30/10/201026/09/2020 תרנגול פרסי פַּרִי סָנִי הוצאה אגם הוצאה לאור עמודים 373 קטגוריות פרוזה מקור הוצאת קינג | 374 עמודים אין כמו רומן מארץ רחוקה, עם ניחוחות של אוכל ושל עיר אחרת כדי לעורר את בלוטות הטעם והסקרנות. תמיד כשאני נתקלת בתיאורים של ארצות רחוקות, ששונות כל כך ממה שאני מכירה, אני נשאבת לתוך הספר וקשה לי לעזוב אותו (אלא אם כן הוא כתוב גרוע ואז לא יעזור שום דבר). לפנינו סאגה משפחתית המנחיתה אותנו באיראן שלפני המהפכה האיסלמית. עבר הרבה זמן מאז שקראתי ספר שבו יש פרקי זמן כל כך ארוכים בין פרק לפרק ובסך הכל הספר מסתכם בכעשרים שנים. דמויות המפתח הן איברהים –ראש המשפחה וגביר בפני עצמו, עוסק בנדל"ן ורבים רואים בו את ראש הקהילה היהודית באיזור. התחושה המתקבלת היא שאישתו מתנכרת לו והוא מחפש חום אנושי וגם מוצא אותו אצל נשים מוסלמיות שונות שהוא פוגש באי אלו הזדמנויות. מולוק היא אישתו של איברהים ואם בנותיו. חשוב לציין את עיניין הבנות שכן זהו טעם לפגם (ולפעמים אחד התירוצים לניאופים של איברהים). ישנם הרבה פרקים שהיא המספרת ואז קל לנו יותר להזדהות איתה ועם התחושות שלה. כל מה שמולוק רוצה זה להביא להביא בן לעולם ולעלות לארץ ישראל. למולוק ולאיברהים יש שתי בנות – ראנה והומה, אחריהן מגיעה הפלה כואבת וטראומתית ואחריה הריון נוסף, שגם הוא מביא בת – גולי (לאכזבת כולם, כמובן). המספר הוא מספר כל-יודע ולפעמים נקודת המבט היא של איברהים, לעיתים של מולוק ולעיתים של מספר "מבחוץ", זה מעניין כי כך רואים את הפערים שיש בין מה שאחד חושב למה השהניה מרגישה. מולוק היא אישה מכובדת ועשירה ומתייחסים אליה בהתאם. היא מקבלת הצעה להיות אם בית בישיבה יהודית שמקימים על מנת ללמד עברית, לספר על ארץ ישראל ולהכין את הקרקע לקראת עלייה של יהודים. מגיעים שליחים מהארץ ומספרים נפלאות ומבטיחים הרים וגבעות, חלק מאנשי הקהילה אכן עולים ונתקלים במחלות, תנאי תברואה קשים וחלקם אף חוזרים כעוסים לאיראן בתחושה שרימו אותם. כאן מולוק פוגשת את הרצל, אחד השליחים שמגיעים לישיבה ונרקמת ביניהם מערכת יחסים. גם מולוק שלנו לא טלית שכולה תכלת ודמותו של הרצל מתחילה להופיע אצלה בחלומות והיא חושקת בו. אני חושבת שהדמות של מולוק היא הכי מורכבת. מצד אחד, היא אישה בתקופה שבה השמרנות חוגגת – זה "בסדר" שגבר יבגוד אבל אוי ואבוי אם אישה תעשה את אותו הדבר, אישה שלא מביאה בנים היא אישה פגומה (מה? הם לא יודעים שהגבר נושא את המטען הגנטי??), אישה צריכה לכבד את בעלה ולא לבייש אותו, היא מתחזקת את הבית ומכינה אוכל ומצד שני – היא יוצאת לעבוד, ללמוד, יש לה רצונות משלה ותשוקות משלה והיא אישה מאוד חזקה. זה, אגב, גם מה שמושך אליה את הרצל. הספר מתייחס בהתחלה למערכת היחסים בין מולוק ואיברהים ובערך באמצע הספר עוברת להתעסק בבנות, בשידוכים המוצעים להן ובשגרת חייהן כמתבגרות. השמרנות חוגגת בספר, גם היהדות וגם התקופה הזו באיראן. ועדיין – יש הרבה חושניות בספר. יש קטעים שמתארים מעשי אהבה והכתיבה עליהן נעשית באמצעות מטאפורות, כאילו בלי "לקרוא לילד בשמו", כדי לא לפגוע אולי או לשמור על כבוד הדמויות. לעיתים מכנים את איבר המין הגברי "תרנגול" או "כרבולת" וזה שיעשע אותי, יש בזה משהו ילדותי ונאיבי. הרצון "ללכת מסביב" ולא להיות בוטים. אבל התחושה הכללית נשמרת ועדיין אלו סצינות מלאות חושניות ואהבה. קורים בספר המון המון דברים וזה מאוד מעניין לקרוא על התקופה. לא היה לי מושג שהייתה כזו קהילה משגשגת של יהודים בטהראן ושחלקם היו בעלי עסקים מצליחים. הייתה תקופה שאפשרי היה לעלות למדינת ישראל בלי יותר מידי בעיות. בסוף הספר מתחילים לשמוע ברחוב את קולות המהפכה שהתחילה ב-1979. לאורך כל הספר אנחנו מתוודאים למנהגים של אותה תקופה, ללבוש, לאוכל כמובן (בסוף הספר מובאים מתכונים מזילי ריר), לאמונות התפלות ומיני כשפים. גם ביטויים פרסיים רבים משולבים במשפטים לאורך כל הספר. מאוד מאוד מעניין. תהיתי לא פעם ולא פעמיים לגבי שם הספר – מצד אחד יש קריצה משעשעת לכל אותן הפעמים שבהן נזכר איבר מין גברי כ"תרנגול", מצד שני ישנה אותה סוכריה על מקל בצורת תרנגול אדום שמוזכרת בספר באיזו סצינה שגם הוא נקרא תרנגול פרסי וישנו גם תרנגול בשם עבאס שבא למלא חלל שהשאיר אחריו משרת באותו שם שבגר ועבר לאדונים אחרים על מנת שלא יאיים בזכרותו השופעת על הילדות המתבגרות. כנראה ששאלה זו לא תיפתר… ההערה היחידה שלי היא לעריכה – ישנן שגיאות כתיב מעטות בספר והביטויים בפרסית מקבלים תרגום כבר במשפט עצמו ולא ברורה הבחירה הזו בכפילות – אולי היה הגיוני יותר לשים את התרגום כהערה בתחתית העמוד. דבר נוסף שלא ברור לי הוא הכתובת "רומן אותנטי" על כריכת הספר – האם מדובר בסיפור אמיתי? זה לא מוזכר בשום מקום אז כנראה שלא…אז מה הכיתוב הזה בדיוק בא לציין? לסיכום – הקריאה קולחת ואני, לפחות, הייתי במתח רוב הספר. הפרקים לא ארוכים וזה תמיד יתרון מבחינתי. קראתי את הספר מאוד מהר יחסית לזה שהוא כמעט 400 עמודים. היה לי מאוד מעניין ללמוד על תרבות אחרת שהיא רחוקה מאוד ממני ועדיין מאוד קרובה. קצת היסטוריה על איראן מתוך ויקיפדיה דירוג הקואלית: (ארבע קואלות מתוך חמש – היה לי מעניין ומלמד) פינת העטיפה: על העטיפה ישנו ציור של שני תרנגולים צבעוניים, הם נראים כאילו הם בסוג של קרב (לפחות אחד מהם). בספר יש תחושה כל הזמן של שני כוחות מנוגדים שנלחמים אחד בשני – השמרנות מול הליברליות, היצר מול המוסר, איברהים מול הרצל, מולוק מול הנשים של איברהים, שידוך מאהבה מול שידוך של כסף, בנות מול בנים, נשים מול גברים, יהודים מול מוסלמים – אולי קרב התרנגולים הזה מנסה להעביר את הקרב הניטש בין כל הכוחות האלו, הסערות שמתחוללות בלב כל הדמויות. ציטוטים: "למכת האלוהים אין צליל, וכשהוא מכה – אין לו מרפא" "לצרתך אל תספרי על צרתך" שתפו את הפוסט:
[quote name="עופר D"]יפה, שרון,נרשם תחת הסוגה של "תרבויות זרות" שלעיתים מתחשק לברוח אליהן ואל עולמן. תודה♦[/quote]בדיוק כך!תודה לך עופר 🙂 הגב
מקריאת הדפים הראשונים הקורא נכנס לאוירה של רצון וחשק לקרוא ללא הפסקה.ואכן נשאבתי ממש לתוך הספר וקראתי בשקיקה רבה כמעט ללא פסק זמן. חשים את האוירה, מריחים את התבשילים כאילו באמת מונחים לפניך על השולחן ומשכרים אותך בריחות, ומעוררים את התיאבון. פני מצליחה להעביר את הכנות האוכל, עריכת השולחן, וחשים שהריחות באמת חודרים לאפך. האהבות מתוארות ברוך, עדינות וציוריות שמשכנעות – גם אם הן אסורות.ממליצה בחום , פשוט סוחף ומענג לקרוא. הגב