ספר שירים לילדים הוא קונספט שאני אוהבת לא פחות מסיפורים. יש משהו נחמד בזה שמדובר בקטעים קצרים, שלילדים קל לזכור (לא שיש להם בעיה לזכור סיפורים ארוכים, אחרי שמקריאים אותם 266 פעמים…), אפשר לדלג על מה שרוצים ולשנות את הסדר לפי המצב רוח.

כאן יש ספרון מקסים ומרגש שמתאר את חיי היום יום של ילדה בת ארבע – נסיעה של אמא, חוויות מהגן, יום הולדת שנגמר, הולדת אחות חדשה, חוף הים וגם פחדים בלילה מהזאב. הכל מאוד פשוט, בגובה העיניים ולא בשפה שיהיה לילדים קשה להבין.

אז נכון, יש לי בן זכר גברי במיוחד והשירים כאן כולם מתייחסים לבנות אבל זה לא מפריע לו בכלל לחוות יחד עם עמליה את הרגעים האלה ביום, שבשבילנו נראים כל כך טריוויאליים, אבל עבורם הם עולם ומלואו.

כְּשֶׁנָּעֲמִי צוֹחֶקֶת

נָעֲמִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת לָלֶכֶת וּלְדַבֵּר,

גַּם לֹא לִרְקֹד וּלְצַיֵּר,

הִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁבַּיָּם יֵשׁ גַּלִּים,

שָׁהָעֵץ יָרֹק כִּי יֵשׁ לוֹ עָלִים,

שֶׁפַּעַם אוּלַי יִהְיוּ לָהּ תַּלְתַּלִים.

נָעֳמִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת שֶׁגַּם

הַכְּלַבְלָב אוֹהֵב לִינֹק

שֶׁהַפֹּה קָרוֹב וְשֶׁהַשָּׁם רָחוֹק,

אֲבָל נָּעֳמִי יוֹדַעַת לִצְחֹק.

וּכְשֶׁנָּעֳמִי צוֹחֶקֶת, צוֹחֲקִים הַגַּלִּים,

הָעֵץ מְאֻשָּׁר, מִתְכַּסֶּה תַּלְתַּלִּים,

כְּלַבְלָב מִשְׁתּוֹלֵל, מְכַשְׁכֵּשׁ בְּאַפּוֹ,

הַשָּׁם מִתְקָרֵב וּמַגִּיעַ לְפֹה,

כְּשֶׁנָּעֳמִי צוֹחֶקֶת, צוֹחֵק הַיָּרֵחַ,

צוֹחֵק הָעַכְבָּר לֶחָתוּל וּבוֹרֵחַ,

צוֹחֵק גַּם דֻּבוֹן, אוֹכֵל כַּף רִבָּה

וְנִרְדָּם בְּחֵיקָהּ שֶׁל אִמָּא דֻּבָּה.

יש משהו מאוד תמים ומרגש בשירים, שמזכיר גם את השירים של פעם. אין פה התייפייפות. מדברים גם על הפחד מהזאב בלילה או מהעצב מכך שאמא נסעה (הרי כולנו קרייריסטיות לא?). כי זה בסדר לפחד וזה בסדר להתגעגע וזה בסדר להתבאס מכך שיום ההולדת נגמר. אני בעד להתעסק בנושאים האלה ולא לפחד מהם. ילדים צריכים להבין שלא הכל ורוד (למרות כריכת הספר) וללמוד איך מתמודדים במצבים האלה ובמה אפשר להתנחם – בדובי, בבובות, בירח.

אני מאוד אהבתי. ממליצה לילדים וגם למבוגרים. כן ירבו כאלה.

דירוג הקואלית:

(ארבע וחצי קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

על העטיפה אנחנו רואים את אחד האיורים מתוך הספר, בו רואים דב מערסל בחיקו שתי ילדות. שלושת הדמויות חוזרות במהלך הספר בכל מיני ורסיות. העיצוב די קבוע מראש כי הספר הוא חלק מסדרה של ספרי שירים לילדים (ראה אור גם ספר של שירי טשרניחובסקי – "בַּגִּנָּה"). אני אוהבת את הקו המינימליסטי.

סרקתי לכבודכם כפולת עמודים, כדי שתוכלו להתרשם גם מהאיורים. השיר מוקדש בחום לגננת המדהימה של עומר.

הפוסט שירים לעמליה / דפנה בן-צבי הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.

אני מאוד אוהבת ספרי טיולים. זה מסוג הדברים שתמיד מקבלים כמתנה מהעבודה או מחברת הביטוח או מאיתוראן או ממשרד הביטחון (זה רק מדגם ממה שיש לי פה), אבל אף פעם לא ממש קונים. תמיד כשאני מקבלת לידי ספר חדש כזה אני מתלהבת כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה את אותם מסלולי טיולים שאני רואה בכל מקום – שוב נחל עמוד, שוב בריכת המשושים, שוב רמת הנדיב, נחל קומראן ומכתש רמון. ואז אני מסמנת באדיקות כל מיני מסלולים ובמשך יומיים בערך אני מתלהבת ומתכננת טיולים ואז, אחרי שבוע, אני כבר לא זוכרת איפה הנחתי את הספר בכלל (בדרך כלל הוא מוצא את דרכו לשירותים ונשאר שם).

בסך הכל אני די מקנאה בערן ובדוד, אביו, שהיה להם את הזמן הזה בשנים האחרונות לצאת לטייל יחד בארץ, לחרוש אותה מצפון לדרום, לצלם ועוד להוציא את הכל לאור בספר. זה בהחלט ראוי לציון וכל יום אני מכה על חטא (מזל שיום כיפור) שאני לא עושה את זה בעצמי יותר עם המשפחה המצומצת שלי. אבל, וזה אבל גדול, אני לא יכולה שלא לתהות אם ספר כזה הוא ספר שצריך לצאת לאור בהפצה המונית שכזו, או אולי להישאר כמשהו יותר אישי וקטן. מסלולי הטיול שמאוגדים בספר התפרסמו בעבר בהוצאת "מסלולים" ואולי זו הפלטפורמה המתאימה להם ביותר. אני אומרת את זה כי בסך הכל הספר הזה לא מחדש יותר מידי והצילומים הם באמת יפים אבל חובבניים ולא מביאים איזו זוית חדשה ומעניינת. לדוגמא – החלק באלבום שמוקדש לצפון הארץ מונה שבעה עשר מסלולים, ארבעה עשר מתוכם אני כבר מכירה בעל פה והם חוזרים על עצמם בכל ספרי הטיולים שיש לי כאן (ותאמינו לי – פתחתי אל כולם כדי לעשות השוואות), הדבר הזה גם חוזר על עצמו בחלקים שמתייחסים למרכז ולדרום, אם כי במינון קצת יותר נמוך. נכון, אנחנו חיים במדינה קטנה, אבל יש פה הרבה נקודות חן יפייפיות שנסתרות לפעמים מעיני האנשים ודווקא אותם חיפשתי לראות בספר כזה.

עושה רושם שכל הספרים האלה מביאים את אותו התוכן ורק מתחרים בינהם מי מציג אותו יותר יפה ומי "מסדר" את הספר ככה שיהיה יותר קל להתמצא בו ומי ממציא אייקונים יותר מגניבים שיתארו את אופי המסלול, האורך שלו, העונה המומלצת וכו'.

בגלל שלא הייתי בטוחה נתתי את הספר לחבר טוב שהוא מדריך טיולים. עיניין אותי לדעת מה הוא חושב. הוא דיפדף בו בדיוק דקה ואמר שהוא מכיר את כל המסלולים ואין כאן שום חידוש. זה רק חיזק את התחושה הכללית שלי מהספר. מה גם שפורמט של אלבום עם כריכה קשה הוא קצת לא ידידותי למטיילים. זה תופס הרבה מקום ומשקל. הייתי מעדיפה אם היו מעין כרטיסיות, שאני יכולה לקחת איתי לטיול רק מה שאני צריכה.

הספר עצמו לא רע, הוא פשוט לא מחדש יותר מידי. אם זה ספר הטיולים הראשון שאתם רוכשים – סבבה. אבל אם יש לכם כבר כמה – אל תצפו למצוא כאן משהו אחר. עוד דבר שהיה חסר לי – מפתח ערכים בסוף הספר. זה יכול לעזור למצוא אתר ספציפי שמחפשים ואולי מופיע בתוך אחד המסלולים. יש כמה דברים נחמדים בספר שראוי לציין אותם לחיוב – יש התייחסות באופי המסלול לעגלות ילדים, מה שמקל מאוד על ההורים לקטנטנים שביננו ופה ושם יש אנקדוטות מעניינות כמו שירים שמתאימים למסלול ואגדות על צמחים שאני מאוד אוהבת. בנושא של הצילומים אני די רגישה כי אני מסתכלת עליהם בעין קצת יותר מקצועית ולצערי הם בסדר ולא יותר מזה. ראיתי כבר מליון כאלה. לא ראיתי כאן שום זוית חדשה, מעניינת או מקורית על הדברים. זה נחמד שרואים מידי פעם בתמונות את ערן ודוד וזה מה שהופך את הספר ליותר אישי, כמו שציינתי בהתחלה. שזה טוב אבל גם קצת רע…

בקיצור – נחמד ולא יותר מזה.

דירוג הקואלית:

(שתי קואלות מתוך חמש)

פינת העטיפה:

את העטיפה אני דווקא מחבבת. יצרו את הסילואט של ארץ ישראל מהרבה תמונות שלקוחות מתוך הספר וזה צבעוני ומקסים, ברקע רואים תצפית על הכנרת ומצוק ארבל.

הפוסט קום והתאהב בארץ / ערן ודוד גל-אור הופיע לראשונה ב-קואלת ספרים.