אושר בכל מחיר

טוב, אני אתחיל דווקא מהסוף – איזה ספר מקסים! אחד הספרים הכי טובים, חמודים, משעשעים ונוגעים ללב שקראתי בזמן האחרון.

ועכשיו להסברים – אני אוהבת ספרים על הדברים הקטנים של החיים. גם בשנות לימודי הצילום שלי הייתה לי נטייה לצלם את הדברים הקטנים האלה שאף אחד לא שם לב אליהם (פרח בגינה, פירורים במטבח, קרן שמש שעוברת דרך תריס). וכזה הוא הספר שלפנינו – ספר על הדברים הקטנים שבחיים. אין פה איזו עלילה מנופחת, אין פה תככים ומזימות, רציחות או פרשות אהבהבים פתלתלות. פשוט ספר פשוט. ומקסים. ממש מקסים.

ממש קשה להכניס את הספר הזה תחת איזו הגדרה. הוא בנוי מפרקים קצרים, שהם שלבים שונים בחייו של הגיבור, מלא בפילוסופיות (לא כבדות מידי, אני לא אוהבת הרבה פילוסופיה) ומתובל במערכות יחסים עם אי אלו בחורות.
זה ספר נינוח וקליל. אפשר לקרוא אותו בישיבה על כיסא נוח בחוף או באוטובוס. הוא העלה לי כל כך הרבה חיוכים על הפנים שזה כבר היה מביך. שלא לדבר על ציטוטים – בערך כל משפט שני מצא את דרכו למחברת. באיזשהו שלב כבר היה קל יותר לסמן בתוך הספר עצמו.

זה לא סיפור עם התחלה אמצע וסוף, ובכלל ההרגשה היא של כתיבה אסוציאטיבית. הגיבור מספר לנו על חייו, על משפחתו, על חבריו וחברותיו ובדרך מגיע לכל מיני תובנות לגבי חייו שלו והחיים בכלל.

הספר מתחיל במותה של דודתו, שהייתה מרכזית מאוד בחייו ומותה גורם לו לחשוב ולהיזכר בכל מיני דברים. והכל בלי טיפת ציניות ונוגע מאוד ללב.

אני שמה לב שממש קשה לי למצוא את המילים כדי לתאר את הפנינה הספרותית הזו. בכל ספר שאני קוראת אני תמיד כותבת לי הערות והארות במחברת כדי לציין אותן בסקירה וכאן לא כתבתי כלום. כי זה *פשוט* ספר מקסים. בלי יותר מידי הסברים. זה הרגיש כמו לקרוא יומן של מישהו שיושב ומהרהר בחיים ובאושר ובחיפוש אחריו. אולי מהציטוטים תוכלו להבין את הרוח הכללית. אני, בכל אופן, ממליצה בחום. זה אחד הספרים שיותר אהבתי בזמן האחרון.


דירוג הקואלית:

(חמש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

פה כבר יש לי קצת בעיה… העטיפה היא ציור שנקרא "תריס כחול" או "תריס ירוק" (הספר לא לידי כרגע) והיא נחמדה אבל לא הרגשתי שהיא מעבירה את הרוח הכללית של הספר. חוץ מהעובדה שהציור עצמו הוא "רגע קטן בחיים" – אור שנכנס מהתריס והנוף שמאחוריו. הגוונים הם פלטה של ירוקים וכחולים. נחמד, אבל לדעתי לא משקף את הספר המקסים הזה.


ציטוטים:

"כי אדם יכול לחשוב שהוא יכול לעשות מה שהוא צה בחלקים שמרכיבים אותו, אבל זה לא נכון, החלקים שלו יגיעו לאן שירצו: רגל שלך יכולה להגיע אל מתחת למשאית ולא תשמע עוד מהרגל, פשוט ככה".

"תמיד שאלתי את עצמי אם אושר זה דבר שאפשר לשמור עליו מו כסף ולמשוך ממנו בשעת הצורך, כלומר, אם חיית עשרים שנה ורק התנהגת כמו מטומטם – האם תהיה לך אחר כך איזו יתרה למשוך ממנה".

"אילו היינו שני אנשים חכמים היינו פשוט נפרדים לשלום ואומרים זה לזו: "שלום, אני הולך לכאן ואת לשם, כי זה הדבר הטוב ביותר…הכל הולך ונגמר במהירות האור, ונעשה מגעיל". במקום זה החלטנו לנסוע להרים, כי כשאתה מרגיש שאתה נקרע לגזרים, במקום לברוח אתה נאחז בקרע כמו מטומטם, כאילו זה הדבר היחיד שקיים בעולם, ואתה נופל פנימה בעקשנות שממש אי אפשר להסביר".

"יותר מפעם אמרתי לה למות בראש שלי אחת ולתמיד, להיעלם לתמיד, אחרת עוד יתברר שבכיתי לחינם ימים שלמים, בכיתי סתם, כי מותה לא היה אלא רמאות. בתוך זמן קצר, במוות המדומה שלה, הפכה אמא שלי ימים אחדים של ייאוש לימים מבוזבזים לחלוטין. עם זאת – אין לי ברירה אלא להודות בכך – ההישארות הזאת של אמא שלי כאן, בלי למות עד הסוף אף פעם, נראית לי לפעמים כגאולה, הגאולה היחידה האפשרית.
לעומת זאת, אבא שלי הסתלק במהירות האור".

"ואז, באותו רגע, חשבתי שגם אבא מת יכול להיות חברה טובה. זאת ועוד, אמא אמרה תמיד בצדק, אף שלא שמתי לב לזה כל זמן שהיה בחיים, שאבא שלי במיוחד הוא מאותם אנשים שגם כשהם לא בבית הם לא מפסיקים לארח לך לחברה במחשבות".

"אני זוכר שכשהגעתי הביתה שאלתי את עצמי למה המחשבות היפות ביותר עולות לך תמיד כשאתה נוסע במכונית. יש משהו בעיניין זה של הנהיגה, בעיקר אם אם אתה נוסע במכונית עם אישה, ובוודאי גם עצם העובדה שאתה נמצא בתנועה שמטלטלת את הרדים הנחותים של המוח".


תגובה אחת על “אושר בכל מחיר / אוגו קורניה

  1. כמוך, גם אני אוהב לעיתים לעצור ולהתבונן בפרטים הקטנים שמקשטים וממלאים את חיינו.
    והמלצתך משכנעת מאוד, אז הזדרזתי חהוסיף לרשימה 🙂

    סופ"ש נהדר לך, שרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *