וואו. כל כך קשה לכתוב על הספר הזה. זה גם מה שאמרתי לעצמי כשסיימתי לקרוא. וואו. זה נותן לך אגרוף בבטן. לא ידעתי אפילו איך לגשת לספר הזה בכלל. הוא לא כתוב כמו משהו שאני מכירה – רובו ככולו כתוב בשורות קצרות, כמו שיר, חלקן אפילו בחרוזים. הקטעים שכתובים כפסקאות הם ממש קצרים. כל השאר – פיוטי משהו. לפעמים זה בכלל נראה כמו מבנה של מחזה.

קראו עוד… "נופל מחוץ לזמן / דויד גרוסמן"

אייליש לייסי היא ילדה טובה שגרה עם אימה ואחותה רוז בעיירה קטנה שנקראת אניסקורתי באירלנד (אחרי חיפוש קצר ברשת מסתבר שזו עיר הולדתו של טובין). אביה נפטר ואחיה הגדולים עברו ללונדון כדי לעבוד כי אפשרויות התעסוקה בעיירה הן מצומצמות מאוד. אפילו לאייליש, שלומדת הנהלת חשבונות, קשה למצוא משרה ראויה. באופן זמני היא עובדת בחנות המכולת של מיס קלי הסנובית, פשוט כי לא מצאה משהו אחר.

קראו עוד… "ברוקלין / קולם טובין"

אנה היא רווקה בשנות הארבעים לחייה. כבר כמה שנים שהיא מטפלת וסועדת את אימה, קלודיה, עד שזו נפטרת ומשאירה את אנה עם הרבה זכרונות והתמודדות עם עצמה. קלודיה היא סמל הזוהר, כל הזמן היה חשוב לה איך היא נראית, אפילו בימיה האחרונים, במעט הימים שעוד יכלה לצאת החוצה היה תמיד חשוב לה מה היא לובשת ומה היא משדרת כלפי חוץ. גם כשכאב לה כבר כל הגוף עדיין השתדלה ללכת זקוף ברחוב.

קראו עוד… "ים ויבשה / מעין בן הגיא"

איורים: איל אילת

הנה ספר ילדים עם מבנה קצת שונה ועם הרבה בלגן. אבל בלגן חיובי מאוד! יש כאן כל כך הרבה דברים שאני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל… אז אני אהיה מקורית ואתחיל בהתחלה – היורש מאוד מאוד אוהב חיות. קלטנו את זה כשהיה כבר בן חודש-חודשיים, שכב על הבטן ובהה בתמונות של חיות בספר שהעמדנו מולו שלא יהיה לו משעמם. לאור ההתלהבות הדבקנו לו מדבקות קיר עם חיות (שהיום הוא כבר נעמד במיטה ומנסה לגעת בהן), דאגנו לוילון עם חיות תוצרת איקאה ואפילו יש עכבר על השטיח. קיצר – יש מצב שאנחנו מגדלים וטרינר, זאולוג, חוקר או כל דבר אחר שקשור בחיות ורפואה (בכל זאת אני אמא פולניה). אי לכך גם יש לנו המון ספרים עם חיות. אין כמו חיות על מנת להעביר מסר בגילאים האלה, אז זה היה רק מין הראוי שאשים ידי על הספר הזה.

קראו עוד… "משפחות ובתים ועוד מבטים / משה לוי"

הכל בחיים זה עיניין של תזמון. כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? אני, לפחות, שמעתי אותו מיליון פעמים. לפעמים זה תזמון טוב ולפעמים זה תזמון פשוט מעפן. במקרה של נורי וכנרת, הגיבורים שלנו הפעם, זה תמיד תזמון מסריח.

עושה רושם שהם, כנרת ונורי, נועדו זה לזו. איך שלא מסתכלים על זה – הם פשוט מושלמים אחד לשני. אז מה הבעיה? שמהרגע שהם הכירו ובכל פעם שהם נפגשים מחדש, זה לא זמן טוב. כשהם הכירו לראשונה כנרת הייתה רווקה צעירה בת 28 ונורי היה גבר בן 40 שנשוי ללילך. מתפתחת בינהם חברות מדהימה ואפילו קצת מעבר לזה. הם מרגישים שזה – זה. שזהו. נגמרו החיפושים. אבל מה עם המשפחה של נורי? מה עושים?

קראו עוד… "אלף שנים לחכות / מיה טבת דיין"

אני אוהבת מדריכים. כמה שיותר. הרבה עצות. מליון. אם הייתי יכולה הייתי מקיפה את עצמי במדריכים ומקבלת עשר תשובות לאותה שאלה. ואז בא הספר הזה ובין היתר אומר לי – תמצאו לכם מדריך אחד ותיצמדו אליו. וואלה יופי.

קראו עוד… "מלידה עד גיל שנה / מור אסאל וענת בר לב אפרתי"

הוצאת רימונים | איורים: שלי רז

בבוקרו של יום סתוי אחד עומד לו דרור (שהוא ציפור דרור כמובן) ורואה ציפור מוזרה מקפצת לה ברחוב כשהיא מניעה את זנבה מעלה-מטה, מעלה-מטה. דרור לא מבזבז זמן וניגש אל הציפור לברר מי היא ומאיפה הגיעה. כך מכיר דרור את מר נחליאלי שהגיע לאיזור אחרי נדידה ארוכה מארץ רחוקה וקרה. הוא בא להתחמם קצת בשמש הסתוית שלנו ובדרך, כשעצר לנוח איבד את הכובע שלו.

קראו עוד… "איפה הכובע של מר נחליאלי (ספר ילדים) / נעמה ארז"

איורים: ולי מינצי

יש משהו מאוד נוסטלגי בהגדרה "שירים לפעוטות", עושים היום מעט מאוד כאלה. זה תמיד נראה כאילו ה"שירים" מלווים את הקטנטנים שלנו כבר שנים – "הדואר בא היום", "רד אלינו אוירון" ושאר שירים שכבר הפכו לסוג של נכסי צאן ברזל נראים כאילו כתבו אותם לפני עידן ועידנים (מה שנכון, אגב). אז יש משהו נחמד ומרענן בקובץ של גלית ראב"ד.

קראו עוד… "קטנטנה בגינה – שירים לפעוטות / גלית ראב"ד"

"היישוב הציורי הזה, המונה אלפיים תושבים, מתפרס כצדף לחופי נהר הגטינו, הרים מזדקרים באופק. הוא צמח מכפר קטן, שבו התיישבו במאה הקודמת חוטבי עצים צרפתים – קנדים ואירים הששים אלי קרב. ברחובות המרכזיים אפשר לראות בתים בסגנון האופייני לקוויבק, בעלי גג עם שיפוע חד, חלונות גמלוניים בולטים ומרפסת לכל אורך החזית." (עמוד 5) כך מתחיל הספר, בקטע מתוך "מדריך גורמה 2003 של מרסי גליקמן לאתרי הנופש המובחרים בעיירות קנדה". במשך שני עמודים אפשר למצוא ממש שיר הלל לסנט. אובן, העיירה הפסטורלית (לפי המדריך, כן?). המדריך מציג את המקום כיישוב ציורי עם ביסטרו מדהים וחנויות עם תוצרת ביתית. זו אכן נשמעת כמו תפאורה הולמת לתעלומת רצח…

קראו עוד… "קינה לרודף נשים – פיונה סילק חוקרת / מרי ג'יין מאפיני"

מסמרים מס' 17

כותבים שונים

והנה עברו להם שלושה חודשים והגיע עוד גיליון משובח במיוחד של כתב העת "מסמרים". איכשהו יצא שבזמן האחרון אני משווה ספרים לאוכל – אז מסמרים זה כמו שאתה מגיע למסעדה מסויימת, מתלבט ומתלבט מה להזמין ובסוף תמיד מזמין את אותה מנה כי אתה יודע שפשוט אי אפשר ליפול איתה. מסמרים תמיד טוב. לפעמים יותר ולפעמים פחות. הפעם זה יותר.

קראו עוד… "מסמרים – כתב עת – גיליון בנושא שקרים"