ספרי ילדים – חלק א'

 

הרבה ספרי ילדים טובים הגיעו אלי לאחרונה. ריכזתי את אלה שאהבתי בשני פוסטים. לפניכם החלק הראשון.


 

מוצא המינים / צ'ארלס דרווין | הוצאת שוקן | עיבדה ואיירה: סבינה רדווה

אישית, אני מאוד אוהבת את דרווין ומרותקת מכל מה שכתב. לשמחתי גם הגדול (8.5) נדבק בחיידק הסקרנות לאבולוציה. הספר מסביר בצורה פשוטה את תורת האבולוציה, מספר על דרווין עצמו ותהליך הברירה הטבעית. הטקסט מלווה באיורים מקסימים, שמאוד עוזרים לתהליך ההבנה (גם עבור הגדולים) אין כמו אימג' ויזואלי על מנת להמחיש את השינויים. הספר מלמד על התבוננות בטבע והסקת מסקנות. בעולם שכולו מסכים, אלו ערכים שבעיני מאוד חשובים. במיוחד הכבוד שיש לרכוש לכל חיים באשר הם והיכולת לעצור לרגע ופשוט להתבונן ולהתפעל.

יתאים לילדים בגיל בית ספר יסודי. הטקסט מנוקד.

 

ככה זה כשאוהבים / מאיר שלו | הוצאת עם עובד | צייר – איתי בקין | 

איזה ספר חמוד ומרגש על אהבה.
אורי לא אוהב ללכת לגן, כל יום הוא ממציא לאמא מיחושים ותירוצים למה עליו להישאר בבית. עד שיום אחד, הפלא ופלא – פתאום הוא מאוד להוט ללכת. הסיבה היא ילדה חדשה שהגיעה לגן, תמר. אורי לא מבין מה קורה לו ומה פתאום? בנים בכלל לא אוהבים. קצת שיחות עם אמא מבהירות לו שכולם אוהבים וכל אחד בצורה שונה. סיפור מקסים על רגש ועל הדברים המשונים שהוא גורם לנו להרגיש, בגוף ובלב.

הספר כתוב בחרוזים ומתאים לגילאים 3-5.

 

אגדת המילים השמחות / חלי לוי | הוצאת פלפלת | איירה – יעל פושקין

 

ספר חמוד בחרוזים על משפחה אחת בעולם המילים. באותה משפחה ממציאים מילים שמחות לכל דבר, החל בבני אדם וכלה במאכלים. בית המשפט וחברי המועצה לא יודעים איך להתמודד עם הדבר הזה. מה פתאום בני משפחה ימציאו מילים שאף אחד לא מכיר?. השופט העליון יוצא בכבודו ובעצמו לבקר את המשפחה. הוא כמובן נשבה בקסם המילים השמחות וחוקים חדשים נחקקים. זה ספר מקסים על חשיבה מחוץ לנורמה, על דמיון ועל הליכה עם האמת שלך. ובעיקר – על העובדה ששווה להתעקש אם אתה רוצה לעשות משהו טוב, שישמח אותך וגם אחרים.

כתוב בחרוזים ומתאים לגילאי 3-6.

מה זז בארגז / שומרון שבות | קוראים הוצאת ספרים | אייר – שומרון שבות

ילדים הם טיפוסים סקרנים במיוחד. בסיפור לפנינו ישנו ארגז, שלפי המחבר אנחנו יודעים ששוכן בו חבר – פץ התפלץ ("מפלצת חמודה שאוהבת ילדים"). בלילה שומעים מהארגז צלילים משונים. לארגז הרבה חורים, שדרכם מוזמנים הילדים להציץ וכך הם מתוודעים בכל פעם לחלק אחר של פץ – פעם אחת עיניים (כמה תצליחו לספור?), פעם אחת אוזניים (שלוש) , עד שבסופו של דבר נגלה מולנו פץ בשיא תפארתו. בדרך ניתקל בקוף שמנגן על שיניו, לשון שהיא מסלול מירוצים, תולעים שרבות על כובע ועוד ועוד. אהבתי את הדרך להנגיש את המפלצות לילדים ולהראות להם שהן לא בהכרח רעות ואפילו די סבלניות לכל גן החיות הזה שמקפצות עליהן. 

כתוב בחרוזים ומתאים לגילאי 4-5

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *