יוצאים לגנוב סוסים

איזה ספר מקסים ומרגש!
הספר בעצם מתחיל מהסוף, מנקודת מבטו של טרונד, אלמן בן 67.
טרונד החליט להתנתק מכל מה שקשור לעברו ועבר לגור בביקתה מבודדת באמצע היער, לא רחוק מהגבול עם שוודיה.

היתקלות עם שכן בשעת לילה מאוחרת מחזירה אותו לזכרונות ילדותו ולקיץ אחד במיוחד בחברת אביו.
הפרקים לא ארוכים והם לסירוגין – פעם פרק מההווה ופעם פרק מהעבר.
לכל אורך הספר יש התעסקות בסוגיות הרגישות שביחסים בתוך המשפחה, יחסי אב ובן ואחים, בבחינת המיניות תוך כדי התבגרות והרעיון של "להיות גבר", במיוחד בעיני אבא.
התיאורים בספר כל כך מקסימים ומרגשים שאפשר ממש להרגיש את החורף והשלג עוברים מבעד לדפים (אפילו בימים חמים כאלה).
הציטוטים שהבאתי הם קטעים ארוכים מפני שפשוט כל התיאורים יפים ומרגשים. מקווה שתחשבו כמוני.
מומלץ בחום.


דירוג הקואלית:

(חמש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

תאור פינת העטיפה


ציטוטים:

"השמש זרחה. ישבתי על ספסל השייטים האחורי בעיניים עצומות אל מול האור ואל מול פרצופו המוכר של אבי בשעה שחתר בתנועות מיומנות, וחשבתי איזה מין הרגשה זו לאבד את החיים בגיל צעיר כל כך. לאבד את החיים, כאילו החזקת ביצה בידך, ופתאום היא החליקה, נפלה ארצה והתנפצה, וידעתי שלא ייתכן שמרגישים משהו בכלל. מי שמת – מת, אבל בשבריר השניה הזה שלפני; אם אתה מבין אז שהכל נגמר, איזה מין הרגשה זאת. היה שם פתח צר, כמו דלת קצת-קצת פתוחה, וניסיתי להידחק לתוכו משום שרציתי להיכנס, ואור זהוב עלה מפס השמש כנגד העפעפיים שלי, ולפתע החלקתי פנימה, וללא שום ספק הייתי בפנים כהרף עין, והדבר לא הפחיד אותי בכלל, רק הייתי עצוב והשתוממתי על הדממה ששררה בכל. כשפקחתי את העיניים נותרה בי התחושה."

"אנשים אוהבים שמספרים להם כל מיני דברים, לא יותר מידי, בנימה צנועה ואישית, והם מאמינים שהם מכירים אותך, אבל הם לא מכירים, הם יודעים עליך, משום שהם מלקטים עובדות, לא רגשות, לא מה דעתך בנושא כלשהו, לא כיצד מה שעבר עליך וכל מה שהחלטת לעשות הפכו אותך למי שאתה. במקום שאת הם ממלאים את הפערים ברגשות ובדעות ובהשערות שלהם, ומרכיבים חיים חדשים שהקשר בינם ובין חייך רופף למדי, ואז אתה יכול להיות רגוע. איש לא יוכל לגעת בך, אם לא תרצה בזה. כל מה שנותר לך לעשות הוא להיות מנומס ולחייך ולהימנע ממחשבות פרנואידיות, משום שהם מדברים עליך ולא משנה מה תעשה, זה בלתי נמנע, וגם אתה בעצמך היית נוהג כך".


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *