20/07/201027/09/2020 פלאש תרגום ליה נירגד הוצאה ידיעות ספריםפן עמודים 140 קטגוריות פרוזה תרגום לא קראתי עדיין שום דבר של הגברת וולף ואולי זה דווקא טוב שהתחלתי עם ספר שנחשב "הכי פחות רציני" שלה… ספר הזה ראה אור לראשונה ב-1933 וזכה עכשיו להוצאה מחודשת (את הגרסא הקודמת היה ממש קשה להשיג. תאמינו לי – ניסיתי). פלאש הוא קוקר ספיינל, כלבה של המשוררת אליזבת בארט בראונינג באנגליה של המאה ה-19. אליזבת הייתה נערה די חולנית ובילתה את רוב שנות נעוריה רתוקה למיטתה בביץ שברחוב ווימפל שבלונדון. חברתה, הגברת מיטפורד החליטה לתת לאליזבת במתנה את הגור לאחר שאחיה של אליזבת נפטר ומצבה הורע. המטרה הייתה לשמח אותה, לתת לה סיבה לחיות ולחייך. הגור אמנם היה רגיל להשתולל ולהשתובב במרחבים פתוחים אבל מהר מאוד התרגל לרבוץ לצד אדוניתו באפלת החדר. הכל בעצם מתואר מנקודת מבטו של פלאש – הנופים, האנשים, השיחות והלך הרוח הכללי. זה מעניין כי פלאש כביכול לא מבין את המשמעות של המילים שהוא שומע אז הוא נותן יותר משקל לאיך הדברים נאמרים, לטון שלהם ולרגשות שמועברים. פלאש עד לשינויים אצל אדוניתו. בריאותה משתפרת לאט לאט (ויש לו חלק לא מבוטל בעיניין הזה), הוא נוכח כאשר ערכת היחסים מתהדקת בינה ובין האדון בראונינג. כמובן שבתקופה זו "התהדקות" זו בעצם תחלופת מכתבים, בה פלאש מוזכר הרבה. עוברות על פלאש אי אלו הרפתקאות, אחת מהן לא נעימה במיוחד – כאשר בעת טיול ללא רצועה בחוץ הוא נחטף ופושע מבקש כופר עבורו. הוא מוחזר לבעליו כמובן ומתלווה לנסיעה של הזוג לאיטליה על מנת להינשא, שם הוא חוזר להשתולל בשדות הפתוחים (ללא רצועה וללא חשש) כמו בבית שבו נולד. לרגע, הוא אפילו מחפש ארנבים לצוד. הכתיבה דרך עיניו של פלאש נתנה לוולף את ההזדמנות לבקר את החברה האנגלית, לתאר את לונדון על צדדיה האמידים ועל צדדיה העניים והנפשעים. היא מזכירה הרבה את עינייני המעמדות אצל כלבים, שנובעים מגזעים "שווים יותר" ו"שווים פחות" בנימה מאוד ביקורתית, ואפילו את עיניין הסיאנסים שפשט כמו אופנה בביתה של המשוררת עד שכמעט שכחה את כלבה שמלווה אותה שנים רבות. הספר ממש ממש חמוד ומאפשר הצצה לחיים באנגליה ובאיטליה של אותה תקופה. את הסיפור מלווים איורים של ונסה בל, אחותה של וולף. איורים די בסיסיים, שמוסיפים לו קצת נפח. פה ושם גם יש צילומים, של פלאש, של גברת בארט ושל אדון בראונינג, שמזכירים לנו שמדובר בסיפור שנשען על המציאות. הכלב הוא אמיתי, הביוגרפיה היא כמובן דמיונית. מומלץ! דירוג הקואלית: (ארבע קואלות מתוך חמש – כי אני ממש אוהבת כלבים) פינת העטיפה: העטיפה היא חלק מסדרה שלמה של תרגומים של וולף כך שאין יותר מידי מה לכתוב כאן… ציטוטים: "ובעודו שוכב שם, גולה על השטיח, נקלע לאחת מאותן מערבולות של רגש סוער שבעטיין הנפש מתרסקת וניתצת על הסלעים, או שהיא מוצאת לה אחיזה באיזו ציצת עשב, מתרוממת באטיות ובייסורים, מגיעה שוב לקרקע מוצקה ולבסוף מגיחה מעל יקום חרב וסוקרת עולם שנברא מחדש במתכונת שונה". "כעת ידע פלאש את מה שבני אדם אינם יכולים לדעת מעולם – אהבה טהורה, אהבה פשוטה, אהבה שלמה; אהבה שאינה גוררת אחריה שום שובל של דאגה; שאין בה בושה; שאין בה חרטה; אהבה שבאה, שנעלמת, כשם שדבורה על פרח באה ונעלמת. היום הפרח הוא ורד, מחר שושן; רגע הוא דרדר הבר על הגבעות, רגע הסחלב הנפוח והמרהיב שבחממה". "היופי, כך נדמה לפחות, צריך היה להתגבש לאבקה ירוקה או סגולה ולחדור לתעלות המצויצות שמאחורי נחיריו בעזרת מזרק שמימי, בטרם נגע בחושיו של פלאש; ואז בא לידי ביטוי לא במילים, אלא בהתפעמות שקטה. הגברת בראונינג התבוננה, אבל הוא הריח; היא כתבה, אבל הוא רחרח". שתפו את הפוסט: