אנשי הצעצועים

לספר הזה הגעתי לגמרי במקרה. לא שמעתי עליו כשיצא ולא הכרתי אותו עד שבפגישת עבודה המליצו לי עליו (למען הגילוי הנאות – המליצה עליו לא אחרת מאשר אבישג ניר, המולי"ת של הוצאת אריה ניר, אבל אנחנו אובייקטיבים!). עברו עוד כמה חודשים עד שנתקלתי בו שוב והחלטתי לקרוא. לא ידעתי למה לצפות. היה ברור שיש ממד פנטסטי לסיפור ויחד עם זאת בתקציר מוזכרת מלחמת העולם הראשונה, אירוע לא פנטסטי בעליל. אז איך חנות צעצועים שמתעוררת לחיים מתקשרת למלחמת העולם (ואפילו לא רק אחת)?.

הסיפור מתחיל באנגליה של תחילת המאה הקודמת (שנת 1906) ומתאר סאגה ארוכה שנים, עד 1953.
קתי ריי, נערה צעירה, עוד לא בת 16, מגלה שהיא בהריון. זו תקופה שמרנית ונערה בהריון בגיל הזה היא סוג של אות קלון.
אימה לוקחת אותה למעין פנסיון אשר בו תעביר את חודשי ההיריון האחרונים, הרחק מעיני השכנים הסקרנים, ולאחר מכן התינוק יימסר לאימוץ. מכה קטנה בכנף שתתוקן תוך כמה חודשים. בינתיים היא נעולה בחדרה על מנת שאף אחד לא יראה אותה תופחת. אפילו אחותה צריכה להתגנב לחדר כדי שיוכלו לפטפט. היא מביאה לקתי עיתון ובו מודעת דרושים מסקרנת למשרה בחנות צעצועים בלונדון. קתי מבינה את הרמז. היא בורחת מהבית ללונדון, מקום שבו חושבת שתוכל להיעלם ולהתחיל חיים חדשים (תרתי משמע).

קתי מגיעה לחנות הצעצועים של פאפא ג'ק, מתקבלת לעבודה לימי החורף העמוסים של חג המולד ומהר מאוד מבינה שלא מדובר בחנות רגילה. ברחבי החנות מתרוצצים כלבי טלאים, מתעופפות ציפורים עשויות ממנקי מקטרות וחיילי צעצוע מנהלים מלחמות כאילו כולם בעלי לב פועם ולא קפיץ שיש למתוח.

את החנות מנהלים פאפא ג'ק ושני בניו – אמיל וקספר. הם מאמצים את קתי אליהם והיא מרגישה שסוף סוף מצאה את השקט שלו ייחלה כל כך. באופן יחסי, כן? בין האחים קיימת יריבות מתמדת ועתיקת יומין על טיב הצעצועים שהם מייצרים ועל המלחמות שהם מנהלים עם חיילי הצעצוע שלהם. תחרותיות משוגעת שמדירה שינה לא פעם מעיני שניהם.

מלחמת העולם הראשונה מגיעה וקספר מתגייס. זו נקודת מפנה בספר שכן כל האיזון בחנות משתנה ולא ידוע מתי  ואיך יחזור. כשהוא חוזר אחרי כמה שנים הוא חוזר שונה, והיריבות בין האחים מחריפה. זה משפיע על כל החנות והעובדים בה.

יש משהו מיוחד ושונה בספר הזה. מצד אחד הרבה תום ילדי – צעצועים שנראים כאילו הם קמים לתחייה, דלתות נסתרות שנפתחות לחדרים גדולים, שמבחוץ נראים קטנטנים ומצד שני – מלחמות העולם, פצועים והרוגים…החיים עצמם שמכים בעולם הפנטזיה המקסים שקיים בין כותלי החנות. בתוך החנות אנחנו בתוך אגדה ומחוצה לה – מציאות לא פשוטה. פנטזיה מחממת לב לצד ריאליזם מחריד.

כל הזמן הרגשתי שאני בתוך אגדה. גם צורת הכתיבה, של מספר חיצוני הוסיפה לעניין, משפטים כמו – "הבה נשוב כעת לחנות הצעצועים. היא השתנתה בזמן שלא היינו בה." – גרמו לי להרגיש כאילו אני צופה בהצגה ובצד הבמה עומד המספר ומדבר איתי.

בקיצור, זה ספר שמחמם את הלב וגם מטלטל אותו.

אני ממליצה, ולא רק לאוהבי פנזטיה.

אפשר להתרשם מפרק ראשון כאן – אנשי הצעצועים


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

הכריכה די דומה לכריכה המקורית, שאפשר לראות כאן. בכריכה הישראלית נתנו מקום הרבה יותר מרכזי לחייל הצעצוע, בעוד שבכריכה המקורית אפשר לראות משני צדדיו עוד צעצועים (בלרינה וקרוסלת סוסים). יש משהו דווקא נכון מבחינתי בבחירת החייל והצבתו במרכז – יש לו מקום מרכזי מאוד בסיפור. וזה גם מרפרר לחיילים אמיתיים. אנחנו רואים אותו בגדול וכך גם רואים את הבעת הפנים שלו, עד שהוא נראה כמעט אנושי.
אהבתי את הכריכה, היא מצליחה להעביר את הקסם של הספר הזה.


ציטוטים:

"את מבינה?" חייך קספר. "אלה לא חיילים שהורגים זה את זה רק מתוך הכרח. אלה בני אדם, שעוזרים זה לזה כי הם יכולים. נכון שזה דבר יפה?"

"ילדות ובגרות — כל יוצר צעצועים ראוי לשמו צריך לדעת להציב את עצמו במקום כלשהו בין שניהם. ורק באזור הגבול הזה נוצרים הצעצועים הטובים ביותר. אז בואי אספר לך, קתי, על צעצוע חדש "

"אף אחד מעובדי החנות לא יבוא השנה, נכון? הם יילחמו במלחמות האמיתיות שלהם. אבל למה אנשים נלחמים, אמא? למה, אם יש להם חיילי צעצוע שיילחמו במקומם?"

"במציאות, הבריחה שונה ממה שמתואר בספרים. אנשים לא מנסים לעצור בעדכם. הם גם לא רודפים אחריכם. אנשים לא מבינים שאתם צריכים להחליט בעצמכם ממה אתם בורחים. על פי רוב הבריחה אינה מאמהות או מאבות או ממפלצות או מרשעים למיניהם; על פי רוב הבריחה היא מהקול הקטן בתוך הראש האומר לכם תישארו איפה שאתם ומבטיח שהכול יהיה בסדר."


תגובה אחת על “אנשי הצעצועים / רוברט דינסדייל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *