איורים: טרי דנטון

טוב זה אחד הספרים המשעשעים שנתקלתי בהם לאחרונה, למבוגרים ונוער כאחד. הוא אמנם מוגדר לגילאי 9-12 אבל הטווח הרבה יותר גדול. הקראתי אותו ליורש בן השש ושנינו נקרענו מצחוק. זה הגיע למצב שאני דחפתי לסיים את הספר מרוב שנהניתי ממנו. יש בו הרבה איורים לצד הטקסט והם משולבים בכתוב בצורה ממש הומוגנית. 

הסיפור הוא על אנדי וטרי (כן, אותם אנדי וטרי שכתבו את הספר). השניים גרים בבית על עץ, בעל 13 קומות. הבית מלא כל טוב – מזרקת לימונדה, מכונה שיורה מרשמלואים ישר לתוך הפה, בריכת כרישים, אולם קולנוע ואפילו מעבדה תת קרקעית.

אנדי הוא הכותב וטרי המאייר והם אמורים לכתוב ספר. הם כבר עברו את הדד ליין. אף גדול ואדום, שהוא המוציא לאור שלהם, זועם על העובדה שעדיין לא הגישו לו את הספר. הוא צורח עליהם שהספר צריך להיות מונח על שולחנו למחרת בשעה חמש אחר הצהריים או ש…

לאנדי קצת קשה להושיב את טרי, שתמיד מוצא משהו יותר מעניין לעשות. הבעיה שכשהם כבר מתיישבים מתחילים לקרות כל מיני דברים שמונעים מהם לסיים. מגיעה חבילה של טרי בדואר, שמתגלה כמפלצת ים, יש גם חתולה שהופכת לציפור ונעלמת וקופים משתוללים. בהחלט קשה לכתוב ככה.

למרות אורכו של הספר והיותו ללא ניקוד, הוא בכלל לא "מפחיד". ישנם עמודים שלמים ללא טקסט בכלל והאיורים מפורטים ומשתלבים נהדר בכתוב. הרעיונות בו מוטרפים לגמרי (להבדיל אלפי הבדלות, זה הזכיר לי את עליסה בארץ הפלאות. לא ברור מה "לקח" מי שכתב את זה). העושר הזה נותן דרור לדימיון וזה מצוין לילדים, שמחפשים חווית קריאה כיפית. על הדרך, זה גם ממש כיף להורים. יש אזכורים לג'ימי הנדריקס ולרואלד דאל, מה שמאפשר שיח עליהם. אצלנו בעקבות זה נכנסו כמה ספרים של דאל הביתה.

על הדרך, הסיפור גם מראה תהליך כתיבה של ספר והעמודים האחרונים הם בעצם העמודים הראשונים של הספר. סיפור בתוך סיפור.

בקיצור – שנינו נהננו ממש. התגלגלנו מצחוק.

מומלץ בחום.

---

דירוג הקואלית:

(ארבע קואלות מתוך חמש – נחשפתי לז'אנר חדש וכיפי לאללה)

---

פינת העטיפה:

הכריכה די פשוטה ומראה איור מפורט של חלק מהבית, על כל פינות המחמד שלו. בחלק העליון כתוב של הספר בצורה עקומה וילדותית (אני אומרת את זה בקטע טוב, כי זה בהחלט מתאים) ולמטה את השמות של אנדי וטרי ואיור שלהם. 

---