מאוזן הים עד תרנגולת הבית

אני מאוד אוהבת בעלי חיים. יש ימים שלמים שאני מבלה מול ערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק וכל פעם מתפעלת מחדש מנפלאות עולם החי ועל כמות החיות שאנחנו בכלל לא מכירים עדיין. כל הזמן מגלים מינים וזנים חדשים ולכל אחד מהם יש התנהגויות שונות, בתי מחייה שונים ולפעמים סודות שבני האדם לא מצליחים לפענח (ואולי טוב שכך).

הספר הוא בעצם ספר מדעי (אולי עיוני?) ברובו שנשען על עובדות וסיפורים מכל מיני מקורות וגם הרבה מאוד מהצד האישי של ג'פרי עצמו. זאת בעצם הבעיה היחידה עם הספר – ג'פרי נכנס לזה קצת יותר מידי… הוא כל כך נגד גני חיות וניסויים בבעלי חיים וכל דבר אחר שפוגע בחיות וגורם להכחדתן (ואני מודה שאני שותפה לחלק גדול מהאג'נדה שלו) אבל לפעמים זה פשוט מאפיל על העובדות המדעיות שלשמן התכנסנו. לפעמים הוא מפליג בתיאורים ובכעס שלו על פני כמה פסקאות עד שמצאתי את עצמי שואלת – רגע, מה אני קוראת כאן?

כעיקרון, מדובר ב"ביבר של מאה בעלי חיים אהובים" וכשמו כן הוא – גן חיות טקסטואלי. הספר מתחיל ב"אוזן הים" ומסתיים ב"תרנגולת הבית" ומכאן השם. על כל חיה כתובים שניים-שלושה עמודים. ג'פרי מביא הרבה אנקדוטות משעשעות וציטוטים מספרים שהם לא בהכרח עיוניים. זה עושה את זה מאוד מעניין והרבה יותר אישי. אין את המרחק הזה שלפעמים אני מרגישה כשקוראים ספר עיון. מעבר לזה שפשוט מרגישים שג'פרי אוהב את החיות האלה אהבת נפש (אם תשאלו אותי – הוא אוהב אותן הרבה יותר משהוא אוהב בני  אדם).

זה ספר אידיאלי לשירותים. אני יודעת שזה לא נשמע טוב… אבל אני אומרת את זה ממש בקטע חיובי. זה הרי לא סיפור עלילתי, אין בו מתח אבל כן יש בו הרבה אנקדוטות שמסיימים לקרוא בכמה דקות – בדיוק הזמן שמבלים בשירותים. כל פעם שאני או בעלי שיחיה היינו יוצאים מאותו מקום שהמלך הולך לבדו, חזרנו עם עובדות על חידקנים (בבקשה אל תאכלו קוויאר), גמלים או דבורים.

וכדי לגרות לכם קצת את החושים הנה כמה דוגמאות-

אוקפי הוא הבעל החיים היחיד שיכול להגיע עם הלשון לאוזן – ללא ספק יכולת חשובה בטבע. כל כך חשובה שהוא זן נכחד.

מלכת הדבורים יכולה לקבוע את זוויגו של הצאצא שעתיד לבקוע מביצה שזה עתה הטילה והזכרים בכוורת מסולקים בחורף על ידי אחיותיהם וקופאים מקור בחוץ…

המשקל הממוצע של האשך הימני של זכר לוייתן גדול סנפיר הוא טונה אחת!! (המשקל כן? לא הדג טונה…)

וכמובן – הקואלה החביבה שלי – נעשה לה עוול גדול כאן בספר, נאמר שאין הרבה מוח בקודקודה, שמה שכבר כן יש לה הוא די קטן, ואולי אחת הסיבות לכך היא שהקואלה פשוט עסוקה במשך עשרים שעות מהיממה בשינה. הן אימהות טובות והישרדותם של הצעירים לאחר גמילה מגיעה ל-100 אחוז. עוד נתון משעשע הוא שבגלל היעדר התנועה והמוח הקטן הקואלות נופלות לעיתים מין העצים…

לסיכום – ספר חמוד להעביר איתו את הזמן במקביל לקריאת ספרים אחרים, לכל אוהבי החיות למינהם ולאלו שאוהבים להבריק באיזו יציאה מעניינת באמצע שיחת מטבח במשרד (תודו שהאשך של הלוייתן לוקח כל שיחה בהליכה). חביב ביותר ולדעתי גם חשוב, יש כאן אקט קצת חינוכי (אפילו אם טיפה קיצוני) ואנחנו צריכים להבין לצד מי אנחנו חיים ולכבד גם אותם.


דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש – כי זה חיות, כי זה חשוב וכי זה מעשיר את הידע.)


פינת העטיפה:

העטיפה מקסימה ועיצב אותה אמרי זרטל יקיר הבלוג. האיור עצמו הוא כמובן לא שלו אבל הבחירה מצויינת והתוצאה צבעונית ויפייפיה. אין יותר מידי מה להגיד עליה כי אין כאן איזה מסר נסתר או משהו מתחכם. פשוט ויפה.


5 תגובות על “מאוזן הים ועד תרנגולת הבית / ג'פרי מוסאייף מאסון

  1. תודה על ההמלצה. נראה מאוד מעניין. התעניינתי בספר הזה לפני כן וכעת, לאחר ההמלצה שלך, מקווה שהוא יגיע במהרה לספריה.

  2. נשמע חביב בהחלט.
    מין מדע פופולרי חביב שכזה.

    תודה, ובוקר טוב לך

  3. [quote name="שירלי וייסמן"]תודה על ההמלצה. נראה מאוד מעניין. התעניינתי בספר
    הזה לפני כן וכעת, לאחר ההמלצה שלך, מקווה שהוא יגיע במהרה לספריה.[/quote]

    התענוג כולו שלי.
    תחזרי עם רשמים ברגע שתשימי עליו את הידיים.
    יום טוב!
    שרון

  4. [quote name="עופר D"]נשמע חביב בהחלט.
    מין מדע פופולרי חביב שכזה.

    תודה, ובוקר טוב לך
    ♥[/quote]

    בוקר טוב עופר!
    אם אתה בעיניין של בעלי חיים – זה הספר בשבילך.
    בהחלט חביב.
    שיהיה אחלה יום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *