איזה כיף שנופל לי לידיים ספר שהוא הפתעה טובה.

מרב פנתה אלי דרך הפייסבוק והציעה לשלוח לי את הספר. היא הגיעה אלי דרך חבר משותף (תודה, יונתן 🙂 ) ושאלה אם היא יכולה לשלוח אלי את הספר. כבר כמה שבועות שאני מתחילה ספרים ונוטשת, אז ככה שלא ציפיתי ליותר מידי גם מהספר הזה. מה גם, שהרי ידוע שאני בחורה שטחית שעטיפות עושות לה את זה ולא מצאתי את עצמי מתחברת לעטיפה (אבל על זה עוד נדון בהמשך).

קראו עוד… "מלאכים באופק – מרב זקס – פורטל"

אומרים שכל פעם שנולד ילד, נולדת איתו גם אמא חרדתית. חשבתי שאני לא אהיה כזו, אבל רצה הגורל ואני כן. הייתי רוצה לעטוף אותו בפצפצים, כדי שלא יקרה לו כלום, הייתי רוצה ללוות אותו לכל מקום, כדי להיות שם ולסלק את המהמורות והקשיים, הייתי רוצה לשבת יחד איתו בגן ולדאוג שאף אחד משאר הזאטוטים לא פוגע, מעליב או סתם משליך קסילופון בכיוון הלא נכון. אבל אי אפשר. זאת אומרת, אפשר, אבל אני לא באמת רוצה להיות האמא *הזו*. אני גם לא חושבת שזה נכון. חלק מהעניין זה להכין אותם (וכן, גם אותנו) לחיים שעוד יבואו עליהם לטובה.

קראו עוד… "טיול שנתי / ענב שור-דיעי"

כבר הרבה זמן שלא יצא לי לשבת שעות ולקרוא. זה תמיד היה פרק זמן קצר, בנסיעה באוטובוס, בהמתנה לרופא או כמה דקות לפני שנעצמות לי העיניים בלילה. כבר הרבה זמן שלא מצאתי את עצמי נשאבת לתוך ספר, ולא משנה בכלל מה הנושא שלו. הייתי יותר מידי עסוקה בחיים – חופש גדול, התאקלמות בגן, גירושין, כינים, הכנת אוכל, עבודה, רופאים ומה לא. החיים שלי סיפקו לי די והותר חומרים ולא הצלחתי למצוא זמן להיאבד בתוך סיפור של מישהו אחר.

קראו עוד… "הקוראת המלכותית / אלן בנט"

אני אתחיל בגילוי נאות – אני מכירה את מאירה. טוב, לא בדיוק מכירה, לא נפגשנו אף פעם אבל אנחנו חברות וירטואליות כבר כמה שנים. הכרנו בפורום בתפוז, עוד לפני שכתבה את ספרה הראשון (מאז כבר יצא ספר שני וזהו השלישי, הבחורה עסוקה). נהיינו חברות בפייסבוק ואנחנו מקשקשות מידי פעם על דא ועל הא. מעולם לא נפגשנו. בשבוע הספר האחרון קניתי לי את הספר "משפחה לדוגמה". לא יוצא לי לקנות כל כך הרבה ספרים, כי מחכים לי פה הרבה לקריאה ולרוב אני מקבלת אותם לסקירה מההוצאות. את הספר הזה החלטתי לקנות, במחיר מלא. בכל זאת – חברה וירטואלית וזה…

אז לפנינו סיפור על משפחה, שהיא רחוקה מלהיות 'משפחה לדוגמא'. בכלל, המושג הזה הוא בעייתי מבחינתי, כי אני לא מאמינה שיש באמת משפחות לדוגמה. לכולן יש בעיות, לכולן יש סודות ולכולן שדים שמתים להתפרץ.

קראו עוד… "משפחה לדוגמה / מאירה ברנע – גולדברג"

אני אפתח בהתנצלות – כבר המון המון זמן שלא כתבתי. השנתיים האחרונות היו קשות מאוד מבחינתי ונראו כמו רכבת הרים רגשית מתמשכת. קרו מלא דברים, חלקם טובים יותר ורובם פחות. רק עכשיו אני מתחילה לאסוף את השברים ולחזור לחיים. המסע המשוגע הזה עוד לא נגמר מבחינתי, אבל אני בהחלט יכולה להריח את הסוף. בתוך כל השגעת הזו שהייתי בה לא יצא לי לקרוא הרבה וגם כשכבר כן קראתי (בכל זאת, צריך קצת אסקפיזם בשביל לשמור על השפיות) לא היו לי הסבלנות והכוחות לשבת ולכתוב. נוסיף לזה את העובדה שאני תקועה עם אותו ספר כבר כמה חודשים (אל דאגה, ביקורת עליו תגיע בקרוב ונסגור איתו חשבון) ואת זה שגיליתי את "שובר שורות" באיחור והתוצאה היא – חוסר כתיבה. אז הנה אני כאן, קצת יותר רעננה, לספר לכם על ספר 🙂

כאמור, אני תקועה עם ספר ארוך וכבד כבר כמה חודשים אז אספתי לי לתיק ספר קטן וקליל – כנפיים שחורות למלאך שלי. הספרים של זיקית תמיד נכנסים לתיק ולא שוקלים הרבה וזו אחלה בחירה לאלו ביננו עם התיקים הקטנים…

קראו עוד… "כנפיים שחורות למלאך שלי / אליוט צ'ייז"

אני אוהבת ספרים שהם חליפות מכתבים. יש משהו שהופך את כל הסיפור ליותר אישי, כשהגיבור כותב אותו בעצמו. כשהייתי ילדה קראתי את "מכתבים לצופיה" והספר ריגש אותי עד דמעות ומאז אני מכורה לספרים שכתובים בצורה כזו. כמובן, צריך לדעת לעשות את זה והמעבר בין נימה אישית במכתב לבין דיאלוגים בין הדמויות, שגם הם מועברים בתוך המכתבים צריך להיות חלק ובלתי מורגש. נתקלתי בחיי גם בספרים בז'אנר הזה שלא עבדו. והנה כאן – זה עובד יופי. הספר בנוי מ-23 מכתבים אותם כותבת אמה רייס לידידהּ חרמן ארסינייגאס במשך כמה שנים ובהם מתארת את ילדותה מתוך זיכרונותיה.

קראו עוד… "אני באה משם / אמה רייס"

אני מניחה שאת רוב האנשים הטבלה המחזורית לא ממש מעניינת, או שהם פשוט לא יודעים מה זה. אני, לעומת זאת, למדתי במגמת כימיה בתיכון. זה אגב לא אומר שאני יודעת דבר וחצי דבר בכימיה, אבל אהבתי להיכנס למעבדה ולפוצץ דברים. מהר מאוד הבנתי שאם אני לא טיפוס ריאלי, גם בכימיה אני לא בדיוק אצליח "להפציץ", אז רק נהניתי מהפיצוצים והשתדלתי לא להיכשל. יחד עם זאת, הסקרנות לכימיה, תרכובות ותערובות נשארה. עכשיו, אם נצרף לסקרנות שלי אנקדוטות היסטוריות, רכילויות צהובות ועוד פרטים מעניינים אודות חומרים כימיים (צריך משהו לדבר עליו בפינת הקפה לא?) – אזי קיבלנו ספר שאני אוהב.

קראו עוד… "הכפית הנעלמת – הקסם המסתורי של הטבלה המחזורית / סם קין"

איורים: עינת צרפתי

כבר סיקרתי באהבה רבה שירים שהפכו לשירים כמו "אנשים טובים באמצע הדרך" ו"מדוע לובשת הזברה פיג'מה". אני אוהבת את הז'אנר הזה. זה גם מחזיר עטרה ליושנה עבור שירים שלא נס ליחם, נותן להם מקום של כבוד וגם גורם לי לשיר יחד עם הזאטוט בזמן ההקראה (אגב, אני לא בטוחה שהשירה שלי זה הדבר האחרון שכדאי לשמוע לפני השינה, ובכל זאת…).

קראו עוד… "שנים-עשר ירחים / נעמי שמר"

אז סוף סוף, אחרי כמעט שנתיים, הגעתי לזיקית הראשונה. הספר הראשון שיצא בהוצאה המקסימה הזו. מאז הרבה זיקיות החליפו צבעים, והשבוע נחת אצלי בתיבה הספר ה-13 במספר. הסיבה היחידה שלא קראתי עד עכשיו את "פרנסוס" היא העובדה שבשלב מסוים הספר אזל בהוצאה ולקח קצת זמן עד שחזר למדפים. שמעתי עליו  כל כך הרבה דברים טובים, שהייתי חייבת לבדוק את העיניין – והנה אנחנו כאן.

קראו עוד… "פרנסוס על גלגלים / כריסטופר מורלי"