המלחמה בסלמנדרות

הספר הזה מתחיל מסקרן, ממשיך מעניין, נהיה מדעי, נהיה עוד יותר מדעי ומסיים בסוג של סטירה לפרצוף, שבאופן כללי זה דבר טוב. מדובר במסמך ביקורתי מאוד נגד האנושות והדברים שמניעים את האנשים החזקים שיושבים להם שם בשלטון.

זה מתחיל בתור סיפור תמים והזוי משהו על רב חובל ותיק בשם י' ואן טוך, שיוצא לחפש מקומות חדשים לשליית פנינים. הביקוש לפנינים גדל ואיתו מחיר אוצר הטבע המקסים הזה ורוב החופים התרוקנו מפנינים. ואן טוך מחליט למצוא חופים שבהם עדיין נשארו פנינים. הוא מזדמן לאי נידח, שיש בו שמועות על "שדי ים". הוא שולח את הפועלים שלו לרדת למים באיזור והם עולים משם כעבור דקות בזעקות שבר, רועדים ולא מוכנים בשום פנים ואופן לרדת שוב.
בהיותו אחד שלא מאמין בשדים ורוחות, מחליט ואן טוך לבדוק את העניין ומגלה שמדובר בסלמנדרות גדולות שיש להן כושר למידה מדהים ושבעזרת טקטיקה נכונה של משא ומתן אפשר אפילו "לאלף" אותן שיעשו עבורו דברים כמו למשל…איסוף צדפות ושליית פנינים.
הוא יוצר קשר עם חבר עבר, ג"ה בונדי (יהודי כמובן) שעלה לגדולות ויש ברשותו ממון רב ומעלה הצעה עיסקית. ואן טוך צריך כסף על מנת לקנות ספינה חדשה וציוד וכך השניים מחליטים על שיתוף פעולה.

לאט לאט מתחילים להגיע דיווחים מכל העולם שהסלמנדרות האלה נראות ביותר ויותר מקומות. העסק מתחיל לצאת מפרופורציה כשאנשים מבינים את הפוטנציאל הגלום בסלמנדרות מעבר לשליית פנינים כגון עבודות מסוימות שיכולות להיעשות מתחת לפני הים והיו בלתי אפשריות עד אותו רגע עבור האדם.

ישנם פרקים ארוכים באמצע שהם מדעיים לגמרי, כולל עובדות מאוד מעמיקות, שאני מצאתי לעיתים מתישות, אבל יש משהו ב"עובדות" לכאורה שצ'אפק מביא שגורם לכל העסק להרגיש ממש אמיתי, כולל מראי מקום והתייחסות למקורות, שכמובן לא היו ולא נבראו. כשנזכרים בעובדה שמדובר בהמצאות של צ'אפק, שגם מראות את הכתיבה העיתונאית המופלאה שלו, זה נהיה אפילו די משעשע.

הספר מחולק לשלושה חלקים – בחלק הראשון מובאות קורותיו של ואן טוך ושאר המעורבים בתחילת דרכן של הסלמנדרות, החלק השני הוא החלק המדעי, שבו יש הרבה מאמרים ופרטים טכניים והחלק השלישי – המלחמה בסלמנדרות. צ'אפק הוא בחור עם הרבה הומור ויש קטעים ממש משעשעים, במיוחד בחלק המדעי עם מאמרים בשפות לא ברורות שאין להן תרגום או ציטוטים של אישים מפורסמים.

מדובר במסמך ביקורתי לא פשוט. כסף, כוח ושלטון הם הדברים שמאז ומעולם הניעו את האנושות ואלו שיש את כל השלושה – תמיד ירצו עוד ועוד. הספר פורסם לראשונה בצ'כית ב- 1936, בתקופת עליית הנאציזם לשלטון והדמיון די ברור ועדיין – הוא מתאים ועדכני גם היום. לא סתם הנאצים לא אהבו אותו (מעבר לעובדה הברורה שצ'אפק היה יהודי ואם לא היה נפטר מדלקת ריאות כבר היה מוצא את עצמו באיזה מחנה ריכוז, כמו אחיו יוזף). בני האדם מצליחים כל פעם מחדש להמציא משהו במו ידיהם שבסופו של דבר משתלט עליהם ופוגע בהם. מה יהיה גורל האנושות? האם הסלמנדרות ישתלטו על העולם? תצטרכו לקרוא כדי לדעת.

לספר מצורפת אחרית דבר מאת רות בונדי. כשבונדי עלתה מצ'כיה לארץ ישראל, היא הביאה איתה מספריו של צ'אפק במזוודתה. היא היתה זו שהביאה לכך שיתרגמו את ספריו בארץ והיא כמובן זו שמתרגמת את כולם. אחרית הדבר מאוד מעניינת ומגלה עוד פרטים על המחבר ועל פועלו.

הידעתם? צ'אפק פרסם בזמנו מחזה שבבסיסו עמד רעיון של אדם מלאכותי – ובעצם הוא זה שהמציא את המונח 'רובוט'.


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש – הדירוג קצת ירדכי קשה לקואלה עם פרקים מדעיים ופרטים טכניים כל כך ארוכים – ADD בשילוב עם ניסיון להישאר על העץ פוגע קשות בריכוז.)


פינת העטיפה:

כולכם ודאי יודעים שלכותבת הבלוג חולשה ורגישות לעטיפות ספרים. יש ספרים שנקנו במהלך השנים אך ורק בגלל כריכתם היפה (ואז התגלו כגרועים למדי לקריאה, אתם יודעים – "אל תסתכל בקנקן וכל זה…). כיוון שממש לא מדובר בספר חדש וגם לא בספר ישראלי תיארתי לעצמי שהוא יצא בכמה כריכות במהלך השנים אז יצאתי לבדוק. אז קודם כל – את העטיפה הראשונה לתרגום הישראלי אפשר לראות כאן, לא מתה עליה כל כך אבל זה לא נורא. ברחבי הרשת מצאתי ממש הרבה הרבה כריכות לספר הזה, זה פשוט לא ייאמן, חלקן טובות יותר וחלקן סתמיות לגמרי, אבל זה מעניין לראות את השוני בין המדינות ובין התקופות השונות שבהן יצא הספר לאור. תכננתי להביא כמה דוגמאות כאן אבל יש כל כך הרבה, שאני נאלצת לוותר (חפשו בתמונות של גוגל את השם באנגלית ובצ'כית וזה כבר ייתן לכם על הדרך את הגרסה הגרמנית והספרדית). אז את העטיפה החדשה של מחברות לספרות עיצב יקיר הבלוג אמרי זרטל. אני הרבה יותר אוהבת אותה מהעטיפה הקודמת והקודרת משהו של ההוצאה הראשונה. הצבעים בהירים, לא עליזים יתר על המידה, אבל גם לא שחורים ומדכאים. אני מאוד אהבתי, כן ירבו.


ציטוטים:

"היה חם במערכת, קיץ שלא קורה בו דבר, אבל ממש מאומה, שלא עושים בו פוליטיקה ושבאירופה לא קורה דבר; ואף על פי כן מחכים בתקופה זו קוראי העיתון הנאמנים, השוכבים בייסורי שעמום על חופי ים או בצל עצים דליל, מדוכדכים מהחום, הטבע, השקט הכפרי ובכלל מהחיים הבריאים והפשוטים בחופשה, מצפים בתקווה נכזבת מדי יום, שלפחות בעיתון זה יהיה משהו חדש ומרענן, איזה רצח או איזו מלחמה או רעידת אדמה, בקיצור מ ש ה ו, וכשאין בו אותו משהו, הם חובטים בעיתון ומכריזים במרירות שבעיתון אין שום דבר, אבל ממש לא כלום, ובכלל לא כדאי לקרוא אותו, ויבטלו את המנוי".


7 תגובות על “המלחמה בסלמנדרות / קארל צ'אפק

  1. בוקר אור!!
    איזו סקירה!!! יאאא… ממש אהבתי..
    יש ספרים שאני לא מתכוונת בכלל אך אחרי קריאה של סקירתך את עושה לי חשק
    מסכימה איתך מילה במילה לגבי העטיפה – BIG-LIKE
    כן יירבו כאלו סקירות…

  2. קראתי אותו מזמן, כנראה בתרגום הישן.
    לי לא היה קשה איתו בשום שלב, וכמוך נהניתי ממנו מאוד.

    שבת שלום

  3. [quote name="YAELZN"]בוקר אור!!
    איזו סקירה!!! יאאא… ממש אהבתי..
    יש ספרים שאני לא מתכוונת בכלל אך אחרי קריאה של סקירתך את עושה לי חשק
    מסכימה איתך מילה במילה לגבי העטיפה – BIG-LIKE
    כן יירבו כאלו סקירות…[/quote]
    תודה יעלי!!

  4. [quote name="עופר D"]קראתי אותו מזמן, כנראה בתרגום הישן.
    לי לא היה קשה איתו בשום שלב, וכמוך נהניתי ממנו מאוד.

    שבת שלום
    ☼[/quote]
    שבוע טוב עופר!
    מעניין האמת אם יש הבדל גדול בין התרגום הזה לתרגום הישן…

  5. ממש אהבתי בזכותך התחלתי לקרוא את הספר ואפילו ניסיתי לאלף חרדון אבל זה לא כל כך הלך…

  6. צ'אפק ממש לא היה יהודי, לא ברור מאין הבאת את זה. ובונדי ממש איננה היחידה שתרגמה את צ'אפק לעברית: הוא תורגם עוד בחייו, בשנות השלושים, על ידי מתרגמים רבים, וגם בשנות השבעים והשמונים. בונדי היא למעשה האחרונה שתרגמה את צ'אפק לעברית, אם כי היא תרגמה הכי הרבה מיצירתו. אבל יש המון ספרים (למעלה מעשרה שאני יכול לחשוב עליהם) שלא קשורים כלל לבונדי.

  7. הובא לידיעתי על ידי אחד מהגולשים שצ'אפק ככל הנראה לא היה יהודי ושהיו עוד מתרגמים שתירגמו את ספריו מלבד מרות בונדי. אני אמנם עשיתי מחקר קטן לפני כתיבת הפוסט אך אני תמיד שמחה להשתמש ב"חוכמת ההמונים" כדי לחדד ולהעשיר את העובדות ההיסטוריות, אז – לידיעתכם. חג שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *