alt

…והפעם משהו קצת שונה.

נפלה לידי ההזדמנות להשאיל את פרויקט הגמר של לין פישר, סטודנטית לעיצוב גרפי משנקר.
לין ואני חברות כמעט חמש שנים, עוברות תקופות on and off, כמו כל חברות והיא תמיד הייתה סוג של חידה מבחינתי.
היא בת גילי (31), יש לה אח ואחות והיא בת לאם יהודיה ואבא גרמני. את שנות ילדותה היא עברה בגרמניה עד שהמשפחה עלתה ארצה והשתכנה בקיבוץ. מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה.

משמעות המושג מישלינג היא – בן תערובת. בשנת 1935 כשנחקקו חוקי נירנברג ל’הגנת הדם והכבוד הגרמני’ – אז הוגדר מיהו ארי ומיהו יהודי. מי שאחד מסביו היה יהודי או שהיה צאצא לנישואי תערובת בין יהודים וארים- נחשב למישלינג. המישלינג זכו למעמד שונה מהיהודים אך לא השתייכו לגזע הארי ועל כן הוטלו עליהם הגבלות. הם מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן: הם היו חלק משני צדי המתרס- אך למעשה לא השתייכו לאף צד. רבים מהם שירתו בצבא הגרמני אך רבים אחרים נשלחו יחד עם אחיהם אל מחנות המוות.

זה לא ספר קריאה כמו שאתם מכירים.
יש כאן צילומים, טקסטים ורישומים שממחישים איך זה לגדול במשפחה "מעורבת", דווקא דרך נגיעות באבני דרך "רגילות" במהלך החיים כמו עדות אישית מהמשפחה על החתונה של ג`רלד הגרמני ויונת היהודיה.
בתחילת הספר ישנו אילן יוחסין של שתי המשפחות, בסופו של האחד ג`רלד, אביה של לין ובשני – יונת, אימה של לין.
לאחר מכן, מובאים צילומים ישנים של הסבים והסבתות. עמוד אחד תמונה של הסבא היהודי (יצחק) וממול תמונה של הסבתא הגרמניה (אלזי), התמונות הן מאותו זמן ונראה כאילו הם עברו תחנות דומות מאוד בחיים. הבית בכפר סילבר וממול הבית בשיינפלד, המבורג.
הספר מחולק לכמה פרקים שבכל אחד מהם צילומים יפייפיים, חלקם ישנים וחלקם צולמו בעזרת העין הרגישה להפליא של לין, טקסטים קצרים – קטעי שיחות בעיברית, אנגלית וגרמנית וטקסטים שלין כתבה בעצמה.

הספר עוסק בחיבור הטעון בין אב גרמני לאם יהודיה בחיי המשפחה כשהעבר המנוגד, שקיים מתחת לפני השטח, מפעפע אל תוך המציאות היומיומית. הוא מאורגן בסדר כרונולוגי ומציג תחנות טריוויאליות בחיים שדרכןם נחשף בכל פעם אלמנט אחר בסיפור המורכב- היחס של דור המלחמה לבחירה של ילדיהם, התמודדות מול החברה הישראלית או התמיהה לגבי מה הסבים מהצד של האב עשו במלחמה.
זהו מסע לילדות, דרך השואה, המלחמות, הביקור ביורודיסני, העליה ארצה ועד בגרות שלושת הילדים שנולדו למשפחה ה"שונה" הזו.

בסוף הספר מובא כנספח תרשים שמתאר בצורה מאוירת ומוסברת מיהו יהודי ומיהו מישלינג על פי חוקי הגזע של נירנברג, שנלקחו מתוך ספר ארגון של המפלגה הנאצית ב-1943. טבלת נירנברג מהווה אלמנט גרפי ורעיוני בספר – ריבועים עם קוים אלכסוניים, חלקם מחולקים יותר וחלקם פחות. ממש כמו הנסיון לחלק אנשים ל"נישואים מותרים" ו"נישואים אסורים". הסמלים שבה מתפקדים בספר בצורות שונות- כעץ משפחתי, כסימון וכייצוג לצדדים השונים במשפחה.

הספר עובר דרך המצבים האבסורדים ונוגע במקומות הבעייתיים' אך נסגר בפרק מפוייס שמבקש להציג את המפגש הקוטבי באור חיובי ולהוכיח שחיבור כזה אפשרי ושה’מישלינג’ חי.” מיותר להגיד שאהבתי את הספר. התרגשתי מכל דף, צילום וטקסט. בשבילי זו הייתה דרך להכיר את לין הרבה מעבר למה שחמש שנות חברותנו נתנה לי.

אני יודעת שזה ספר שיהיה קשה מאוד לשים עליו את הידיים ועדיין הייתי רוצה שתתרשמו, אז הבאתי מספר דוגמאות:

alt

לינק לפליקר (אפשר לראות עוד עמודים מהספר)

עבודות נוספות של לין


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *