פעוטות - מלים ותמונות

היורש ואני מאוד אוהבים ספרים עם תמונות. אנחנו יושבים יחד בסלון ומצביעים על תמונות של חיות (ועושים קולות כמובן. בעיקר אני.), כלי רכב ורהיטים. זה בילוי כייפי וללא ספק מעשיר. אז מאוד שמחתי וחיכיתי לספר הזה. על גב הכריכה כתוב ש"יצירת המופת מבית דני ספרים המיועדת לבני 1-4 שנים ומעניקה להם חוויה אינטראקטיבית התורמת להעשרת ידע העולם שלהם. הספר מכיל כעשרים קטגוריות, הכוללות יותר משלוש מאות תמונות צבעוניות ומרשימות" (הפיסוק החסר מופיע כך, העתקתי במדויק). אז לא יצירת מופת ולא נעליים. יותר משלוש מאות תמונות?? זה המון ובמקרה הזה "כל המוסיף גורע". דפדוף ראשון בספר הותיר אותי כועסת. בדפדוף השלישי והרביעי כבר הייתי ממש עצבנית.

אז ככה – יש כאן כמה בעיות חמורות, שמרגיזות כי מדובר בחוסר תשומת לב במקום אחד ועודף תשומת לב במקום אחר. רוצים דוגמאות? יש לי מלא.
בקטע העיצובי – התמונות הן די קטנות (ריבוע של 4.5 ס"מ) ואין ביניהן שום אחידות, חלקן איורים ממש פשוטים, חלקן איורים מורכבים ומפורטים וכולם מסוגים שונים (חלק אני מכירה כי הם מופיעים בתוכנות האופיס למיניהן), יש אפילו פרסומת מובהקת אחת! יש גם טעויות כמו בקבוק דבק שהתווית באנגלית שעליו הפוכה (תמונת מראה). והריבוי…אוי הריבוי… אני באמת לא מבינה מה ילדים בגילאים 1-4 צריכים לדעת שיש במטבח כלי שנקראת מצקת? או מה ההבדל בין שולחן רגיל לשולחן משרדי או בין מטוס נוסעים, למטוס קרב ולאווירון? ומה זה לעזאזל קומודה?? אפילו אני לא יודעת מה זה! פשוט יותר מידי פריטים שזה באמת מוגזם.
לי נראה שלילדים בגיל הזה יש שולחן ויש כיסא, וזו משפחה של שולחנות וכיסאות. אז מה זה באמת חשוב שיש כיסא משרדי ושולחן משרדי? הייתי מעדיפה פחות תמונות ושיהיו יותר גדולות. הריבוי גם הביא קטגוריה שנקראת "תשמישי קדושה". אז אולי הספר הזה מיועד למשפחות דתיות, כי (ויסלחו לי שומרי המסורת) איזה ילד בן 4 יתעניין ב"כתר תורה"?.

ואז גם מגיעות כל מיני שגיאות. כי אם נסלח על הריבוי, הרי שעל טעויות כתיב כבר אי אפשר לעבור בשתיקה. כך למשל כתוב "הליקופט", ללא האות ר' (ואם כבר מילים לועזיות ולא עבריות אז למה לא "קורנפלקס" במקום "דגני בוקר"), או בעמוד האחרון שמופיעות בו תמונות של מספרים מופיעה הכותרת "אותיות". בקיצור – עריכה ממש ממש גרועה וחוסר אחידות משווע, הן בשפה והן באיורים.

בכל עמוד מופיע בצד "שאלון לילדון", שהוא אמור להיות העיניין האינטראקיבי כאן. זו בעצם הצעת הגשה לכל האיורים – שאלון שאפשר לשאול את הילד וללמוד. אז כאן זה לגמרי מכוון לגילאים הגדולים יותר, אפילו יותר גדולים מארבע, כי אני לא מכירה הרבה ילדים בני שנתיים שיודעים לענות על השאלה "מה המכשיר שאפשר לחתוך איתו חוטי ברזל?" בקטגוריית כלי עבודה (אני גם לא בטוחה, אגב, אני חושבת שזה "דיסק". כן, יש שם דבר כזה). או "באילו כלים מנגנים בחתונות?" בקטגוריית כלי נגינה. בקיצור – כמה מהשאלות ממש קשות.

ואכן – תמונות קשות.

שלא תבינו לא נכון, אני לא מצפה לאיזה משהו מטורף. ונכון, היורש בכלל לא יודע לקרוא ורוב הסיכויים שיעברו עוד כמה שנים עד שהוא עצמו ישים לך לטעויות האלה. ובכל זאת – נוצרת כאן תחושה של זלזול. איפה העריכה?? איך יכול להיות שכמה אנשים עברו על הספר הזה ולא ראו את הדברים האלה? אז זה מה שמרגיז אותי.

דווקא ספרים לילדים אמורים להיות הכי מוקפדים. אנחנו, כמבוגרים, יודעים לתקן טעויות, אבל אצל ילדים זה יכול להשתרש. ולכן אני חושבת שהעריכה צריכה להיות סופר-דופר מושלמת והניקוד והמילים צריכים להיות מוקפדים. אחרת איך הם ילמדו?

קיצר – לא ממליצה וקוראת למי שצריך לתקן דברים במהדורות הבאות, אם יהיו כאלה, שיתחיל כבר עכשיו. בטח יש דברים שפיספסתי.


דירוג הקואלית:

(חצי קואלה מתוך חמש – וגם זה רק על הרעיון. כי זה מה שקורה כשמרגיזים אותי וחוטאים בחוסר השקעה)


פינת העטיפה:

העטיפה לא רעה, היא מעבירה את התוכן, חוץ מהעובדה שבתוך הספר, הקוביות שבתוכן יושבים האיורים ממש לא כאלה צבעוניות. אז העטיפה בהחלט מושכת את העין, אבל שם זה נגמר.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *