הללויה ומרמלדה

סיימתי את הספר הזה בשלושה ימים, מה שמעיד על קלילותו ועל השפה הקולחת והיפה.

הספר בעצם מורכב מארבעה חלקים, כל חלק מספר את סיפורה של דמות אחרת והחלק הרביעי מתאר משפחה שלמה. הסיפורים הם סיפורים מהחיים, ממש יומיומיים והרגשתי שחלק מהדברים הם סוג של טאבו – שאנשים חושבים אותם ומרגישים אותם אבל לא מעיזים להגיד. הכתיבה היא בפרקים קצרים קצרים, בחלק הראשון יש פרקים שמכילים רק כמה משפטים בודדים, מעין אנקדוטות, כמו רשימה. רסיסי סיפורים מהחיים. כל חלק מתחיל בילדות של הדמויות, סוקר אותה בכמה פרקים בודדים (והפרקים, כאמור, קצרים) ואז ממשיך להווה.

החלק הראשון נקרא שאול חיספין. שאול הוא בן לאבא דיפלומט שגר בחמש מדינות עוד לפני הגיעו לגיל 18, שבסופו של דבר השתקע בירושלים. שאול נשוי לאישה שאת שמה אנחנו לא יודעים וכל פעם שכותבים עליה משהו משתמשים בביטוי "אישתו של חיספין" (מה קרה לשאול? אנחנו במילואים פתאום?).

החלק השני נקרא מיכאלה. מיכאלה מתעסקת הרבה בעינייני אשכנזים-מזרחיים, היא מזרחית (בת למשפחת דהן) ובעלה, עודד, אשכנזי. היא מרגישה איזו החמצה – מול מירה, החברה הרווקה שלה שנשארת חתיכה בעוד היא, אחרי לידה, כבר לא ממש בגזרה של פעם וגם החמצה על הבעל שבחרה לעצמה, או יותר נכון – שמירה הכירה לה כשהיו צעירות. יש תחושה שהיא כל הזמן בתחרות עם מירה. היא קצת מתבאסת שהיא לא "עשתה הרבה חיים" לפני שהכירה את עודד והייתה רוצה להחזיר את הזמן קצת אחורה. כשהייתה קטנה אמרה למירה שהיא הולכת להיות מחסלת כשתהיה גדולה, מאז היא רק מפנטזת על להרוג אנשים כל הזמן…

החלק השלישי נקרא חלי ביטנר. חלי היא ילדת סנדוויץ והיא תקועה בין איתמר אחיה שמתבגר וכבר לא רוצה להתקלח איתה לבין ליבי, אחותה התינוקת שזוכה בכל תשומת הלב. ככה היא גדלה משוועת ליחס מכל הסובבים אותה. היא מקבלת דירה מהמשפחה בבנין שגרו בו פעם ועבר שיפוץ ואט-אט משתלטת עליו. היא מתפקדת כועד בית וככזו היא חטטנית לא קטנה. היא בודדה וסוג של חסרת חיים…

החלק הרביעי נקרא משפחת גבעון. במשפחת גבעון יש לנו את ההורים עמליה וחנוך והילדים – שי ועינת. עמליה לא מבינה למה שי ועינת לא מתחתנים ולא מראים גם שום רצון כזה וברגע של חולשה אומרת לעצמה: "חנוך ואני אנשים יפים. בעד זה היה לנו קל להתאהב ולאהוב. ואילו שי, שי לא מכוער אבל קטן מידי, מהדורת כיס של חנוך, ועינת, עינת אמנם יפה אבל שמנה כל כך […] משהו השתבש במעבר של הגנים בין הדורות" (עמוד 138). לכל אחד בסיפור הזה יש פנטזיות משל עצמו שאף אחד כמובן לא יודע עליהן. ההורים מגלים לאט לאט את ילדיהם ואיך הם מתבגרים אולי קצת אחרת ממה שהם ציפו.

לסיכום – ספר חמוד, לא מחייב, כתוב בשפה יפיפייה לטעמי. כל משפט שני התחשק לי להעתיק לעצמי, במיוחד בחלק של שאול חיספין. אלו אנקדוטות קטנות מהחיים שכולנו נתקלים בהן יום ביומו ועל חלקן אין לנו את האומץ לדבר. חשוב רק להבין שאלו ארבעה סיפורים שונים, הדמויות לא מכירות אחת את השנייה והן גם לא מתחברות בסוף (בניגוד למה שחשבתי אני). יחד עם זאת, יש תחושה משותפת שמלווה את כל ארבעת החלקים – ההחמצה, ה"תקיעות" הזו, התחושה שאנשים לא הגיעו לאן שהם רצו, איזו מין התפשרות כזו. קצת עצוב, כשחושבים על זה לעומק.


דירוג הקואלית:

(שלוש קואלות מתוך חמש – כי זה לא ספר "וואו", פשוט ספר חמוד.)


פינת העטיפה:

העטיפה היא ציור של כיור "של פעם" עם המראה שיש מעליו והמדף שיש מעל הכיור בכל הדירות השכורות… אני חושבת שהמטרה הייתה להביא אימג' שמתאים להרבה בתים, בעיקר לדירות שכורות ומשהו ארעי, משהו שלא השקיעו בו הרבה כסף וזמן בעיצוב. סוג של ברירת מחדל – וזה דווקא מתאים לדמויות בסיפורים שלפנינו, שלכולם יש תחושה של החמצה ולא של הגשמה. הציור עצמו הוא יפה ובמבט ראשון נראה כמו צילום (וכמו הרבה כיורים שראיתי, שום דבר מיוחד). זה יפה. לא מעבר לזה – וזה די דומה לסיפורים – חמוד. וזהו.


ציטוטים:

"שאול נוהג לדאוג.

שאול דואג למרחקים ארוכים.

כמו הג'ירפה של גפן שראתה את הגשם יומיים לפני כולם, שאול רואה מכל כנפות תבל את כל התרחישים הכי קודרים הכי שיכולים להמריא משם ולנחות לפתע אצלו בצלחת" (זו דוגמה ל"פרק" שלם)

"אשתו של חיספין שונאת תיאורים מילוליים שמשתדלים לתאר את האורגזמה הנשית. תמיד מופיעה שם המילה "פרפר", ובדרך כלל גם "עדין", ולפעמים גם צמד המילים "משק כנפיים". בולשיט. האורגזמה שלה דמתה לזו של שאול – ממוקדת וקולחת, חזקה ומשחררת, התפוצצות יוקדת של חום ואנרגיה בפולסים רבי עוצמה. בטח ובטח שלא קצה רשרוש עדין, לחישתו של מר פרפר".

"מילים ששאול אוהב: שכשוך וזילות, גיגית וגושפנקא, הללויה ומרמלדה (למרות שאת המרמלדה עצמה הוא שונא. מר נורא).

מילים ששאול שונא: ירכיים וחיך, מיד ומצב וזול, דל ורז".

"הלכה לה השינה, הוא חושב לעצמו, ביקרה פה, ועכשיו היא תעשה סיבוב בכל השכונה עד ששוב יגיע תורו. אפילו אולגה השכנה תירדם לפניו".


4 תגובות על “הללויה ומרמלדה / טליה שגיב

  1. תתחדשי על הבית החדש והיפה! ממש מקסים אצלך.

    סקרנת אותי מאד עם הספר הזה.
    אני מרגישה שיצאתי מהעניינים, כמה ימים בלי לבקר בחנות ספרים וזהו… העולם הספרותי משתנה :-))

  2. [quote name="הר הקסמים"]תתחדשי על הבית החדש והיפה! ממש מקסים אצלך.

    סקרנת אותי מאד עם הספר הזה.
    אני מרגישה שיצאתי מהעניינים, כמה ימים בלי לבקר בחנות ספרים וזהו… העולם הספרותי משתנה :-))[/quote]
    כמה ימים לא היית בחנות ספרים??
    אני מצליחה להחזיק מעמד האמת. גם ככה את רוב הקניות בזמן האחרון אני עושה ברשת וכשאני מגיעה לחנות ספרים – אני משתדלת להגיעכבר "שבעה" חחח

    תודה על הפרגון לאתר, תבואי לבקר שוב 🙂
    שבוע טוב!

  3. נכון לא מוכרחים?
    כי הרשימה כבר מפוצצת מכאלה שבאמת כדאי..

    המשך שבוע נהדר, שרון

  4. [quote name="עופר D"]נכון לא מוכרחים?
    כי הרשימה כבר מפוצצת מכאלה שבאמת כדאי..

    המשך שבוע נהדר, שרון
    ♥[/quote]
    ממש לא מוכרחים 🙂
    שבוע טוב ושנה טובה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *