מזוודה על השלג

היה קשה לי לכתוב את הסקירה הזו. כבר כשסיימתי אותו חשבתי לעצמי "מה אני יכולה להגיד על הספר הזה?", כי בסך הכל זה ספר בסדר. אפילו בסדר גמור. אבל יחד עם זאת, זה לא המריא הרבה מעבר לזה. ספר שבהחלט מתאים לקריאה בין ספרים "כבדים" או בחופשה.

אחת משתי הדמויות המרכזיות בספר היא לנה שנולדה ברוסיה ועלתה עם משפחתה ארצה בעודה ילדה. היא טסה לרוסיה בשליחות אימהּ על מנת להביא את אפרו של סבהּ (אבי אימהּ) ולברר עוד עינייני ירושה. שם היא מתארחת בדירתה של מרינה, חברתהּ של אימהּ. את האפר היא משיגה די מהר אבל בדרך נגלים אליה כל תולדות משפחתה דרך היומן האישי שהותירה סבתהּ, הדמות השניה המרכזית בספר, דברים שהוריה של לנה הסתירו ממנה במשך שנים וממש כאילו "מחקו" כל זכר לעבר הרוסי שלהם ושל הקרובים אליהם. לנה מתחילה לקרוא את היומן ותוך כדי זה אנו מתוודעים לחייה של סבתהּ ועל החיים ברוסיה של שנות החמישים.

הפרקים בהתחלה הם בהווה – סיפורהּ של לנה וההגעה שלה לרוסיה. לאחר מכן מתווספים פרקים מהעבר, המסופרים מפיה של סבתהּ של לנה (בגוף ראשון) וכך זה ממשיך לסירוגין עד סוף הספר.
לנה מגלה דברים רבים, שקרים ובגידות בעברה של המשפחה שלה, על סבהּ וסבתהּ ועל איך (ואיפה) אימהּ גדלה והיא בילתה את שנותיה הראשונות בעולם.
היא גם מגלה אהבה.
היא לא זוכרת כמעט כלום מהשנים שגדלה ברוסיה ויש דברים ש"חוזרים" אליה תוך כדי ההתקדמות בסיפור (לא לאלו שלא מדבר אליהם זרם התודעה).
אני, אישית, מאוד אהבתי את התיאורים של רוסיה, בעיקר של מוסקבה, השלג והקור הבלתי נסבל, הבטון, המבנים וכל מיני מנהגים ואנקדוטות רוסיים שלא הכרתי.

הסיפור הוא מורכב, הרבה דמויות. (הייתי מעדיפה סיפור פשוט יותר שמסופר כמו שצריך ובצורה עשירה מאשר סיפור מורכב כל כך שלא תמיד אני מבינה מה קורה עם שפה די פשוטה).
הכל היה קצת צפוי מידי לטעמי. העלילה באמת מלאה, יחד עם זאת הרגשתי שאני הולכת קצת לאיבוד בתוך בליל הדמויות (שכל אחת לכשעצמה היא מלאה) ולא פעם נתקלתי בשם שלא זכרתי איפה בדיוק בסיפור אני צריכה להציב אותו…
סך הכל, זה ספר נחמד, שזורם די מהר ובקלות (סיימתי אותו בשלושה ימים). אפשר להגיד "ספר טיסה משודרג".


דירוג הקואלית:

(שלוש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

עוד לפני שקראתי על מה הספר היה ברור לי שמדובר ברוסיה. אין ספק שהתמונה ממחישה מאוד טוב את האוירה הכללית של רוסיה – על השלג, הקור, המבנים והניכור הכללי שלה. אבל זה קצת צפוי לטעמי. זו לא עטיפה שגורמת לי לחשוב. זו עטיפה שמראה בדיוק את מה שזה.
אותו כנ"ל לגבי השם – מזוודה על השלג – ברור שמדובר ברוסיה ובנסיעות, או נדודים. גם כאן – בדיוק מה שזה.
אני אישית אוהבת שנותנים לי גם לחשוב קצת, אבל זה לא עושה נזק לספר במקרה הזה.
לשיפוטכם.


ציטוטים:

"הבוקר חכם מן הלילה"

"אני זוכרת את הגובלן. שעות הייתי מביטה בו ומדמיינת לי שהולכים שם מלכים, נסיכות ונסיכים, שחייהם הם חסרי דאגות והם גרים בטירות מפוארות ולעת ערב הם יוצאים לטיול באחוזתם. הנשים לובשות שמלות תפוחות ובידיהן מטריות, והגברים במקטורנים עם צווארוני מלמלה ובמכנסיים שמגיעים עד הברכיים ובנעליים מחודדות. "לא רע לחיות ככה", אמרה סבתא וקרצה בעינה, ואני חייכתי וידעתי למרות גילי, שאמרה דבר שאסור לומר אותו".

"הכורסה האהובה עלי עמדה בפינתה ולצדה מנורת הקריאה שהאירה לי את כל דפי הספרים שקראתי עליה ונמלטתי דרכם אל מקומות אחרים ואל חיים שלעולם לא אחיה".

"ויתור גורם לפחות נפגעים".

הספר התקבל לקריאה ממועדון קריאה


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *