הספר נפתח במותו של יוסף מדום לב, בשנות הארבעים המאוחרות של חייו.

שבעה חודשים קודם למותו, שלומית, אישתו ואם שתי בנותיו, זורקת אותו מהבית אחרי כמעט עשרים וחמש שנים של אהבה גדולה. הספר מתחיל מנקודת מבטה של שלומית וממש אפשר להרגיש את המתחים בתוך המשפחה, שלומית כל הזמן מרגישה שבוחנים אותה ואת מידת האבלות שלה. האם היא בוכה? האם קשה לה? היא כל הזמן מנסה לרצות את כולם כדי שלא יסתכלו עליה בעין עקומה.

קראו עוד… "בטוב וברע / נילי לנדסמן"

מה זה היה מה שסיימתי לקרוא עכשיו לעזאזל? מה חשבתי לעצמי?

בעלי ראה כרזות כשיצא הסרט וגם איזה חבר אמר ש"חייבים לראות כשזה מגיע" וככה יצא שברגע שהספר ניתן לסקירה, שמחתי. אם הולכים לראות את הסרט, אני מעדיפה לקרוא קודם את הספר. אני אוהבת להשוות. חוצמזה, הסיכוי שאני אקרא ספר אחרי שראיתי כבר את הסרט הוא הרבה יותר קטן. אה…וגם שמעתי שהסרט לא משהו בכל מקרה…

קראו עוד… "גברים שבוהים בעִזים / ג`ון רונסון"

…והפעם משהו קצת שונה.

נפלה לידי ההזדמנות להשאיל את פרויקט הגמר של לין פישר, סטודנטית לעיצוב גרפי משנקר.
לין ואני חברות כמעט חמש שנים, עוברות תקופות on and off, כמו כל חברות והיא תמיד הייתה סוג של חידה מבחינתי.
היא בת גילי (31), יש לה אח ואחות והיא בת לאם יהודיה ואבא גרמני. את שנות ילדותה היא עברה בגרמניה עד שהמשפחה עלתה ארצה והשתכנה בקיבוץ. מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה.

קראו עוד… "מישלינג / לין פישר"

בדידותו של קורא המחשבות / דלית אורבך

הסיפור הוא על נרי (אבנר), ילד ממזר, שנולד כתוצאה מפרשיית אהבים מחוץ לנישואים של אימו. אביו מתנכר אליו באיזשהו אופן מפני שהוא יודע שהוא לא בנו הביולוגי ואימו מתנכרת לו בדרכה שלה מפני שהוא מזכיר לה את אביו יפה התואר. נרי עושה הכל על מנת להצדיק את אי-אהבתו של אביו – מודה במעשים רעים שלא ביצע ועושה הכל כאילו לעצבן בכוונה את אביו. אה כן, והוא קורא מחשבות. תחילה חשבתי לעצמי – "בואנה זה ממש מגניב, הלוואי עלי", מי מביננו לא רצה להיות זבוב על הקיר או לדעת מה עובר למישהו בראש? אבל כבר מין ההתחלה נרי מתייחס ליכולות הזו שלו כפגם, כנכות. תארו לעצמכם עולם שבו אתם כל הזמן שומעים מה הולך בראשם של האנשים שסביבכם. בכל מקום ובכל זמן. ולפי מה שנרי מתאר – ברוה המקרים אלו לא מחשבות כל כך חיוביות… הוא אפילו אומר שהוא לא מוצא בחורה שיש לה מחשבות "סבירות" בשביל לצאת איתה, אז הוא מעדיף פשוט לא להיקשר.

קראו עוד… "בדידותו של קורא המחשבות / דלית אורבך"

(זוכה פרס אורנג' לשנת 2008)

איזה ספר מקסים!!
הגעתי לספר בלי ציפיות בכלל, לא היה זכור לי שקראתי עליו משהו ואולי זו הסיבה שפשוט הופתעתי מכמה שנהנתי ממנו.
לב התאלמן מאישתו מרינה בגיל צעיר, יש לו ילדה, מאיה, בת חמש, הוא גר עם ביתו ואימו אינה באורור, כפר נידח במזרח אירופה. הוא עבד במנסרה ומצא את עצמו מובטל כאשר המפעל נסגר, פשוט כי נגמרו העצים לכריתה. הוא מחליט לצאת למסע של חייו ללונדון ולנסות שם את מזלו כדי שיוכל לשלוח כסף הביתה.

קראו עוד… "חלומות פרטיים / רוז טרמיין"

כמה קטן – ככה מוזר.
זהו בהחלט ספר שאפשר לסיים בשעתיים – שלוש, תלוי בקצב הקריאה שלכם. אבל המחשבות עליו ישארו איתכם כמה ימים אחרי זה.
האמת שטיפה התאכזבתי כי הגעתי עם ה-מ-ו-ן ציפיות, גם כי ספר שמוציאים פעם ראשונה בעיברית למרות שפורסם כבר ב-1940 וגם כי על גב הספר ובהקדמה של בורחס הוא כתב על הספר "לא אחטא באי דיוק או בהפרזה אם אקבע שהיא (היצירה) מושלמת" (לא פחות ולא יותר!).

קראו עוד… "ההמצאה של מורל / אדולפו ביוי קסארס"

פחדתי פחד מוות מהספר הזה והוא היה אצלי על המדף כחודש עד שאזרתי אומץ לקרוא אותו. כשאני יודעת שספר הוא על נושא קשה – אני מראש נרתעת.
מאיפה בכלל מתחילים לכתוב סקירה על הספר הזה??
זה בדיוק מסוג הספרים שגורמים לי להרגיש שגדלתי בבועה מפנקת, בבית נורמטיבי עם שני הורים, אח וכלב והצרות הכי גדולות שלי נראות כאין ואפס לעומת מה שעברה איזבלה.

קראו עוד… "אמת / ז`קלין שיהאן"

היה קשה לי לכתוב את הסקירה הזו. כבר כשסיימתי אותו חשבתי לעצמי "מה אני יכולה להגיד על הספר הזה?", כי בסך הכל זה ספר בסדר. אפילו בסדר גמור. אבל יחד עם זאת, זה לא המריא הרבה מעבר לזה. ספר שבהחלט מתאים לקריאה בין ספרים "כבדים" או בחופשה.

קראו עוד… "מזוודה על השלג / אולה גרויסמן"

איזה כיף שלפעמים מגיע ספר כזה, שפשוט לא בא לך שייגמר ולא כי יש כאן איזה משהו גאוני. פשוט ככה, מהמקום הכי פשוט והכי תמים.
אני מניחה שזה גם קשור לתקופה שבה קוראים ספר מסוים ואולי זה קשור למה שקורה לי בחיים בשלב הזה ואולי לא, אבל הספר הזה מאוד ריגש אותי.
מה שהיה יפה בספר מבחינתי, שהוא הצליח להעביר דברים ורגשות מאוד בסיסיים, בצורה כל כך חיה (אפילו בלי שימוש בשפה גבוהה) שממש נגע בי.

קראו עוד… "הצד השני של הגשר / מרי לוסון"

הספר הזה הוא המשך לספר "ילדה" של אלונה פרנקל. אני חייבת לציין שלא קראתי אותו וישר התחלתי מהשני וזה לא הפריע לי כלל.
הסיפור מסופר מפיה של ילדה, שעולה עם ההורים שלה מפולין שנים ספורות אחרי מלחמת העולם השניה. תחילה המשפחה הקטנה מתגוררת אצל קרובי המשפחה היחידים שנותרו להם לאחר המלחמה – אחותה של האם – בתל אביב ולאחר מכן הם עוברים לרמת גן.

קראו עוד… "נערה / אלונה פרנקל"