמן הזה בשנים האחרונות לצאת לטייל יחד בארץ, לחרוש אותה מצפון לדרום, לצלם ועוד להוציא את הכל לאור בספר. זה בהחלט ראוי לציון וכל יום אני מכה על חטא (מזל שיום כיפור) שאני לא עושה את זה בעצמי יותר עם המשפחה המצומצת שלי. אבל, וזה אבל גדול, אני לא יכולה שלא לתהות אם ספר כזה הוא ספר שצריך לצאת לאור בהפצה המונית שכזו, או אולי להישאר כמשהו יותר אישי וקטן. מסלולי הטיול שמאוגדים בספר התפרסמו בעבר בהוצאת "מסלולים" ואולי זו הפלטפורמה המתאימה להם ביותר. אני אומרת את זה כי בסך הכל הספר הזה לא מחדש יותר מידי והצילומים הם באמת יפים אבל חובבניים ולא מביאים איזו זוית חדשה ומעניינת. לדוגמא – החלק באלבום שמוקדש לצפון הארץ מונה שבעה עשר מסלולים, ארבעה עשר מתוכם אני כבר מכירה בעל פה והם חוזרים על עצמם בכל ספרי הטיולים שיש לי כאן (ותאמינו לי – פתחתי אל כולם כדי לעשות השוואות), הדבר הזה גם חוזר על עצמו בחלקים שמתייחסים למרכז ולדרום, אם כי במינון קצת יותר נמוך. נכון, אנחנו חיים במדינה קטנה, אבל יש פה הרבה נקודות חן יפייפיות שנסתרות לפעמים מעיני האנשים ודווקא אותם חיפשתי לראות בספר כזה.

עושה רושם שכל הספרים האלה מביאים את אותו התוכן ורק מתחרים בינהם מי מציג אותו יותר יפה ומי "מסדר" את הספר ככה שיהיה יותר קל להתמצא בו ומי ממציא אייקונים יותר מגניבים שיתארו את אופי המסלול, האורך שלו, העונה המומלצת וכו'.

בגלל שלא הייתי בטוחה נתתי את הספר לחבר טוב שהוא מדריך טיולים. עיניין אותי לדעת מה הוא חושב. הוא דיפדף בו בדיוק דקה ואמר שהוא מכיר את כל המסלולים ואין כאן שום חידוש. זה רק חיזק את התחושה הכללית שלי מהספר. מה גם שפורמט של אלבום עם כריכה קשה הוא קצת לא ידידותי למטיילים. זה תופס הרבה מקום ומשקל. הייתי מעדיפה אם היו מעין כרטיסיות, שאני יכולה לקחת איתי לטיול רק מה שאני צריכה.

הספר עצמו לא רע, הוא פשוט לא מחדש יותר מידי. אם זה ספר הטיולים הראשון שאתם רוכשים – סבבה. אבל אם יש לכם כבר כמה – אל תצפו למצוא כאן משהו אחר. עוד דבר שהיה חסר לי – מפתח ערכים בסוף הספר. זה יכול לעזור למצוא אתר ספציפי שמחפשים ואולי מופיע בתוך אחד המסלולים. יש כמה דברים נחמדים בספר שראוי לציין אותם לחיוב – יש התייחסות באופי המסלול לעגלות ילדים, מה שמקל מאוד על ההורים לקטנטנים שביננו ופה ושם יש אנקדוטות מעניינות כמו שירים שמתאימים למסלול ואגדות על צמחים שאני מאוד אוהבת. בנושא של הצילומים אני די רגישה כי אני מסתכלת עליהם בעין קצת יותר מקצועית ולצערי הם בסדר ולא יותר מזה. ראיתי כבר מליון כאלה. לא ראיתי כאן שום זוית חדשה, מעניינת או מקורית על הדברים. זה נחמד שרואים מידי פעם בתמונות את ערן ודוד וזה מה שהופך את הספר ליותר אישי, כמו שציינתי בהתחלה. שזה טוב אבל גם קצת רע…

בקיצור – נחמד ולא יותר מזה.

דירוג הקואלית:

(שתי קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

את העטיפה אני דווקא מחבבת. יצרו את הסילואט של ארץ ישראל מהרבה תמונות שלקוחות מתוך הספר וזה צבעוני ומקסים, ברקע רואים תצפית על הכנרת ומצוק ארבל.

הפוסט קום והתאהב בארץ / ערן ודוד גל-אור הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.