ההמצאה של מורל

כמה קטן – ככה מוזר.
זהו בהחלט ספר שאפשר לסיים בשעתיים – שלוש, תלוי בקצב הקריאה שלכם. אבל המחשבות עליו ישארו איתכם כמה ימים אחרי זה.
האמת שטיפה התאכזבתי כי הגעתי עם ה-מ-ו-ן ציפיות, גם כי ספר שמוציאים פעם ראשונה בעיברית למרות שפורסם כבר ב-1940 וגם כי על גב הספר ובהקדמה של בורחס הוא כתב על הספר "לא אחטא באי דיוק או בהפרזה אם אקבע שהיא (היצירה) מושלמת" (לא פחות ולא יותר!).

הסיפור הוא על אדם שנמלט מקראקס (ונצואלה) , הוא נרדף בגין פשע שהוא טוען שלא ביצע. אנחנו לא יודעים את שמו והאמת שאנחנו לא יודעים עליו הרבה דברים באופן כללי….
באי הוא מגלה כל מיני מבנים גדולים, שלא ברור השימוש שלהם. כמו כן, כל מיני דברים מוזרים ולא הגיוניים קורים באי – אחרי תקופות ארוכות שבהן לא ראה נפש חיה פתאום מופיעים אנשים, שממשיכים להיעלם ושוב להופיע לסירוגין. הגיבור שלנו הוא קצת פרנואיד וישר הוא חושב שאלו אנשים שבאו לאסור אותו ומשתדל להתרחק מהם ולהתחבא. יוצאת מין הכלל היא פאוסטין, שיושבת לה כל יום לבד מול השקיעה והוא מתאהב בה. מי היא? הוא לא יודע, והאמת שגם אנחנו לא ממש יודעים…
מאוד קשה לספר על הספר הזה בלי להסתכן בספולרים אז אני אעצור כאן בעיניין העלילה.
מה שמרתק בסיפור הזה היא העובדה שהוא נכתב לפני 70 שנה ומתוארים בו מצבים ורעיונות שלא היו מביישים את המאה ה-21 שאנחנו חיים בה כעת. מעניין להסתכל על הטקסט בראיה אחורה, מ"מרום המודרניזציה" – מדהים שמישהו חשב על הדברים האלה לפני כל כך הרבה זמן, דברים שמעסיקים חוקרים של ימינו. היום הרעיונות המתוארים שם נראים לנו הרבה פחות דמיוניים מאשר איך שהם נראו בתקופה שבה יצא הספר.

כמו שכבר בטח הבנתם ממה שכתבתי – רב הנסתר על הגלוי בסיפור ולי זה קצת הפריע. מי זה האיש הזה שמגיע לאי? ממה הוא בורח ומי רודף אחריו? מי היא פאוסטין? יש פוטנציאל לספר הרבה יותר מעמיק, עם הרבה יותר מ- 136 עמודיו… חסרים לי כל כך הרבה דברים שנשארתי עם קצת תחושה של החמצה.
נכון, הרעיון עצמו הוא מדהים. ועוד יותר מדהים שהוא נכתב כל כך מזמן. אבל עוד קצת "נפח" לא היה מזיק…

(*ציפור קטנה לחשה לי שאחת הדמויות בסדרה "אבודים" נראית קוראת את הספר הזה בעונה הרביעית, בפרק 4 ושהסיפור יכול לשפוך קצת אור על כל הסדרה הזו, שגם בה רב הנסתר על הגלוי… אני לא ראיתי מעולם אף פרק אז – לשיפוטכם)


דירוג הקואלית:

(שלוש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

שוב – על מנת להימנע מספוילרים אני לא יכולה להרחיב. אני רק יכולה להגיד שהעטיפה מאוד מתאימה לעלילה מצד אחד ומצד שני – היא לא מגלה לך הכל. אהבתי את השימוש בתצלום ישן, כיאה לתקופה שבה נכתב הסיפור.


ציטוטים:

"שיחות הן חילופים של ידיעות (דוגמה: מטאורולוגיות), של דברי תרעומת או שמחה (דוגמה: אינטלקטואליות) הידועים ומשותפים לבני שיח ממילא. המניע לכל הוא החשק לדבר, להביע הסכמה ואי-הסכמה".

"עירומה למחצה, פאוסטין יפה לאין שיעור. ניכרה בה אותה עליצות רבת קסם, מטופשת במקצת, התוקפת את הרוחצים בפרהסיה".


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *