קינה לרודף נשים

"היישוב הציורי הזה, המונה אלפיים תושבים, מתפרס כצדף לחופי נהר הגטינו, הרים מזדקרים באופק. הוא צמח מכפר קטן, שבו התיישבו במאה הקודמת חוטבי עצים צרפתיםקנדים ואירים הששים אלי קרב. ברחובות המרכזיים אפשר לראות בתים בסגנון האופייני לקוויבק, בעלי גג עם שיפוע חד, חלונות גמלוניים בולטים ומרפסת לכל אורך החזית." (עמוד 5) כך מתחיל הספר, בקטע מתוך "מדריך גורמה 2003 של מרסי גליקמן לאתרי הנופש המובחרים בעיירות קנדה". במשך שני עמודים אפשר למצוא ממש שיר הלל לסנט. אובן, העיירה הפסטורלית (לפי המדריך, כן?). המדריך מציג את המקום כיישוב ציורי עם ביסטרו מדהים וחנויות עם תוצרת ביתית. זו אכן נשמעת כמו תפאורה הולמת לתעלומת רצח…

הגיבורה שלנו, גברת פיונה סילק, היא סופרת כושלת של רומנים רומנטיים בת 45. היא חוזרת לילה אחד מבילוי עם חברה בבר, שיכורה לחלוטין, ומוצאת אצלה במיטה את בנדיקט קלי – משורר, שתיין ורודף שמלות מושבע. אה גם היה לו רומן עם אותה פיונה סילק בעבר. אה וגם כשהיא מצאה אותו הוא היה מת. לא סתם מתמת עם כוס משקה ביד, עירום ועליו שוכב הכלב של פיונה וישן לו בניחותא.

אין ספק שהסיפור הזה מפר את שלוותה של העיירה המנומנת בדרך כלל. יש אפילו מצב שזו הייתה פעם ראשונה שהשוטרים שם ראו גופה.

כמובן שכל העיניים והאצבעות מופנות אל פיונה. את אף אחד זה לא מעניין בכלל שהפעם האחרונה שהייתה בקשר עם בנדיקט הייתה לפני שמונה שנים בערך. לא היה לה מושג אפילו מה קורה איתו. אבל זה לא ממש מעניין מישהו, גם לא את המשטרה והכי פשוט להם להטריד אותה כל הזמן בעוד ועוד שאלות מטומטמות.

פיונה מחליטה לחקור בעצמה לאור אזלת ידה של המשטרה. אל פיונה מצטרפת במהלך הסיפור ג'וזי, ילדה בת 14 שכל המשפחה שלה היא דוד שתיין ועבריין שנכנס ויוצא מהכלא כל שני וחמישי. היא הופכת לדמות הכי קרובה אליה. לפעמים ג'וזי עושה את זה בשביל כסף ולפעמים זה נראה שהיא פשוט רוצה חברה או את המשפחה שאין לה.

פיונה מצחיקה, צינית, ממורמרת ועם הרבה הומור שחור. גיחכתי לי לא פעם ולא פעמיים מהמשפטים שיוצאים לה מהפה ואפילו מהמחשבות שעוברות לה בראש.

הסיפור עצמו קליל, משעשע ומותח. מתווספות לנו במהלך הדרך כל מיני דמויות צבעוניות וכשנראה שהכל נפתר – העלילה מסתבכת עוד. הבעיה היחידה היא שלפעמים נראה כאילו מנסים לשעשע טיפ-טיפה יותר מידי.

זה לא ספר *גדול* אבל בהחלט מתאים כספר קליל והוא רץ לי ממש מהר (איכשהו תמיד פרקים קצרים נקראים אצלי יותר מהר).


דירוג הקואלית:

(שלוש קואלות מתוך חמש)


פינת העטיפה:

על העטיפה יש ציור של אודרי ברגנר – ציירת ישראלית ואישתו של יוסל ברגנר. רואים בו בית קפה ודמות יושבת עם גבה אלינו. אין לי מושג מה הקשר של הציור לעטיפה כי זה מסוג האימג'ים שפשוט מתאימים להכל… סך הכל זה ציור יפה ונעים לעין אבל מבחינת ההקשר לספר – שם זה נגמר בשבילי.


ציטוטים:

"החלטה כזאת ממש זועקת: "תחליטי אותי בבוקר". לקחתי את הקרוואזייה ואת כלב השמירה חסר התועלת שלי והלכתי למיטה".

"היא חייכה כמו שחתול מחייך אחרי שאכל קנרית לקינוח. הוא חייך כמו שעשוי אדם לחייך למישהו שהוא מתכונן לעצור בכל רגע. אני חייכתי כאדם שאין לו סיבה לחייך על חיוכים".

"…אפשר לסמוך על סרזן כמו פוליטיקאי לפני בחירות".


תגובה אחת על “קינה לרודף נשים – פיונה סילק חוקרת / מרי ג'יין מאפיני

  1. גם אני אוהב פרקים קצרים. אתנחתות נדרשות להשבת הנשימה מהצלילה.
    הספר עתמו פחות מסקרן אותי, לכן ככל הנראה שאוותר.

    שבוע טוב, שרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *