מכירים את האימרה “boys will always be boys”? כשהתחלתי לקרוא את הספר חשבתי על זה. רק בנים יכולים להשתכר עד עילפון, תוך כדי זה להתערב התערבות טיפשית, לא לזכור אותה בבוקר ואז להיתקל בה במקרה על פתק ולהחליט שלמרות שאתה עכשיו פיקח לגמרי – עדיין כדאי להוציא אותה לפועל. וכמו שאמרתי – בנים. לכו תבינו אותם.

קראו עוד… "האי הירוק, המקרר ואני / טוני הוקס"

אני יודעת שיש כאלה שאולי יחלקו על דעתי בעיניין הזה אבל אני רואה את הספר הזה בראש ובראשונה כסוג של ספר מסע ובמבט נוסף כספר מתח. את זה שזהו ספר מסע מאוד קל לראות, משום שמדובר כאן גם במסע פיזי וגם במסע נפשי, המסע של החיים. ומתח – כי פשוט לא יכולתי לעזוב את הספר. סיימתי אותו בשלושה ימים, כשאחד מהם היה יום מרוכז שפשוט לא הנחתי אותו מידי.

קראו עוד… "סונטה / לילי פרי"

הגעתי אל הספר הישן והמקסים הזה ממש במקרה, בעקבות המלצה. זה מסוג הספרים שבחיים לא הייתי מגיעה אליהם אחרת… הוא תורגם לראשונה לעברית רק ב-1975 ומאז לא יצא בהוצאה מחודשת ומיותר לציין שאין לו ממש יחסי ציבור בימינו אנו. כשחיפשתי עליו קצת ברשת גיליתי הרבה עבודות כתובות, כנראה שבמקומות מסוימים, בתקופות מסוימות הספר הזה היה ספר חובה בלימודים. זה תמיד מצחיק אותי להגיע לכאלה ספרים, בטח אם הייתי חייבת לקרוא אותו הייתי סובלת או מעתיקה מהתקציר וגם מפתחת כזה "אנטי" שלא הייתי מסוגלת לקרוא אותו שוב. אבל למזלי, זה לא המצב והנה אנחנו כאן.

מוריס בובר הוא חנווני בן 60, בעליה של חנות מכולת לא מצליחה במיוחד בברוקלין. הוא נשוי לאיידה, אב להלן ואב שכול לאפריים, שמת בילדותו מדלקת אזניים. הוא ברח לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות מהצבא הרוסי רק בשביל לגלות שהאפשרויות לא בדיוק האירו לו פנים. החנות כבר לא מה שהייתה פעם, בקושי נכנסים אנשים ואין לו כסף לשפץ ולהכניס את המכשירים המודרנים. מולו נפתחת חנות מכולת חדישה ונוצצת ובנוסף לכל זה שני שודדים נכנסים ולוקחים את הפדיון המגוחך שלו על סך דולרים זעומים. מוריס משועמם רוב היום והיה רוצה למכור, הוא פשוט לא מוצא אף פעם את הזמן הנכון.

קראו עוד… "העוזר / ברנרד מלמוד"

מה הקשר בין טיבט, רב מוכר ומכובד בבני ברק, בהמת יאק מוזהבת, מדריך תיירים הולנדי, דוקטורית מסין ויהלומן מאנטוורפן? נשמע כמו התחלה של בדיחה? גם לי בהתחלה כל העלילה נשמעה הזויה משהו, אבל בסוף הכל הסתדר והתיישב יפה. גם היאק.

קראו עוד… "אל מקום שהרוח הולך / חיים באר"

אתחיל ואומר שזה ספר עם הרבה סופרלטיבים. גם מהכריכה האחורית וגם משיטוטים קצרים ברשת. כולל הכתרתו ל"אחד הספרים הכי טובים שראו אור בשנת 2009" על ידי הניו יורק טיימס, הטיים ואמאזון. בכלל לא ידעתי את כל זה כשקיבלתי את הספר לסקירה מתפוז. ואז כשהוא הגיע התאהבתי ברישום המדכא שעל הכריכה וככל שהתקדמתי עם הקריאה התפרסמו עוד ועוד כתבות עליו וביקורות חיוביות ואנשים שנמסו מהבחור הזה שקוראים לו ולס טאואר. אז קודם כל זה מעניין לחשוב איך לפעמים חווית הקריאה שלך משתנה ברגע שאתה קורא כל מיני דברים על הספר תוך כדי קריאה. אני מודה שבהתחלה לא ממש התחברתי והאמת שאני לא יכולה להגיד שהתחברתי לגמרי גם בסוף. אבל בגלל כל מה שקראתי בעיתונים וברשת חיפשתי כל הזמן מה אני מפספסת ואולי אני לא מרוכזת, ו-היי, עצם זה שהלכתי וחיפשתי וקראתי אומר שמשהו סיקרן אותי בכל זאת לגבי הספר הזה והסופר עצמו, שזה הספר הראשון שלו. 

קראו עוד… "כל מה שנהרס כל מה שנשרף / ולס טאואר"

"…יש כאן יותר אבק משכל". כך מתוארת בית שפע, עיירה מאובקת ומדברית בקצה הקיום ואפשר לומר גם סוג של קצה היקום. אי שם, באמצע שום מקום ישנו שיכון שבו כמה נפשות קרועות, שעברו כבר דבר או שניים בחיים שלהן אפילו אם הן רק ילדים קטנים, והספר הזה מביא התרחשויות של שבוע אחד במקום שכוח האל הזה.
סמכו עלי – אתם לא הייתם רוצים להיות שם, בטח שלא בחום הזה.

קראו עוד… "אל ארץ אחרת מאוד / עדי ברק"

מה אם היו אומרים לכם שיש איזה אי טרופי, אי שם באוקינוס, שבו כסף לא מעניין אף אחד, שהנפט הוא סתם עוד אוצר טבע שאפשר להשתמש בו, אבל לא מעבר למה שצריך, שאפשר לקחת סמי הזיה, שילדות קטנות מסתובבות עד גיל די מאוחר בלי חלק עליון, ושכולם מתחשבים בטבע – לא הייתם מתים להשתקע בו? ומה אם היו אומרים לכם שיש אנשים שרק רוצים לחרב את כל זה?

קראו עוד… "אי / אלדוס האקסלי"

סיימתי את הספר הזה בשלושה ימים, מה שמעיד על קלילותו ועל השפה הקולחת והיפה.

הספר בעצם מורכב מארבעה חלקים, כל חלק מספר את סיפורה של דמות אחרת והחלק הרביעי מתאר משפחה שלמה. הסיפורים הם סיפורים מהחיים, ממש יומיומיים והרגשתי שחלק מהדברים הם סוג של טאבו – שאנשים חושבים אותם ומרגישים אותם אבל לא מעיזים להגיד. הכתיבה היא בפרקים קצרים קצרים, בחלק הראשון יש פרקים שמכילים רק כמה משפטים בודדים, מעין אנקדוטות, כמו רשימה. רסיסי סיפורים מהחיים. כל חלק מתחיל בילדות של הדמויות, סוקר אותה בכמה פרקים בודדים (והפרקים, כאמור, קצרים) ואז ממשיך להווה.

קראו עוד… "הללויה ומרמלדה / טליה שגיב"

זה לא נעים למצוא את עצמך יום אחד בלי כסף. וזה עוד יותר לא נעים כשאתה איש עסקים מוערך, שעושה נשפים שעולים הרבה ואתה בעל אות כבוד מהממשל. אפשר לומר – פאדיחה. וזה עוד יותר לא נעים שאישתך, שתחיה, ידעה כבר מההתחלה שיש מקומות שעדיף לא להיכנס אליהם…

סזאר בירוטו הוא תמרוקן שבנה את עצמו מאפס. הוא הגיע מהעיירה טור לפריס כשמעט מאוד מטבעות בכיסו והצליח להתקדם לאט ובזהירות עד שהפך להיות תמרוקן מצליח, בעל חנות מכניסה והמצאות יחודיות לו בתחום. המקום הוא צרפת והתקופה היא תחילתה של המאה ה-19.

קראו עוד… "סזאר בירוטו / אונורה דה בלזק"

כמה בא לי טוב הספר הזה! זה בדיוק מה שהיה נחוץ לי בימים חמים אלו, שבהם אני מוצאת את עצמי מתחפרת במזגן בבית. יצא שבלי לקום מהספה הייתי בכל הגלובוס. נכנסתי למיטה בהונג קונג ונרדמתי עם ניו יורק, עליתי לאוטובוס בסרדיניה וירדתי ממנו בלונדון. תענוג.

קראו עוד… "מסעות בלי קנה מידה / משה גלעד"