לחוץ חתונה

אחרי הכבדות של הספרים האחרונים הרגשתי שמגיע לי קצת חופש. חופש מהעבודה לרגל חג הפסח – קיבלתי. חצי חג הילד אצל אבא שלו – קיבלתי. אז מין הראוי שגם אקבל חופש מלחשוב יותר מידי, חופש מספרים כבדים שגורמים לי להרהר בהם הרבה וכמובן לא עלינו – חופש מדמעות.
אי לכך ובהתאם לזאת, עשיתי משהו שאני לא עושה לעיתים קרובות – קניתי ספר. ועוד רב מכר!
הקרובים אלי יודעים שאיכשהו יוצא שאני לא קוראת רבי מכר. או שאני מקבלת אותם לפני שהם נהיים כאלה, או שבכוונה אני קוראת אחרי שכל הבאזז נרגע. אני מתבאסת לעלות לאוטובוס או לחכות אצל רופא ולגלות שכולם קוראים את אותו הספר שאני קוראת. זה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, עוד יתחיל דיון ואנשים שאני לא מכירה יתחילו לשאול את דעתי על הספר ויפריעו לזמן קריאה יקר.

רצה הגורל והזדמנתי לחנות ספרים כדי לבקר חברה שחתמה על ספר שלה. באתי להגיד שלום, לתמוך ולפרגן בקניית ספר לאחיין שלי. על הדרך, שאלתי אותה אם היא שמעה על הספר "לחוץ חתונה", כאחת שאני סומכת על דעתה. היא אמרה שזה ספר חמוד מאוד, ו"או שאוהבים אותו, או שממש לא". אמרתי לעצמי – יאללה, כמה גרוע זה כבר יכול להיות?. אז קניתי. וקראתי. וסיימתי תוך 48 שעות. ואני יכולה להגיד לכם – לא שנאתי אותו, גם לא התעלפתי ממנו, אבל הוא בהחלט חמוד ומתוק. קומדיה רומנטית כהלכתה, רק מהצד הגברי של המשוואה.

אדם לפיד נמצא חודש לפני יומולדת 30. כל החיים שלו הוא חולם על חתונה (כן, שמעתם נכון). הוא בחור רומנטי, רגיש, שיודע לבשל ולא מבין כלום בכדורגל (אבל ממש אוהב את התלבושת הוורודה של ברצלונה במשחקי חוץ), הוא אוהב שופינג ואין לו מושג איך מחליפים גלגל. הוא מת על קומדיות רומנטיות ועל ג'וליה רוברט ומנהל דיונים על מי מהספייס גירלס הכי שווה. והוא קצת שמנמן וחסר ביטחון לגבי הגוף שלו. ולא, הוא לא גיי. די עם ההכללות.

הוא מנהל מערכת יחסים במשך שלוש שנים עם שירן. זאת לא בדיוק מערכת היחסים המאגדות שהוא תכנן לעצמו, אבל איכשהו אצלו בראש הוא גורם לזה להיראות בסדר. הוא מתכנן להציע לה נישואין וברגע האמת…מקיא לה על הנעליים. שירן עוזבת את הבית ומשאירה את אדם מתבוסס בהשפלה.

לאדם יש שני חברים טובים – ערן וירדן. ערן הוא חבר ילדות עוד מבית הספר. הוא הקלישאה הגברית בהתגלמותה – גבוה, גדול, אוהב לאכול (שלוש צלחות חומוס אחת אחרי השנייה), שרוף על כדורגל וכתוצאה מזה כל מטאפורה והסבר מלווה במושגים מהעולם הזה והוא נשוי. האמת שערן ממש הצחיק אותי. במיוחד עם הקטע הזה של הכדורגל. אני מבינה קצת בכדורגל, מכירה את החוקים ולא שואלת "מה זה נבדל?" ואפילו מכירה כמה וכמה שחקנים. לערן יש תיאורה שלמה שמחלקת בחורות לפי שחקני כדורגל – יש מישהי שהיא רונאלדו ומישהי שהיא פירלו. אני יודעת שזה נשמע סקסיסטי לגמרי, אבל זה היה פשוט קורע, במיוחד אם אתה מכיר את השחקנים (אני מניחה שרוב הבחורות לא והן פספסו את הבדיחה וחבל).
ירדן חברה של אדם מהצבא, מהתקופה ששניהם שירתו בעיתון "המחנה". היא בערך הדבר הכי מסרס בעולם (חוץ משירן אולי). היא קטנטנה – 153 ס"מ בלבד, וכפועל יוצא של העובדה הזו (בדיוק כמו פינצ'ר), היא עושה הרבה רעש, אין לה גבולות ולא מעניינת אותה דעתו של אף אחד אחר.

כשאדם מתבכיין לירדן על הפרידה משירן, היא עסוקה בלמצוא חומר לכתבה גדולה שהיא צריכה להכין עבור גיליון חג בעיתון שהיא עובדת בו. מפה לשם, עולה הרעיון לעשות את הכתבה על אדם. על הבחור שרק רוצה למצוא אהבה ולהתחתן לפני גיל 30. אדם לא כל כך מתלהב מהרעיון אבל בסוף נכנע. לא שיש לו הרבה ברירות.

מכאן מתחיל מסע משעשע בדרך לאהבה הנכספת.

הספר הזה מוצף קלישאות, מרמת הדמויות ועד רמת העלילה. וזה דווקא בסדר. קלישאות מוכרות. קלישאות זה כיף לפעמים. קלישאות זה מתוק. ולא בכדי יש כל כך הרבה סרטים בז'אנר הזה. וזה בהחלט עושה את העבודה כשמחפשים משהו קליל וחמוד לקרוא ולהעביר איתו את הזמן. אחלה ספר טיסה ו/או חופשה.

בקיצור – אני ממליצה. עם איזה קוסמופוליטן בצד. כדי שיהיה קלישאתי עד הסוף, למה לא?


דירוג הקואלית:

(שלוש וחצי קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

הכריכה חמודה ודי סטנדרטית. היא מאוד הולמת את הסיפור. רואים יד של גבר מציצה מאחורי דלת ומחזיקה זר פרחים. קשת הגוונים נעימה מאוד לעין. הדבר היחיד שהפריע לי אלו כל הסופרלטיבים על הכריכה, שאני באופן אישי לא אוהבת אותם אף פעם, בלי קשר לספר.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *