הקיסרים חולמים

אני לא יודעת מה יותר גרוע – זה שלא אהבתי את הספר או זה שאני לא יודעת למה…

הסיפור הוא על איב ינסן, סוג של ילד פלא שהתחבר למתמטיקה אחרי שהוריו הרחיקו אותו בילדותו מהאהבה האמיתית שלו – בניית ערים ובנייה באופן כללי. זוהי בעצם ביוגרפיה בדיונית של איב שמתחילה בשנות השבעים בהונגריה, מולדתו של איב ומסתיימת אי שם בשנת 2048 בעיר עתידנית.

הספר התחיל ממש ממש בסדר, מתוארת בו ילדותו של איב והרצון שלו לבנות ולהבין את הסדר שעומד מאחורי היקום. הוא מקבל במתנה קוביות שיש בתוכן מגנט קטן ולא מפסיק להשתעשע בהן. הסקרנות לבניה מובילה לתאונה קטנה ומצערת שגורמת להוריו להחרים את הקוביות ולאיב לפנות אל המתמטיקה כתחליף. הוא הופך לילד פלא שקופץ כיתות ומקבל אינספור הזדמנויות, גם מעבר לים. הוא לומד באוניברסיטאות בבריטניה, אחר כך גם בצרפת (שם הוא מתוודה חזרה לאהבתו האמיתית – הארכיטקטורה) ולבסוף מוצא את משכנו הקבוע בניו יורק.

כאן מתחילות כל מיני התרחשויות. איב הופך לאחד האדריכלים המצליחים בתקופה, פותח משרד עצמאי ועיני הכל נשואות אליו. הוא טיפוס מגלומן ולא פשוט, שנאמן לרצונות ולחלומות שלו בלי הרבה התחשבות ב"מה נכון לעשות" או "האם זה אפשרי בכלל". הוא מכיר את אשתו לעתיד – מוניק, אבל כמי שהוא מקרה קלאסי של אחד שעסוק בעבודתו יותר מידי, איכשהו אשתו הופכת להיות אהבתו השנייה. מכאן הנפילה היא בלתי נמנעת וכואבת מאוד.

הספר פשוט מפוצץ בפילוסופיות ולפעמים נשמע כאילו יש בו הרבה סיסמאות, שאני לא בטוחה שתמיד מתאימות. יש הרבה להג על אסתטיקה, משמעות היופי וכל זה… לא יודעת, לי אישית זה היה נראה כמו קשקשת יותר מידי נפוחה. פשוט לא הצלחתי להתחבר. אמא שלי הייתה אדריכלית בעברה ודווקא עיניין אותי תהליך הבנייה של מבנה, המחשבות שעומדות מאחוריו, ההתחשבות בטבע ועוד כאלו תחשיבים. אבל כאן – פשוט איכשהו זה התפספס לי.

ההתחלה הייתה נחמדה, הסיום היה לא רע, אבל באמצע קורה משהו לא ברור. אפילו ציטוטים אין לי, למעט אחד…

לזכות הספר ייאמר שזה מאוד מפתיע שכתב אותו סופר ישראלי, בעיקר בגלל שכל ההתרחשות היא לא כאן ואין שום זיקה לארץ ישראל.


דירוג הקואלית:

(שתיים וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

העטיפה דווקא לא רעה בכלל, והיא הייתה אחת הסיבות שביקשתי את הספר לביקורת. אנו רואים פנים של גבר מבוגר יחסית, עיניו עצומות (חולם?), לראשו זר עלי דפנה כמו של קיסר ומעליו מבנים ארכיטקטונים שונים, בניינים. האימג' עצמו יפה ומעניין והדמות המבוגרת בהחלט מתחברת עם איב של סוף הספר. כמובן שכשמסתכלים על זה במובן המילולי זה נראה מעט פשטני – "קיסרים" וזר עלי דפנה, "חולמים" והעיניים העצומות כאילו הדמות חולמת אבל זה בהחלט מעביר את הסיפור, את החלומות של איב על בנייה של עיר אוטופית עתידנית.


ציטוטים:

"ביצירה, בלידה, חשב איב תוך כדי הליכה בין העצים, כבר מקופל מות היוצר, המוליד, כשם שבהרס מקופלת ההתחדשות. יצירה אנושית, כמו יצור אורגני, לעולם לא תהיה בלתי מתכלה, היא תשאף באותה מידה לנצח של עצמה ולהרס של עצמה".


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *