18/11/201306/09/2020 שעה חופשית ארקולה ליסרדי תרגום סוניה ברשילון הוצאה זיקית עמודים 170 קטגוריות רומן רומנטירומן אירוטי כמו כל הספרים של זיקית, גם הספר הזה הוא בעצם ספרון. כל כולו 170 עמודים וזה כולל גם אחרית דבר. בקיצור, אם תתיישבו עם הספר הזה, הוא פשוט יספק לכם "שעה חופשית", מקסימום שעתיים, כי זה בערך הזמן שייקח לכם לקרוא אותו. וזו תהיה שעה חופשית לגמרי, חופשיה מעכבות, ממוסכמות, ומצנזורים. מה תחליטו לעשות אחרי שתסיימו את הספר ועם מי? זה כבר עניין שלכם… "הסיבה המשמעותית היחידה לכך שהם הפכו לנאהבים היא שבמקרה הייתה לשניהם שעה חופשית – השעה הרביעית של הבוקר, כלומר כשמוסיפים את ההפסקות – בין עשר ועשרה לאחת עשרה וחמישה – באותם ימים בשבוע: שלישי וחמישי. אירינה לימדה ספרדית; אנדרס, היסטוריה" (עמוד 9). זו הפסקה הפותחת את הספר, שמסבירה לנו בעצם מה היה צירוף המקרים הראשון שגרם לאירינה ולאנדרס להיפגש בטעות בבית קפה ליד בית הספר בו לימדו. אירינה נשואה למנואל, יש לה שני בנים, בני שלוש וחמש ו"יחסים קפואים עם בעלה" (כך בעמוד 16). אחרי הלידה השנייה נעלמו כל ההבנה והאינטימיות בקשר שלהם. מעבר ל"קיפאון" ביחסים, מנואל מתייחס אליה בצורה לא מתחשבת ובאופן כללי – לא ממש שם עליה ומנהל רומן מהצד. אנדרס נשוי גם הוא, דווקא באושר רב, לחולייטה. אין להם ילדים. יש לציין, למי שזה אולי ירתיע אותו – מדובר בספר ארוטי לכל דבר ועניין, בצורה מאוד ישירה ובוטה ובלי הרבה התחכמויות. כבר בעמוד 37 מתחיל הבלגן. לא קראתי את "50 גוונים של אפור", אבל הבנתי ששם מתחילים התיאורים האלה בשלב הרבה יותר מאוחר בספר. כאן, כאמור, אין צורך לחכות יותר מידי… כאמור, אירנה ואנדרס מוצאים את עצמם פנויים באותם ימים ובאותן שעות ושוכרים חדר במלון קרוב מראש על מנת לממש את תשוקותיהם. כל זה בעיקר בניצוחה של אירינה, שנמצאת במערכת יחסים שלא נותנת לה כלום. אותה בהתחלה עוד אפשר להבין. לא ברור איך אנדרס נגרר לכל זה, הרי טוב לו בבית. כמובן שגם כאן יש קצת קלישאות כי הרי זה ברור, שאפילו שהשניים לא נראים כמו דוגמנים, איבריו המוצנעים של אנדרס בהחלט מרשימים בגודלם ואיבריה של אירינה מרשימים לא פחות, היא כמובן חווה אורגזמות מטורפות בפרקי זמן קצרצרים ואפילו ממשיכה לחוות אותן במהלך השיעור שאחרי. אבל נו, מילא, זה לגמרי נסלח. במיוחד כשמדובר בספרון קטן, שהוא סוג של ממתק. שתי הדמויות עוברות תהליך שונה לאורך הספר. לא ברור מה בדיוק השניים מרגישים אחד כלפי השנייה מעבר לעניין המיני. אנדרס כאמור, נשוי באושר, וההרפתקה הקטנה לא משפיעה כהוא זה על נישואיו ואילו אירינה עוברת תהליך שהוא סוג של התבגרות, התפכחות ופריחה. כל התהליך הזה מעלה שאלות לא מעטות ונוגע בנושאים הכי רגישים ועדינים של כל מערכת יחסים בין בני זוג. הספר הוא הראשון מתוך טרילוגיה שהעורך קרא לה "הטרילוגיה על בגידות", שכולה מתעסקת בדו שיח שבין נאמנות וחוסר נאמנות ובעצם מה אפשר "להרוויח" ומה אפשר להפסיד הן מנאמנות והן מחוסר נאמנות. בקיצור – מומלץ, מעניין ומסקרן. דירוג הקואלית: (ארבע קואלות מתוך חמש) פינת העטיפה: כמה העטיפה הזו יפה! אין לה ולו זכר לפורקן היצרים המתואר בספר ועדיין היא מתאימה. יש משהו מאוד אגבי במאוורר תקרה, כאילו הוא נע בעצלתיים, בקושי מעיף את הזבובים. מעין אנטיתזה לכל מה שקורה בתוך אותו חדר קטן במלון. הצבע הוא סגול לילך, שגם הוא בחירה מעניינת, שכן אצלי לפחות, הוא לא מתקשר בכלל לארוטיקה. אני אוהבת את הפשטות שבעטיפה. כל הכבוד לאנשי זיקית, מעצב הסדרה דוד בו הרא"ש והמאיירת נטע חמו, שמצליחים לעשות עטיפות מקסימות ועדיין לשמור על הקו העיצובי הכל כך מובהק של ההוצאה. ציטוטים: "אבל האם רק כשמדברים מכירים את האחר?" תהה "הרי אחרי הפעמים הרבות שהיינו ביחד, יכולתי כבר לדעת שלא יאונה לי כל רע בידיה, לא? הוא לא ידע מה להשיב לעצמו. הוא חשב לעצמו שדווקא לא חייבים להיות קשורים בידיים וברגליים כדי להיות נתונים לחסדי האחר, מספיק שדעתו של אדם תהיה מוסחת, שהוא יישן או שיהיה שקוע בעצמו. ואחר כך חשב, שדיבורים, קרוב לוודאי, לא יבטיחו היכרות מלאה, ועוד פחות מזה היעדר פגיעה". שתפו את הפוסט:
מסקירה לסקירה שלך אני מתאהבת בהוצאה, אני חושבת שהגיע הזמן שאני אתחיל לקרוא משלה 🙂תודה יקירתי ויום טוב! הגב