איורים: אליאנה רוזנצוויג

אחת השאלות שיצא לי לשאול הרבה לאחרונה את דרי הבית – "למה לעזאזל כולם צריכים אותי פה כל כך?" או "מה זה הדבר הזה, המיוחד, שרק אני יודעת לעשות?". התשובה המתבקשת, מבחינתי כמובן, היא – אין סיבה, אין שום דבר מיוחד וקסום שאני עושה ושאף אחד אחר לא יכול לעשות כאן.

אני מאמינה עם כל הלב שבן הזוג שלי יכול לעשות הכל. בכל זאת, הוא מהנדס!.

לפעמים זה פשוט נוח יותר לבקש ממני, לפעמים זה יעיל יותר ולפעמים זה קצת פינוק. אבל מה קורה אם…אני לא נמצאת ואין ברירה?

קראו עוד… "אבא עושה קוקיות / כרמי חוסטצקי משיח"

לא מפתיע שאני נמשכת לספרים על ספרים, ספריות, סופרים ושאר הטיות השורש ס.פ.ר. זה קרה לי גם עם "ספריית חצות" וזה קרה לי גם עם "חנות הספרים של האתמול" – ספרים כאלה תמיד 'קופצים' לי לעין ואיכשהו נדחפים בתור לפני ממתינים אחרים. הפעם תמצאו כאן חנות ספרים עצמאית וגיבורה אחת שמנסה להבין דבר או שניים על החיים שלה והמשפחה שלה.

קראו עוד… "חנות הספרים של האתמול / איימי מאיירסון"

אם יש משהו שתמיד נעים לי להיזכר בו היא תחושת ההתאהבויות בתקופת גיל העשרה. הראשוניות של כל תחושה כזו, הייחוד של כל אחת מהן והעוצמות שבהן חווים את קשת הרגשות הזו בגיל ההתבגרות מדהימה. יש רגעים שהייתי מתה לחזור אי שם לשנות ה-90, רק בשביל לחוות את זה שוב מחדש.
תוסיפו לתחושת ההתאהבות הזו גם גילוי עצמי (שגם היא לא חסרה בגיל הזה) ותקבלו את 'עוצר נשימה' – הרומן הגרפי של אליס אוזמן שסוף סוף תורגם לעברית.

קראו עוד… "עוצר נשימה / אליס אוזמן"

מותחנים פסיכולוגיים הם מסוג הספרים שאי אפשר להניח מהיד ומצד שני, גם אי אפשר להמשיך לקרוא. הם מטרידים. וככל שהם יותר טובים – כך הם עוד יותר מטרידים. ואם הם מערבים ילדים, אז הם בכלל הופכי קרביים.

קראו עוד… "ואז היא נעלמה / ליסה ג'ואל"

לפני כמה חודשים התחלתי לבדוק מידי פעם את רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. הספר "ספריית חצות" (במקור – The Midnight Library) ישר קפץ לי לעין. גם בגלל שבואו…כל ספר שמערב את השורש ס.פ.ר ישר מקפיץ אותי וגם כי במשך למעלה מ-30 שבועות הוא כיכב ברשימות. הורדתי לי סאמפל לקינדל והוא נוסף לרשימת ההמתנה הבלתי נגמרת שלי.
והנה באה לה הוצאת הכורסא, בשקט בשקט, ותרגמה אותו (די מהר יש לציין, עברו רק כמה חודשים והתהליכים האלה לוקחים לרוב כמעט שנה). הסאמפל ננטש ברשימות ההמתנה וברגע שהספר הונח אחר כבוד אצלי בתיבה, התחלתי לקרוא וסיימתי תוך 24 שעות.

קראו עוד… "ספריית חצות / מאט הייג"

בחודשי הקיץ המהבילים אני תמיד מוצאת את עצמי נמשכת לספרות סקנדינבית. הצורך בבריחה לשלג, ליערות ולקור הוא בלתי נמנע. על הדרך מקבלים לרוב גם מנה הגונה של צמרמורות. משהו בארצות האלה, אולי החושך והדיכאון מביא אותם לכתוב סיפורים מסמרי שיער.

כשהספר הזה הגיע אלי, הספיק מבט אחד בכריכה כדי שאדע שאני עומדת לקרוא אותו. ויפה שעה (חמה) אחת קודם.

קראו עוד… "שְׂרָף / אנֶה ריל"

עברו המון שנים מאז שקראתי ספר של מיכל שלו ולא ידעתי למה לצפות מהספר החדש. קיבלתי הרבה המלצות, אפילו לא קראתי את גב הספר (יש אנשים שאני ממש סומכת על טעמם, מסתבר) וצללתי ישר, בלי ציפיות. הגעתי למסקנה שזו הדרך הכי טובה להגיע לספר – כמה שיותר נקי.
רצה הגורל (ותודה להוצאת כנרת) והיקום זימן לי ראיון בזום עם מיכל שלו (לינק בסוף הפוסט), הגעתי לראיון אחרי שכבר סיימתי את הספר כמובן, ואפילו אז נחשפו בפני עוד ועוד רבדים, שרק הוסיפו לחוויה וגרמו לי להרהר בו עוד ועוד.

קראו עוד… "שקרים שקטים / מיכל שלו"

אני אתחיל כמובן בגילוי נאות – מיכל לוי-שלו היא דודה שלי והיא אחת הדודות המגניבות שיש. כבר שנים שהיא מדברת על לכתוב ספר. חלקים מהספר הזה קראתי בכל מיני הזדמנויות, בכל מיני שלבים. גם סקיצות של הכריכה ראיתי וכל זה עוד לפני שידענו אם הספר באמת יצא לאור. והנה הוא יצא. כי אין משהו שמיכל רוצה ולא משיגה, ועוד עושה אותו על הצד הטוב ביותר.
ואחרי כל הסופרלטיבים – על מה הספר?

קראו עוד… "ידי הכובסת / מיכל לוי-שלו"

לפעמים פגישה מקרית לחלוטין גוררת אחריה שרשרת תגובות לא צפויות. לפעמים מכירים אנשים בדיוק בזמן שזה אמור לקרות. לפעמים הם נכנסים לכם ללב ומלמדים אתכם משהו. לפעמים הם מאירים נקודה חשוכה שלא שמתם לב אליה. לפעמים הם גם יגרמו לכם לפעול. בכל מקרה – לכל דבר, כנראה, יש סיבה. וזה בדיוק מה שקרה לאלי ודן.

קראו עוד… "פריטת מיתרי הלב / הייזל פריור"

לא מזמן דיברתי עם חברה, בעקבות דיון שהיה באחת מקבוצות הפייסבוק שאני חברה בהן, על דמויות נשים בלשיות. יצא לי להיתקל בכמה כאלה, אבל נראה שזה תמיד משולב עם אופי מאוד קשוח ו'גברי' והן מתמודדות עם מקרי רצח נוראיים, כמו למשל ב"אירית שחורה". לא נתקלתי בהרבה ספרי מתח, עם דמות ראשית נשית, שהם גם "ספרות נשית" (שונאת את ההגדרה הזו, אבל זה מה יש) – מעין ספר קליל יחסית, בלי יותר מידי זוועות, עם נשים אמיתיות שחיות את החיים האמיתיים (ולא רק את עבודתן כחוקרות/בלשיות/שוטרות/סוכנות) ומתמודד גם על הדרך עם חיי היום יום. שם הספר "מתכונים לאהבה ולרצח" עלה באחד הדיונים האלה ועל כן יצאתי למשימה לבדוק אותו.

קראו עוד… "מתכונים לאהבה ולרצח / סאלי אנדרו"