הכפית הנעלמת

אני מניחה שאת רוב האנשים הטבלה המחזורית לא ממש מעניינת, או שהם פשוט לא יודעים מה זה. אני, לעומת זאת, למדתי במגמת כימיה בתיכון. זה אגב לא אומר שאני יודעת דבר וחצי דבר בכימיה, אבל אהבתי להיכנס למעבדה ולפוצץ דברים. מהר מאוד הבנתי שאם אני לא טיפוס ריאלי, גם בכימיה אני לא בדיוק אצליח "להפציץ", אז רק נהניתי מהפיצוצים והשתדלתי לא להיכשל. יחד עם זאת, הסקרנות לכימיה, תרכובות ותערובות נשארה. עכשיו, אם נצרף לסקרנות שלי אנקדוטות היסטוריות, רכילויות צהובות ועוד פרטים מעניינים אודות חומרים כימיים (צריך משהו לדבר עליו בפינת הקפה לא?) – אזי קיבלנו ספר שאני אוהב.

אז נתחיל דווקא מלספר לכם על שם הספר, כי הוא מסקרן בפני עצמו (אני יוצאת פה חננה לאללה, נתמודד…) – "הכפית הנעלמת" הוא בעצם ניסוי בכימיה שבו בוחשים בכוס תה בעזרת כפית מתכת וכעבור כמה שניות הכפית נעלמת ובתחתי הכוס רואים טיפות אפורות.

אז נתחיל בהגדרה של כימיה מתוך ויקיפדיה: "כֿימיה (מערבית: كيمياء, כִּימִיַא) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטרקציה עם חומר אחר או עם אנרגיה. כימיה היא דיסציפלינה מדעית הקשורה לחקר של אטומים, מולקולות, גבישים וצברים אחרים של חומר, בין אם הם מצויים בהרכב מסוים או בצורה מבודדת. ניתן לכנות את הכימיה כ"מדע מרכזי", כיוון שהיא מקשרת בין תחומים נוספים של מדעי הטבע, כגון אסטרונומיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה וגאולוגיה. מבחינה היסטורית, הכימיה המודרנית התפתחה מהאלכימיה בעקבות המהפכה הכימית (1773)" – נו בקיצור, לפוצץ דברים.

הטבלה המחזורית היא כלי העזר היחיד שהיה מותר לנו להחזיק במבחנים בתיכון. היא מציגה את היסודות בטבע לפי המספר האטומי שלהם והסמל הכימי שלהם. הטבלה התפתחה והשתנתה במהלך השנים מהרגע שהציע אותה הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869 (תוכלו לקרוא על זה בספר מין הסתם), בין היתר מנדלייב ידע לחזות יסודות שטרם התגלו בשמנו והשאיר מקומות "ריקים" עבורם על הטבלה. הטבלה מכילה 118 חומרים – 92 מתוכם יסודות ועוד 26 יסודות מלאכותיים, שנוצרו בכל מיני מניפולציות.

הספר מביא את סיפורם של האנשים העומדים מאחורי הטבלה המחזורית. על הגילויים שלהם, הניסויים שלהם והחיים שלה – שהוקדשו כמובן למדע. לחלק מהסיפורים היה סוף לא נעים כל כך (אני לא בטוחה שאנרי בקרל, שגילה את הרדיואקטיביות, מת מוות טבעי), חלקם יותר מעניינים וחלקם קצת פחות, מה שבטוחאם חשבתם שמדענים הם חנונים אז טעות בידכם. העולם מלא תככים, מזימות, גניבת קרדיטים ורכילות. בנוסף לסיפורים של האנשים מאחורי הטבלה, הספר גם מסביר את המבנה שלה, את ההיסטוריה שלה ודרכים נוספות שהוצעו במהלך השנים להצגת היסודות.

זה ספר מרתק למי שהנושא מעניין אותו. אין צורך לקרוא אותו "מכריכה לכריכה" ואפשר לנדוד קדימה ואחורה בפרקים לפי מה שמעניין אתכם. אני מודה שהיו פרקים שהיו לי קשים מידי ודילגתי עליהם (ברגע שהתחילו להתעכב על ניוטרונים נשרף לי פיוז במוח). יחד עם זאת, השפה מאוד קלה וברורה, גם למי שלא מבין בזה כלום, עושה רושם שהתרגום לא רע בכלל ומצליח להעביר את האוירה הקלילה שהספר נכתב בה. לא כל ספר שמתעסק במדע חייב להיות משעמם וכבד.

יכול מאוד להיות שאם היה לי את הספר הזה בתיכון, אולי הטבלה לא הייתה נראית מאיימת כל כך… parameters-article


דירוג הקואלית:

(שלוש וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

באופן כללי אני מאוד אוהבת את הצבעוניות של העטיפה, הגוונים הכחולים והירוקים נעימים לעין. על פני כל העטיפה יש ריבועים, שבכל אחד מהם חומר מתוך הטבלה המחזורית. באמצע יש מעין חלון לבן, שבתוכו כתוב שם הספר. פה זה כבר פחות ברור לי. דבר ראשון – ה"חלון" הזה לא נראה בדיוק כמו כפית ונראה יותר כמו אילוץ. דבר שני – אם כבר החלטתם לשים חומרים מתוך הטבלה, אז למה לא להציג את זה בצורה האמתית, שבה מופיע סמל היסוד, המספר האטומי שלו, שמו והמשקל האטומי שלו?. אם היה חשוב לתת רפרנס לכפית, אולי היה נחמד יותר פשוט לשים בגדול את הריבוע של גאליום, אותו חומר שממנו עשויה הכפית "הנעלמת".


2 תגובות על “הכפית הנעלמת – הקסם המסתורי של הטבלה המחזורית / סם קין

  1. מאד אהבתי אותו. יש כמה טעויות קלות פה ושם, אבל המידע רב ומעניין מוגש בצורה ידידותית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *