נתחיל מזה שזה ספר שהיה לי לא פשוט לקריאה, לפחות בהתחלה. יש פה בעצם שלושה סיפורים, בזמנים שונים, ובסופו של דבר הכל מתחבר ומתקשר. לקח לי כמעט חמישים עמודים להתאפס על הדמויות ולקשר כל אחת לסיפור המתאים. בשורה התחתונה – זה היה לגמרי שווה את המאמץ.

אז יש לנו שלושה קווי עלילה –

הראשון ואולי הכי מפורט הוא סיפורו של פיטר. פיטר הוא בעל עסק לניקוי בתים (בעיקר בתים של אנשים שנפטרו והושארו בזוהמה מוחלטת). הוא בודד ומבלה חלק מזמנו הפנוי בספרייה. באחד מביקוריו הוא מעלעל בספר בוטניקה ונופל לידיו מכתב אהבה שהושאר בין הדפים. במכתב מצוינים שמות של כמה פרחים נדירים והוא מחליט לחקור עליהם ובסופו של דבר גם יתור אחריהם בעולם בחברת גבר שהכיר בשם הנס ברג. דבר שישנה את חייו לנצח.

השני הוא הסיפור של דוקטור קול, חוקר ימי שממש בפרק הראשון של הספר כמעט מסיים את חייו בתוך תא מחקר תת ימי (מעין צוללת), הוא מוצא בבטנו של לוויתן קופסה שחורה של טיסה שנעלמה לפני 30 שנים ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלה. מציאת הקופסה השחורה מעלה תקוות שאולי יגלו מה עלה בגורל הטיסה ומדוע התרסקה. פרופסור קול מקבל תשומת לב חדשותית רבה בעקבות הגילוי, אבל הוא בכלל לא מעוניין בה. מבחינתו הם מתעסקים בכל מה שלא חשוב.

השלישי הוא סיפורו של דאב. דאב הוא ילד מאומץ אשר נאסף לביתם של לן ומוד כמשפחת אומנה ובסופו של דבר נשאר שם כל חייו. בגלל עברו במשפחות אומנה רבות הוא סובל מחרדת נטישה, שמשתפרת רק במעט במהלך השנים. בבגרותו הוא עובד כטלפן במוקד אמבולנסים. לאחרונה הוא מתחיל לסבול מכאבי ראש ובעקבות אלה עולים אצלו זיכרונות לא שלו, זיכרונות שהוא רואה בבהירות רבה ובפרטי פרטים, ממש כאילו הוא חווה אותם.

איך שלא מסתכלים על הספר הזה – זה ספר על עבר, הווה ועתיד. פיטר מתחקה אחר הפרחים שצוינו במכתב כלשהו מהעבר, זה נותן משמעות חדשה לחייו בהווה ומשנה את עתידו לחלוטין. דאב נזכר בזיכרונות מהעבר שכלל לא שייכים לו, כאבי הראש משפיעים על ההווה שלו וההחלטה לחפש את בעל הזיכרונות תשפיע על עתידו. דוקטור קול מצא קופסה שחורה של טיסה שקיבלה את השם "הנשכחת", והתקווה היא שיגלו עליה עוד פרטים מהעבר, הגילוי משפיע על ההווה שלו. זה ספר על זיכרונות ועל איך כל אחד רואה את הדברים מנקודת מבט קצת שונה.

כמו שציינתי, זה ספר לא פשוט לקריאה לאנשים עם ריכוז רופף כמו שלי, יחד עם זאת הרגשתי שאני עוברת סוג של מסע, בדיוק כמו שהגיבורים בסיפור עוברים. פיטר עובר תלאות וכמעט מקפח את חייו בחיפוש אחר הפרחים מהמכתב. אגב, הפרחים כל כך סיקרנו אותי, שחיפשתי אותם בעצמי ברשת וגיליתי שהם תוארו בצורה מדויקת מאוד בספר. כקוראת עברתי עם פיטר את מסעו בנמיביה, במקסיקו, בצ'ילה והרחקנו עד סומטרה.

לקראת סוף הספר, כשהדברים החלו להתבהר, הרגשתי כמו בספר מתח כשכל הרמזים מתחילים להתחבר והכל נופל למקום הנכון. מעין קתרזיס. והתרגשתי. המון. סיימתי את הספר עם עיניים לחות, מה שלא קרה לי כבר הרבה זמן.

בקיצור – מומלץ מאוד מאוד ושווה את המאמץ!.

פרק ראשון להתרשמות אפשר לקרוא כאן

---

דירוג הקואלית:

(ארבע וחצי קואלות מתוך חמש)

---

פינת העטיפה:

העטיפה יפיפייה ומשקפת יפה את תוכן הספר – פרחים. רק חבל שהפרח על הכריכה שייך לפסיפלורה, שדווקא היא לא מוזכרת בספר. אהבתי יותר את העטיפה המקורית של הספר (כאן) שבה רואים רישומים של הפרחים אשר מוזכרים בספר. חזרתי הרבה לכריכה והסתכלתי עליה, היא באמת יפה ואני מניחה שהייתה סיבה למה נבחר דווקא הפרח הזה, רק חבל שהוא ספציפית לא קשור לעלילה.

---

ציטוטים:

"אמנם הנס היה דוקטור לפסיכולוגיה והוא היה מנקה, אבל שניהם טיפולו בחרא של אנשים אחרים".

"אם מישהו מעז לשאול את קול בענייני אמונה – זה קורה לעתים נדירות, אבל קורה – הוא תמיד מקדיש זמן כדי להסביר שאלה שלא מקבלים את התפיסה הזאת הם אלה שפונים לאלוהים ומאשימים אותו בחסרונותיהם, רק מפני שהם לא נמצאים במצב תמידי של התעלות משולחת רסן. סביר הרבה יותר שהאשמה נעוצה באבות שלהם ולא באבינו שבשמיים".

---