לפני כמה שנים הבן שלי התחיל לטפח חיבה יתרה לחרקים, לפרוקי רגליים ולזוחלים. מצאתי את עצמי מקריאה פרקים ממגדיר זוחלים לפני השינה ומגלה עולם שלם גם בעצמי. מהר מאוד הוא התחיל לשאול אותי שאלות שלא ידעתי לענות עליהן וכמו אמא טובה – יצאתי לחפש תשובות ברחבי הרשת. הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק שכל עיקרה פרוקי רגליים, חרקים וזוחלים. התמכרתי. לדעתי היום אני חובבת גדולה יותר ממנו של כל הדברים האלה.

ואז הגיע אלי הספר "אבקועים", עם כריכה מינימליסטית שנחש שחור מתנוסס עליה ובמרכז הסיפור – ג'ומעה, ילד טבע חובב זוחלים והרפתקאות. לא היה לי סיכוי מולו.

קראו עוד… "אבקועים / שירז אפיק"

מאז שאני זוכרת את עצמי גרנו בבניינים משותפים. שישה במספר אם אני סופרת את הבניין שאני גרה בו היום. בחלקם היו מעליות ובחלקם רק חדר מדרגות, תלוי כמה הבניין היה ישן. אבל בכולם היו, מין הסתם, שכנים. המספר של השכנים השתנה בהתאם לגודל הבניין, אבל הם תמיד היו שם. ותמיד היו "סיפורים". היה את זה שדחף את אמא שלי במדרגות כשהייתה בהריון, הייתה זו שנחמדה לחתולים אבל לא נחמדה לאף אחד אחר, היו אלה שלא משלמים ועד בית וזו שמסתובבת עם עקבים בשעות הקטנות של הלילה ועושה לכולם בקומה מתחתיה רעש.

קראו עוד… "אספת דיירים / אורית גרוס"

הספר שלנו מתחיל בבוקר קיצי בסוף שבוע, בו מתקיימת מסיבת הטבלה לתינוקת בשם פראני. לכאורה אירוע שמח ורגיל. לאותו אירוע מגיע אורח אחד שלא הוזמן. אף אחד לא ממש מקדיש לעניין יותר מידי מחשבה. לאותו אורח קוראים ברט קאזינס והוא מכיר את אביה של פראני, פיקס. הוא גם מכיר כמעט את כל האורחים באירוע ולכן לאף אחד לא נראה מוזר שהוא שם. תכלס הוא הגיע כדי לברוח מאשתו ההרה ושלושת ילדיהם בבית. וכמו שאומרים על אקדח שמופיע במערכה הראשונה סופו לירות במערכה השלישית – אורח לא קרוא שמגיע על ההתחלה – סופו לשנות את מהלך החיים של כל הנוגעים בדבר.

קראו עוד… "כל המשפחות המאושרות / אן פאצ'ט"

נסו לדמיין את הסצינה הבאה – מגרש חניה. בתוך רכב אישה מנקה את האיפור הכבד שמכסה אותה, מסירה פאה, פושטת שמלת משי, גרביונים ומקלפת מעליה כל סימן לנשיות. מתחת לכל אלה מסתתר גבר ספורטיבי בשם לורן. הוא חוזר הביתה לאשתו וילדיו כגבר. אפילו שרק לפני שעה פיזז כאישה במועדון שנקרא זנזיבר.

קראו עוד… "על חוט השערה / ליאונור דה רקונדו"

ספר חמוד ומקסים על סבא אשר לוקח את ארבעת נכדיו )אמה, תום, לוסי ומיכאל) למסע הרפתקאות בעזרת מצפן קסום. בעזרת המצפן הם מגיעים לחוף ים, למערב הפרוע ולגבעה מלבלבת. בדרך הם פוגשים דגים מעופפים, סרטנים, דוהרים על סוסים ובורחים מעדר תאואים. הספר גדול, בעל כריכה קשה והאיורים פשוט מקסימים וצבעוניים. אהבתי מאוד.

קראו עוד… "ספרי ילדים – חלק ב'"

בשבוע הספר האחרון רכשתי לי את הספר הזה. אני קונה ספרים בפינצטה, כי באמת שיש לי המון בבית ואני לא מספיקה להגיע אליהם, אז חבל. בחודש שקדם לשבוע הספר (תכלס זה חודש) ליקטתי לי המלצות מהרשת, מאנשים שאני סומכת עליהם וחולקת איתם את אותו טעם ספרותי וגיבשתי לי רשימה מצומצמת מאוד. הספר הזה היה באותה רשימה.

רצה הגורל וכשהגעתי לדוכן של זמורה ביתן, בדיוק הייתה שם שהרה בלאו וכתבה לי הקדשה. בין היתר כתבה – "מקווה שתאהבי את שילה שלי, יש לי חשד שתבינו זו את זו". היא צדקה ממש. מאוד אהבתי את שילה.

קראו עוד… "האחרות / שהרה בלאו"

נתחיל מזה שזה ספר שהיה לי לא פשוט לקריאה, לפחות בהתחלה. יש פה בעצם שלושה סיפורים, בזמנים שונים, ובסופו של דבר הכל מתחבר ומתקשר. לקח לי כמעט חמישים עמודים להתאפס על הדמויות ולקשר כל אחת לסיפור המתאים. בשורה התחתונה – זה היה לגמרי שווה את המאמץ.

קראו עוד… "זיכרונות מחיים אחרים / דייוויד וייטהאוס"

אמה היא בחורה צעירה שעובדת במשרד גדול כעוזרת שיווק. היא מתה להתקדם ובטוחה שהתפקיד לא מנצל את מלוא הפוטנציאל שלה. יש לה כל מיני סודות לא מזיקים – היא משקה את העציץ של הקולגה שהיא לא סובלת במיץ תפוזים, משקרת לבן הזוג שלה לגבי מידת המכנסיים שלה, היא גם לא מספרת לו שהיא בכלל לא אוהבת ג'ז ובאופן כללי מנסה להציג מצג שווא של מערכת היחסים שלהם, העבודה שלה והחיים שלה באופן כללי.

קראו עוד… "אפשר לגלות לך סוד? / סופי קינסלה"

הרבה ספרי ילדים טובים הגיעו אלי לאחרונה. ריכזתי את אלה שאהבתי בשני פוסטים. לפניכם החלק הראשון.

קראו עוד… "ספרי ילדים – חלק א'"